העונה השלישית התחילה טוב מאוד, ואז התחילו גמגומים ,שלא מנעו זכיות ב2 גביעים כולל משחקים טובים בדרך (נצחונות על ספרס בגומלין ,ווילה 0-4 ) וחצי גמר אלופות (הפסד בפנדלים לליברפול ,אחרי ניצחון גדול בולנסיה) אז בעונה השלישית צ'לסי איבדה את האליפות ובצדק , אז מה ? למה הוא פחדן ? העסק לא נדבק בשנה שעברה (במיוחד עם הרכש) ובכל זאת ,היו גם משחקים יפים ,היו תארים .
הבט איסטלנד.. בעונתו הראשונה של מוריניו כששיחק את הכדורגל הכי יפה שרק ניתן היה לבקש וכתבתי אבל אכתוב שוב המשחק של צ'לסי התבסס על אגפים חזקים מאוד בדמותם של רובן דאף וגודיונסון בפריצות מהירות .ובלחץ מסיבי כל המשחק על הקישור האחורי וההגנה של היריבה וזאת רק ואך ורק מתוך כוונה לנצח . לתקוף ולתקוף(ועל הדרך כדורגל יפה מאוד).פועל יוצא מכך הוא נורא פשוט.. אתה מרתק יותר מ7 שחקנים אחורה.. ודי אם תחשוב שלקבוצה כמו שלנו מה המשמעות שאברה / בראון/קאריק לא עולים לעזרה.. ודוגמא הכי טובה קיבלת במשחק ריאל נגד רומא.. ספאלטי נאלץ לשנות את כל המערך שלו בגלל רובן. והוריד אחורה 2 שחקני קישור שבד"כ נמצאים למעלה. מה שאומר שמחשבה התקפית יוצרת הגנה מצויינת.קבל נתונים.. עונה הראשונה של ג'וזה 72 כיבושים 12 ספיגות עונה שנייה 72כיבושים 22 ספיגות..עונה שלישית 64 כיבושים 24 ספיגות אז עכשיו השאלה שלי? אם יש לי כזה סגל לא נגמר כאלו טאלנטים? למה שלא אתקוף כל הזמן ?למה לזנוח את מה שעבד הכי טוב עבורך מוכח ובדוק גם סטטיסטית? כשאתה הגדול ,המפורסם. המוכשר פתאום משנה פאזה לקו מחשבה הגנתי יותר (פחדני)אתה מפסיק להיות מאיים ומפסיקים לפחד ממך. ואז קורה בדיוק מה שחששת שיקרה וניסית למנוע. יודע כמה משחקים ראיתי את צ'לסי מתבססת 90 דקות בלהעיף כדורים לדרוגבה? תפס סבבה ? לא תפס נמשיך בפעם הבאה?.זה לא הכדורגל שהוא עצמו הביא לאי.
מוריניו לא שינה פאזה בעונה שעברה, הוא היה רוצה לשחק כמו בעונות קודם לכן אבל לא הייתה לו שום אפשרות. נתחיל מזה שברור שהרכש בעונה שעברה היה נפילה גדולה, גם שבצ'נקו וגם באלאק. מוריניו הלך איתם בכל דרך ולא הפסיק לתת בהם אמון ולפתוח איתם. ואיתם זאת הייתה שיטה אחרת, שיטה יותר איטית ופחות דורסנית, כי אלו סוג השחקנים. אם היינו רואים בצ'לסי את באלאק בששיאו ושבצ'נקו בשיאו הכל היה נראה אחרת, זאת הייתה צ'לסי לא פחות דורסנית מההתחלה של מוריניו, אבל דברים לא נדבקו, שיטת המשחק לא פעלה, וזה פשוט לא עבד. מוריניו לא היה יכול להניח בצד את שבצ'נקו ובאלאק במיוחד לאור העובדה שרובן וג'וי קול היו פצועים בחלקים מאוד גדולים של העונה, גם כל אחד לחוד וגם ביחד, לא היו אלטרנטיבות. בשנה שעברה לא היה כדורגל גדול מבחינת אטרקטיביות למרות שכן היו משחקים פה ושם, אבל היה להט, היה רצון, זאת הייתה צ'לסי אמיתית. ואני לא מאשים את מוריניו בכדורגל שהיה.
יום לאחר המשחק, אברם מתרץ את ההפסד בטוענו כי לא היה מקום לשרוק לפנדל על נגיעת היד של ברידג' (אני נוטה להסכים איתו, מכיוון שנגיעת היד לא הייתה מכוונת, או, לחילופין, היד הייתה במקום שהיא לא הייתה אמורה להיות בו), וכן לא היה מקום לשרוק לסיום הארכה כשקלו לבד מול השוער (גם כאן אני נוטה להסכים איתו). ואף על-פי כן, לא ראינו מצ'לסי אתמול - ויש שיאמרו מאז שאברם הגיע - שום הנעת כדור מהירה, תנועה ללא כדור, שליטה לפרקי זמן במשחק וכולי, כך שאברם יכול להלין רק על האופן שבו קבוצתו שיחקה. לא ברור לי כלל איך אפשר לכבוש רק שער אחד במשחק - וגם הוא ממצב נייח - כשיש לך שני חלוצים בדמותם של אנלקה ודרוגבה, ולא משנה מול איזו הגנה אתה משחק. מה שאני מתקשה להבין הוא על שום מה דעת הקהל, ברובה, היא שצ'לסי בעידן גרנט משחקת כדורגל יותר אטרקטיבי מבעידן מוריניו. ולא, לא מדובר רק בכמה פרובנציאלים שרוצים בהצלחתו של גרנט בגולה, אלא במובילי דעת קהל בתקשורת האנגלית, עיתונאים מוערכים, מאמני כדורגל ידועים ועוד. כך, למשל, הבוקר מיילס פאלמר (סופר ועיתונאי מוערך באנגליה) כותב כי "אין ספק שצ'לסי בעידן גרנט יותר אטרקטיבית מצ'לסי בעידן מוריניו". אני, כשלעצמי, חושב שההבדל בין הכדורגל שצ'לסי שיחקה בעידן מוריניו לבין הכדורגל שצ'לסי שיחקה בעידן גרנט הוא בבחינת מן הפח אל הפחת. ההבדל המשמעותי, בעייני, הוא שמוריניו, להבדיל מגרנט, נתפס בעייני השחקנים כאוטוריטה כריזמטית. ועם זאת, שניהם מאמנים שמאמינים יותר בכדורגל יעיל וזדוני, ופחות בכדורגל מרהיב. ולכן גם אין שינוי מהותי בין צ'לסי בתקופת מוריניו לצ'לסי בתקופת גרנט. כל מי שרואה הבדל הוא עיוור.
אתה צוחק? ברידג' הרחיק את הכדור עם היד מהאדלסטון! מילא אם היית מדבר על הפעם הראשונה שהוא נגע ביד, אבל בפעם השניה כבר לא היה ספק. ולגבי התוספת זמן: א) לשופט יש כל זכות לסיים את המשחק מתי שבא לו אחרי הזמן החוקי ואין שום חוק שאומר שהוא צריך לחכות לסוף ההתקפה ב) גם ככה הזמן החוקי כולל התוספת עבר ממזמן, כמה זמן אתה חושב שמגיע לצ'לסי כדי להשוות?
אני לא חושב שזו הייתה יד מכוונת. היד שלו הייתה די צמודה לגוף. הכדור יותר שיחק ביד מאשר היד שיחקה בכדור. זו דעתי. נכון, אבל זה לא הוגן לשרוק לסיום כששחקן ניצב כמעט לבד מול השוער.
היי, גרנט תמיד היה חזק בפסיכולוגיה ויכול להיות שכל זיבולי המוח שלו על כך שצ'לסי מציגה כדורגל טוב יותר חלחלו גם באנגליה. אין הסבר אחר. לטעמי, הכדורגל של צ'לסי רק נהיה יותר ויותר גרוע.
התקשורת באנגליה הבוקר מראה שהיא ממש לא אוכלת את השקרים של גרנט על כדורגל התקפי,יפה ומהנה. כל עוד הוא ניצח קשה היה לבוא בטענות למרות היכולת הלא מרשימה,ברגע שהוא הפסיד ובמאניי טיים,לאף אחד אין סנטימנטים ובטח בישראל ימצאו לזה סיבה,אנטישמיות.
יד מכוונת יאיר, הוא ראה שהאדלסטון יעבור אותו ולכן הזיז את היד , פנדל במיליון אחוז. לא הוגן להוסיף יותר זמן אחרי שנגמר זמן הפציעות גם כך. ספר זאת לולנסיה שלפני כמה שנים בליגת האלופות נשדדה במינכן אחרי שהשופט עצר לה מהלך של גול בזמן פציעות. ותפסיק להגן על אברם בגלל שהוא היה במכבי
יכול להיות שאתה צודק בנוגע לשיפוט, טל. אני כמעט משוכנע שאני הייתי הראשון שטענתי שאברם הוא גונב-דעת, כאשר הוא מכר ללוני ולקהל האוהדים שלנו, במשך שלוש שנים, שהקבוצה נמצאת בקו-עלייה, כאשר לא זכינו בתקופה הזו בשום-תואר (למעט גביע הטוטו). http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/dry.Xxx
מעבר לבכיינות של אברם ,הכתבים נתפסו לתמונה שג'ון טרי הוא זה שהחדיר בהם מוטיבציה בארכה ,בעוד אברם מגרד את ראשו (ואולי אומר לעצמו בלב "אלוהים מה אני עושה כאן בכלל, רק שלא יצלמו את זה") טרי וקלארק מחלקים הוראות ואברם נראה תלוש ולא קשור . ואם נכונה השמועה שאברם נכנע לדרישה של רומן לעלות עם 2 חלוצים ,זה תחילת הסוף שלו.
למה אתה חושב ככה? הרי אם זה היה ההפך רומן אולי היה מפטר אותו, לאורך כל הדרך גרנט הוא הבובה של רומן. בכל אופן אני חצוי בדעתי-מצד אחד אני כמובן שמח שהאפס הזה הורס יריבה פוטנציאלית לאליפות, מצד שני באמת קשה לי לראות איך כל אחד יכול לאמן בפרמיירליג עם קשרים נכונים ואיך כל אחד יכול לעבוד על התקשורת.
