ממש מוזר האירוע הזה שבריאל מדריד מייצרים מגה סאגה על שחקן כדורגל במשך 3 שנים ואז משלמים בערך פי 3 מהמחיר שלו(כשהוא שנה לסוף חוזה) ובסוף מתפוצץ הבלון וזה לא השחקן הטוב בהיסטוריה, אפילו לא טוב כדי להיות מחליף. ממש מוזר#2 שהמועדון שמכניס את הכסף זה צ׳לסי. כאילו לא שרדנו כדי לספר את כל האוסקרס והרמירז ששילשו את דמי העברה שלהם בדמי מכירה מופרכים כשהם עמוק בקבר.
היה ענק הזאר בצ'לסי. אני לא ראיתי את הכישלון הזה מגיע. יש העברות מצויינות שיוצאות מזעזעות, זה יכול לקרות. גם קוטיניו, גם הזאר, עזבו את אנגליה בתור שחקנים טופ בליגה והיו גרועים מאוד בספרד. אני הייתי בטוח ששניהם מאוד יצליחו.
בטח שאי אפשר היה לראות את הכישלון הזה מגיע, הכישלון נבע לא מעט בגלל פציעות, הוא בצ'לסי שיחק בכל עונה בפרמיירליג איזה 35 משחקים בממוצע וסחב את הקבוצה כמעט לבדו בהתקפה. אין לי בעיה, שיהיה לצ'לסי לבריאות, סגרנו איתם את החשבון מהעונה שעברה על ההדחה ובשביל ליגת האלופות לא היה אכפת לי לשלם גם 50 מיליון ולזרוק לפח. אכלנו אותה איתו, האמת שבחגיגות הצ'מפיונס הוא לקח את המיקרופון ודיבר ופיזר הבטחות ובדרך כלל הוא לא עושה את זה, הלוואי שיוכל להיות שחקן גיבוי לגיטימי כי עצוב לי עליו. המחיר ששולם היה גבוה אבל אין דבר. נפלנו גם עם מריאנו, עם יוביץ' שהגיע ב-60 מיליון, עם השכר של בייל שעשה מאיתנו צחוק. אז מה
מעולם לא נתתי לזה סיכוי להצליח. כל הסימנים לנפילה קשה וכואבת בסיר לחץ המבעבע הגדול בעולם היו שם על הקיר. האירוניה שמסכמת יפה את הקדנציה העלובה שלו שם מגיעה עם הסעיף הזה שמגדיל את העסקה בעוד כמעט 20 מליון פאונד כשהוא שחקן קצה סגל שולי ביותר. סימלי.
אני לא חושב שהכישלון היה מקצועי. כלומר, מקצועית אין לי ספק שהוא (היה) שחקן לרמות הגבוהות ביותר. אבל מנטאלית כנראה שהוא לא היה, או שפשוט איבד את זה עם המעבר הגדול. כבר לעונה הראשונה שלו שם הוא הגיע עם כרס ותחת קרדשיאני גדול מהרגיל, לא? הרגיש לי כאילו הוא הרגיש שהוא "עשה את שלו" בזה שחתם בריאל, וזהו. אין פלא שגם התחיל להיפצע כל הזמן, זה היה נראה שלא שומר על אורח חיים של ספורטאי ברמות הכי גבוהות.
יש שחקנים עם אופי חלש, שברגע שמגיעים למועדון שחלמו עליו או עבדו קשה להגיע אליו כל החיים הם מרשים לעצמם להוריד הילוך, ואז גם מגיעים פציעות, וביקורת, ואז בשלב מסוים גם אם אתה רוצה לחזור למה שהיית זה קשה מאוד בגלל הלחץ שמופעל עליך והרבה פעמים הקושי הפיזי ברמות האלה גם מקשה מאוד לחזור מאפס למאה. בגלל זה תמיד הערכתי את האופי של שחקן כמו רונאלדו, לא משנה כמה הצליח לא משנה לאיזה הישגים הגיע מבחינת תשוקה, מקצוענות, פיזיות הוא עדין כמו אותו ילד שרוצה להוכיח את עצמו, ובגלל זה הוא עדין רלוונטי גם בגילאים שבהם שחקנים כמו האזרד וקוטיניו כבר יהיו עמוק בפרישה…
רק נזכיר זה אותו שחקן שנתן עונת שבתון בליגה כשהוא כובש שער ליגה ראשון באיזור מרץ. אלה סטנדרטים שאפשר להחליק עליהם בגשר, בריאל מדריד אחרי 2 הופעות סטנדרטיות מאותה עונה כבר שורקים לך בוז. הוא הגיע אחרי איזה שלוש עונות שהוא השם החם שריאל מדריד רוצה להביא, זה מטען על הגב ועם המטען הזה צריכים להביא קבלות, since day 1. זה לגמרי מנטליות שלא מוכנה להתיישר עם הסטנדרטים של הכריסטיאנוס והסרגיו ראמוס שלשם כך הוא הובא. גם מעולם לא היה איזה סקורר יוצא דופן ושם משחקן התקפה אתה מצפה לראות מספרים. תוסיפו לזה אופי של דרמה קווין ששם זה לא מרשים אף אחד כי אתה כוכב בדיוק לקיץ אחד ואם אתה לא מספק את הסחורה אתה עוד שחקן יקר שיושב בסגל.
52 הופעות בכל המסגרות בעונת 2018/19, 21 שערים שזה השיא שלו בבלוז וגם 17 בישולים, איך הוא 'גמר עם כדורגל ב-2018''? על זה שהוא הגיע עם כרס - כעסתי, אין לי מה להגיד. אבל זו פציעה אחת שהוא לא באמת החלים ממנה אף פעם, הקרסול הארור במשחק נגד פ.ס.ז' בברנבאו. לא יודע כמה מכם צפו בכל המשחק אבל הזאר של אותו ערב היה קרוב להיות אותו הזאר של צ'לסי גם בלי הסטטיסטיקה. הייתה תחושה שזה אותו הדריבל, החוכמה, שהשילוב עם בנזמה יהיה בסדר ורק הגולים חסרים. שאלתם תם, זרקתי את זה לא פעם: שים את הזאר בברצלונה ואת ניימאר בצ'לסי, הפער לא מצטמצם? שים את הזאר בליברפול של קלופ ואת מאנה הפוך, זה לא משנה? בואו נשמע עם איזה אגדות כדורגל הוא שיחק בבלוז. הברך של דייגו קוסטה וקצת ססק פברגאס. עונה חרא בהחלט הייתה לו, בלהות, 2015-16. ומי היה השחקן הכי חשוב באליפות הראשונה ונניח שני לקאנטה באליפות השנייה? צ'לסי לא הייתה טובה בליגת האלופות באותן השנים, קונטה הרג אותו כששם אותו בשפיץ נגד ברצלונה משום מה במשחק בגשר. הוא לא היה יכול לסחוב לב. זה הרף שהציבו מסי וכריסטיאנו שגורם פתאום להטיל ספק ביכולת שלו. כמה שחקנים היו טובים ממנו באנגליה חד משמעית?
הוא הגיע עם כרס לתחילת עונה בריאל מדריד, זה מעבר להתאקלמות לא טובה או פציעות, זה נטו גישה של שחקן שהרגיש שעשה את שלו בעצם ההגעה לריאל מדריד (ועוד כשביקרו אותו הוא במקום לסתום ולעבוד קשה עוד עונה שזה הגוף שלו והקיץ שלו והוא יתנהל איך שהוא רוצה).
הזאר עם כרס של 18/19 היה הגרסה הכי טובה שלו אי פעם. כן, הוא שחקן לא מקצוען כמו רונאלדו, אבל לדעתי להכנס לניתוחים של שובע מכדורגל זה לא רציני. הזאר לא פספס כמעט דקה ב-7 השנים שלו באנגליה. במהלך הזמן הזה לא היה שחקן ששברו יותר, בטח בגלל סגנון המשחק שלו שמסתמך בעיקר על דריבל. בריאל הוא עבר את אותה פציעה על אותו קרסול, כמה פעמים? 10? זה לא רונאלדיניו שאיבד את עצמו למסיבות, זונות וסמים. הזאר עם כרס, תחת, שרוכים פתוחים וקרסול בריא > 99% מהשחקנים בעולם. ולא, אין לי ספק שהיה מצליח בריאל וגם בכל מקום אחר אם זה היה המצב.
הזאר אגדת פרמייר ליג, אחד הטובים ששיחקו אי פעם בליגה הזאת. היה לו הכל כדרור, בעיטה, ראיית משחק. בצ'לסי היה מקצוען אדיר, סחב את הקבוצה על הגב בלא מעט עונות שלצ'לסי היה סגל לא מספיק טוב לצמרת, וגם בגישה אפשר היה לראות מהראיונות והיחס של שחקנים מהקבוצה שלו אליו על המגרש שהיה דמות אהובה ומנהיג בצ'לסי בלי כל מיני מניירות ודאווינים וריצה מטורפת אחרי כל מיני שיאים אישיים. בריאל כמובן הוא נפילה (בעיקר בגלל פציעות) אבל הזאר של צ'לסי הוא אחד השחקנים הטובים שראיתי בפרמייר ליג
נו אז בצ'לסי הוא היה בעל מוטיבציה ורעב להצלחה. בריאל הוא נראה אחד שסובל מכדורגל. גרסא של מרסיאל. Sent from my SM-G973F using Tapatalk
