צ'לסי 2015/16-סוף עידן מוריניו

תראה חוסר רצון להתחרות זו גם הייתה הטענה לפוגבה ביונייטד. לא היה מספיק סבלני כדי לקבל צ'אנס. בסופו של דבר ויחסית לנסיבות הסגל שהיה לשניהם הגיע צ'אנס נרחב יותר ויצא שהם צדקו שרצו לעזוב.

 

1. אני זוכר את הוויכוחים שהיו לי כאן בזמנו בנוגע ללוקאקו. הרבה מאוהדי צ'לסי כאן אשכרה טענו שהוא לא רוצה להתחרות על חולצת הרכב, כשהמציאות היא שמוריניו לא החזיק ממנו מקצועית.
מוריניו השאיל את לוקאקו כשהחוד של צ'לסי הורכב מטורס/בה/ואטו החלשים. אחרי עוד עונת השאלה טובה של לוקאקו, מוריניו רכש את קוסטה, החתים גם את דרוגבה והשאיר את טורס. כלומר, עוד לפני שלוקאקו חזר מהשאלה, צ'לסי כבר החזיקה שלושה חלוצים בסגל (מהם שניים חדשים), כשהיא משחקת במערך של חלוץ בודד.
אם זה לא להראות ללוקאקו את הדלת החוצה אז אני לא יודע מה עוד נשאר.
הדוגמא של פוגבה טובה כי גם פוגבה לא קיבל מספיק קרדיט מקצועי מפרגוסון. כולם זוכרים את סיום הדרך של פוגבה ביונייטד עם הצעת החוזה מיובנטוס והסירוב של פרגוסון לשלם כסף לסוכן של פוגבה, אבל האמת היא שהגענו למצב שהחוזה של פוגבה נגמר כי לא הערכנו אותו מספיק. למרות בעיות גדולות בקישור שלנו באותה עונה פוגבה לא קיבל דקות בליגה. היו מספר משחקים בליגה שפרגוסון הסיט בלמים וחלוצים לקישור המרכזי בזמן שפוגבה בכלל לא נספר. אפילו בגביע הליגה פוגבה לא פתח אלא נכנס כמחליף בשלושה משחקים שקיימנו בגביע הליגה באותה עונה.
הכי קל להציג את פוגבה ולוקאקו כשחקנים שחיפשו את הדלת החוצה. אבל אני לא מכיר הרבה שחקנים שמוותרים כל כך בקלות על מועדונים כמו צ'לסי ויונייטד. אני חושב שמדובר בשני שחקנים צעירים שחיפשו לקבל מהמאמנים שלהם בזמנו איזה סוג של ביטחון באיכויות שלהם, אפילו מינימלי, ולא קיבלו את זה, ובגלל זה עזבו. ואני חושב שלפחות בקשר לפוגבה ולוקאקו, מדובר בפספוס גדול כי אני חושב שהם הראו לכל אורך הדרך שהם איכותים יותר ממה שהיה בצ'לסי וביונייטד באותה תקופה, ואני גם זוכר שביקרתי את מוריניו ופרגוסון כבר בזמן אמת על ההחלטה לא לתת להם קרדיט וביטחון.

דה בראונה הוא לדעתי סיפור אחר. כי בניגוד ללוקאקו ופוגבה, ההתפתחות שלו הייתה איטית יותר ובתקופה בצ'לסי הוא לא הראה משהו מיוחד. למעשה הוא הראה בכל הזדמנות שקיבל שהוא לא מספיק טוב למועדון כמו צ'לסי. קל לכתוב משפט כמו מוריניו היה צריך לשים לב לכישרון שלו, אבל יש שחקנים שלוקח להם זמן להבשיל ודה בראונה הוא דוגמא קלאסית כי בגרמניה הוא שידרג את עצמו בכמה וכמה רמות אבל בצ'לסי הוא היה שחקן אחר לגמרי ורחוק מאוד מהרמה הנדרשת.

2. ועם כל מה שכתבתי, מסכים מאוד עם מה שנכתב מעלי לגבי העובדה שהמשבר בצ'לסי גדול מידי העונה, ושכניראה גם עם דה בראונה ולוקאקו צ'לסי לא הייתה משחזרת את העונה שעברה. זה לא רק ססק וקוסטה שנחלשו, אלא גם ההגנה שהייתה הכי טובה באנגליה בשנה שעברה נעלמה לגמרי, ואפילו האזרד שנראה בשנה שעברה כמו השחקן השלישי מבחינת איכות בעולם אחרי רונאלדו ומסי נעלם לגמרי העונה.
אני גם לא מסכים עם הטענה שעם דה בראונה ולוקאקו במקום ססק וקוסטה צ'לסי הייתה לוקחת אליפות בשנה שעברה. עם כל הכבוד ללוקאקו ודה בראונה, הם עדין לא הגיעו לאיכויות של ססק וקוסטה בשנה שעברה כשצ'לסי הייתה בשיאה. ססק וקוסטה בחצי הראשון של עונה שעברה פשוט פירקו את הליגה לחתיכות, ועשו את זה בקבוצה גדולה. אני לא חושב שלוקאקו ודה בראונה שם כרגע, ואפשר לראות את זה עם דה בראונה בסיטי, שלמרות שהוא פותח שם בהרכב בקביעות מאז הפציעה של סילבה, החסרון של סילבה אצלה מורגש מאוד. למרות שבעתיד בהחלט יתכן שהם יהיו שם, ושלפחות לגבי לוקאקו צ'לסי הייתה צריכה לראות את זה, אבל זה לא אומר שהם היו פותרים משבר כל כך עמוק כמו שיש בצ'לסי העונה.

 

אני בכלל רואה את זה כך.

1. אני לא עף על לוקאקו גם עכשיו. אני לא רואה מה הוא מראה העונה שהוא לא הראה כבר קודם לכן, אבל אולי לא ראיתי אותו מספיק.
   
   
2. KDB שחקן מצוין שכיף לראות. אבל גם ברמתו הנוכחית אני לא בטוח שלמוריניו מתאים שחקנים מהסוג הזה, לטוב ולרע. שהוא בשל יותר תחת מאמן התקפי יותר עם כדורגל משוחרר בהרבה שלא דורש ממנו משימות הגנתיות היה אפשר לצפות שיהיה לו קל יותר להתאקלם ולהצליח.

 

אלעד באמת?? כנראה שבאמת לא ראית מספיק את לוקאקו מעבר לתקצירים העונה.

הדבר הכי בולט שהוא הוסיף למשחק שלו זה משחק עם הפנים לשער.
אם עד לעונה הזאת לוקאקו היה בעיקר מסוג החלוצים שהיה קל לקטלג כחלוץ מטרה שמשחק בעיקר עם הגב לשער(גם בלינק אפ פליי) היום הוא רואה את המשחק כבר הרבה יותר טוב עם הפנים לשער, זה אפשר למרטינז בשלב מוקדם העונה כבר לשחק אפילו עם קונה מלפניו או לידו.
זה מתבטא גם בבישולים, גם בהמון שערים שמתחילים מלוקאקו וגם אם לא נגמרים מבישול שלו הוא זה שנותן את המסירה החכמה.
הוא נע הרבה יותר לצדדים, נראה הרבה יותר מובילי, זה הרבה יותר אול אראונד לדעתי ממה שהיה עד היום וזה השינוי הגדול.

בקשר לKDB, לדעתי הויתור או המחיקה שלו בצ'לסי הייתה מוקדמת מדי.
אם אני לא טועה הוא קיבל באמת מספר ממש מועט של משחקים במשחקים רשמיים(שהם לא משחקי ידידות בקיץ), מוריניו גם אם אני לא טועה ניסה אותו כקשר 50/50, בערך מהסוג של ססק וזה לא התפקיד שלו.
אני מניח שמוריניו הרבה יותר בנה על אוסקר בתקופה ההיא, לא זכור לי שראיתי את KDB מנוסה ואפילו לשנייה בתפקיד הכי טוב שלו שזה כקשר התקפי.
נכון הוא לא מטוס סילון(אבל הוא כן זריז מאוד לדעתי) והדריבל שלו הוא לא הדריבל הכי איכותי בעולם אבל הוא כל כך חכם, כל כך מלוטש, קורא כל כך נכון את המשחק, כל כך יצירתי וכל כך מגוון באפשרויות שלו לאיים על השער שהוא פשוט וורלד קלאס כבר היום, לא חושב שיש עוד דרגה הרבה יותר גבוהה לשאוף להגיע אליה בתפקיד שלו(והגיוני שהוא גם ישתפר בסיטי תוך כדי תנועה, אחרתי הכל לא בדיוק שחקן מבוגר).

לא ממש מרגיש לי כמו פוגבה שני המקרים האלה.
פוגבה זה היה סיפור שלם של מערבולת עם סוכן חמדן שלא שטפטף לשחקן לעזוב עוד הרבה לפני שעזב ליובה(ואגב הזכירו את זה שזו כביכול אשמתנו שהגענו לסוף בלי להאריך לו חוזה אז זה עיוות מסוים, במועדון ניסו מאוד להאריך לו חוזה כמעט שנה וחצי לפני שפג, השחקן והסוכן שלו סירבו וסירבו וסירבו). פוגבה גם כמעט ולא שיחק כדורגל מקצועני כלשהו לפני שעזב בניגוד לשניים האלה שכבר חוו השאלות וצברו קילומטראז'.

אני נוטה להסכים שגם איתם זה בטח לא היה הופך את צ'לסי למפלצת העונה או משנה את התמונה מבחינתם, זו עונה קשה מכל הבחינות לצ'לסי.

אגב, האזרד השלישי בעולם בשנה שעברה אחרי מסי ורונאלדו??? אולי למי שרק ראה את הליגה האנגלית.
האזארד היה הכי טוב בליגה האנגלית אבל במרחק גדול מאוד מניימאר וסווארז.

 

@k_700,

אני יכול להעיד על עצמי שמעולם לא קיטלגתי את לוקאקו כ״חלוץ מטרה קלאסי״; הוא תמיד היה ״מובילי״ על-אף הגודל והכוח שלו, ותמיד היה מתפנה לצדדים ומסוגל להיות אפקטיבי משם (טריק שמרטינז השתמש בו בהצלחה פעם אחר פעם מול ונגר). הליקויים מבחינתי תמיד היו המשחק מחוץ לרחבה כמו: שליטה בכדור עם הפנים לשער ולינק אפ-פליי עם השחקנים מאחוריו, אם זה במשחק עומד ואם זה במשחק מעבר (זכור לי קבלת החלטות רעה באופן עקבי למדי ממנו). על שיפור באספקטים הללו אני לא יכול להתווכח איתך כי אכן לא ראיתי אותו מספיק כדי להעיד אחרת. אם אכן יש שינוי חיובי אצלו באספטקים הללו הוא צריך לעשות קפיצה אל הרמה הבאה. אם לא, אני חושב שמקומו כשחקן מוביל באברטון הולם אותו.

לגבי הזאר, הוא לא היה ״במרחק גדול מאוד מניימאר״ בעונה שעברה. מעבר לזה שמדובר בשחקנים שונים בסגנון המשחק שלהם, הם גם משחקים בקבוצות שונות לגמרי (הזאר החזיק קבוצה שלמה במשך חצי עונה על גבו לעומת ניימאר שנהנה משת״פ מוצלח ברמה היסטורית עם סוארז ומסי). אני גם חושב שיש כאן את אפקט הזיכרון הקצר של אוהד, קרי, העונה הזאר עשה לפחות צעד אחד אחורה בעוד ניימאר עשה לפחות צעד אחד קדימה.

 

דה בריינה אף פעם לא שיחק בצ׳לסי כ50/50, תמיד תופקד כאחד מהשלושה מאחורי החלוץ. הוא בקושי שיחק בתחילת עונת החזרה של מוריניו ואז הושאל בינואר. אני חושב שהתרומה העיקרית שלו זה התכלסיות שלו, מסירה/בעיטה אחרונה. במעט ההזדמנויות שהוא קיבל הוא מין הסתם לא יכל פשוט לבוא ולתת את זה בקבוצה שאין בה ממש שטף התקפי מוצלח, והוא לא עשה דברים אחרים שאת רובם הוא לא נותן גם היום.

לוקאקו מאז ומעולם היה חלוץ דינמי, הנשק העיקרי שלו זה במתפרצת/התקפת מעבר כשהוא עם הכדור מול מגן אחד והוא פשוט עובר אותו עם המהירות שלו והכוח פריצה.

Sir Alex Ferguson, זה שמוריניו לא החזיק מלוקאקו יותר מדי בזמנו זה ברור (זכותו אגב, לפחות עד העונה שעברה הליקויים של לוקאקו היו ברורים מאוד, ובוא לא נשכח שהוא עדיין כולה משחק באברטון ולא ממש הצליח להפוך את תפקיד החלוץ בבלגיה לשלו). מוריניו לפחות אומר שלוקאקו הוא זה שבחר לעזוב כשאטו הגיע, אחרת אפשר להניח שדמבה בה שבקושי שיחק היה עוזב. לגבי עונה אחר כך אתה בכלל טועה, הפעולה הראשונה עוד במאי היתה להחתים את קוסטה, השניה דרוגבה, וממש בסוף טורס עזב ורמי חתם. מין הסתם היה ברור עוד הרבה לפני שחלון ההעברות נפתח שלוקאקו לא יישאר. אחרי עונה מוצלחת באברטון הוא רצה להמשיך לשחק ולא להתחרות בקוסטה.

 

הו לא, העזתי להמרות את פי המלך, הפכתי ל- "אוהד" במרכאות.
גם על אלוהים מותר למתוח ביקורת כשהוא טועה. ומאז שאלוהים חזר ממדריד, זה קורה יותר מידי.

אמנם מהרגע שנמכרו האשמתי את מוריניו שאפשר זאת,
אבל עד לא מזמן באמת האמנתי שרוב האשמה היא על לוקאקו ודה בריינה החצופים שהעזו לדרוש דקות משחק מכבודו, ומה לעשות אי אפשר להחזיק שחקן 'מורד'. היום מעניין אותי איך החינוך הנוקשה פסח על דייגו קוסטה. כשנוח אפשר לכופף חוקים מסתבר.

מצחיק אבל מוריניו עם כל גדולתו חתום על השחרורים הכי טפשיים שלנו, טופ 4 כולו שלו ואין לי ספק שאם הוא ישאר גם עונה הבאה זה עוד יגדל עם כמה צעירים שיעזבו.

 

גם היום אסור לדבר על ״הדמות המוערכת בתולדות המועדון״?
יאללה הביתה.

 

לא זוכר התרסקות כזו בהיסטוריה.

 

לדבר אפשר תמיד. לקרוא לו חמוריניו זה מביש גם אם הוא בא אלייך הביתה והעליב את החריימה של סבתא.

---

המצב מייאש ואדוות הנזק של העונה הזו לא יסתכמו בפיטורי מוריניו או פספוס הטופ-4. בסופו של דבר מוריניו יפוטר, כי אין באמת אופציה אחרת, אבל את החרא של השחקנים האלה יריחו בגשר עוד זמן רב.

 

כן אבל מה גרם לכל השחקנים האלו לחרבן בו זמנית בהרמוניה כה מושלמת? צורת האימון של ז׳וזה זה כנראה right up there, ואפשר לבסס את זה גם על מקרי העבר שלו.

 

במקרי העבר שלו (למעשה, מקרה העבר שלו) אין אף רמז מטרים להתרסקות הזו. את פורטו ואינטר הוא עזב בטופ, אותנו הוא עזב לאחר הצלחה חסרת תקדים ופיצוץ עם הבוס ורק את העונה האחרונה שלו במדריד אפשר להגדיר ככישלון מסוים, וגם זאת רק בעקבות הסטנדרטים הדמיוניים שמוריניו הציב עד אותה עונה. אין לי ספק שסוף הסיפור כבר נכתב, ובכל זאת: אם השחקנים האלה לא מספיק טובים בשביל להתרומם - שיבעטו אותם מהמועדון; אם הם מספיק טובים אבל מרשים לעצמם להסריח כי הם לא אוהבים את המנג'ר - שיבעטו אותם מהמועדון. אז הוא יפוטר, יופי. היום שאחריו (עם מי? עם מה? אולי רומן מחכה שרפא יפוטר ממדריד?) לא באמת יהיה טוב יותר.

@golding, בכנות, לדעתי אתה האדם היחיד שבתקופה כזו מסוגל להתעניין בכדורגל ראקטיבי/פרו-אקטיבי ובקידום שחקני אקדמיה.