שוב, לכל שוער יש את הטעויות שלו, אבל לדעתי צ'ך בהחלט עומד עם קסיאס ובופון באותה שורה. גם לו כמו לשתי האחרים יש את ההצלות האלה שגורמות לך להשאיר את הפה פעור לכמה שניות ולא להבין האם זה אנושי בכלל.
אבל בופון וקסיאס לא עושים כל כך הרבה טעויות ומפסידים לקבוצות שלהם משחקים כמו שצ'ך עושה, ולכן הוא לא יכול להיות מוזכר באותה נשימה עם בופון וקסיאס.
אני מרוצה מכך שהנבחרת הטורקית החמה והתוססת עלתה לשלב הבא על חשבון הצ'כים האפורים שחייבים להחליף את רוב שחקני הקישור וההתקפה שלהם שעבר זמנם. נאחל להם הצלחה בקמפיין הבא.
אפשר לחשוב איזה טעויות גורליות הוא עשה, יש לו יותר הצלות ענקיות ברגעי האמת מאשר פספוסים. אני זוכר פספוסים קטנים גם של קסיאס, תסתכל על המשחק האחרון של ספרד מול שוודיה-הכדור היה אמור להיות שלו בידיים. אז מה, זה אומר שהוא לא ראוי להיות בנשימה עם בופון? גם בופון בוודאי עשה טעויות פה ושם, זה קורה לכל שוער ושוער, השאלה גם מתי-לחלק יש מזל גדול ולחלק לא. ואלדס מול ארסנל לקח 3 פעמים להנרי באחד על אחד, זה הופך אותו לשוער של מאני טיים או לשוער ענק? הוא שוער בינוני+ שמקווים בעתיד שיהיה ענק. צ'ך נתן לצ'לסי הרבה יותר ממה שהוא לקח, ולדעתי גם בעתיד הוא יתן לצ'כיה ולצ'לסי עוד הרבה, לא פחות ממה שבופון נתן לאיטליה וליובה.
שמתם לב ש2 מהמהפכים הגדולים בשנים האחרונות קשורים לטורקיה..אחדנערך שם וכמובן המהפך היום. מחזק..הטורקים פשוט טרפו את הדשא במחצית השנייה. לדעתי מגיע לשחקנים כמו טונצ'אי, ניהאט כו' להגיע לרבע הגמר יותר מהצ'כים, באמת כל הכבוד להם.
:aaa021: :aaa021: :aaa021: שיירות של מכוניות וטנדרים עושים סיבובים פה ברחוב הראשי. צופרים כמו מטורפים עם דגלי טורקיה שמתנופפים מכל חלון אפשרי. טורקיה! טורקיה! טורקיה!
צ'ך בחיים לא יתן יותר לצ'לסי ולנבחרת יותר ממה שבופון נתן או יתן ליובנטוס ואיטליה. בופון כשהוא מריח משחקים גדולים הוא נותן הצגות ואף פעם הוא לא פישל ברגעי אמת. צ'ך לעומת זאת הוכיח העונה שהוא יודע לפשל ברגעים חשובים (ראה משחק נגד ארסנל, גמר גביע הליגה והיום). צ'ך עשה העונה יותר טעויות מאשר בופון עשה בכל הקריירה שלו. לבופון אין פיספוסים וכאן הגדולה שלו. ברגעי האמת הוא לעולם לא יפשל, הוא עומד תחת הלחץ ובגלל זה הוא ענק. צ'ך עדיין לא הוכיח את זה.
מההתחלה ידעית שטורקיה נבחרת מצויינת ותיהיה ההפתעה של היורו, הרבה לא ספרו אותם ביכלל, אבל הכדורגל הטורקי מתקדם משנה לשנה, ראו ההצלחה של פנר' העונה, הליגה הטורקית מפוצצת בכסף וכול משחק האיצדיונים מלאים, עם שחקנים בקליבר של ניהאט(חלוץ ברמה הגבוה ביותר שיש), אלטינטופ ואין ספור כשרונות אחרים, טורקיה יכולה להגיע רחוק, רחוק מאוד אפילו.
מבחינתי המשחק הזה הפך חיש מהר לקרב בין שני המאמנים. כמובן שפטיח טרים פשוט קורע את ברוקנר לגזרים. טרים בא לעבוד. מכניס בשחקניו אמונה, רצון, רוח לחימה, כל הזמן עושה שינויים, כאשר אלה לא עובדים מנסה משהו אחר, הכל רק לא להשאיר את המשחק לידי הגורל. לעומתו, ברוקנר בדיוק ההפך הגמור. עשה את שלו לפני המשחק וכאן ואילך נותן לגורל להחליט את עתידו. נעלם לו שם בין כסאות בזמן שהנבחרת שלו מתפרקת גם כשהיא עדין ביתרון. שום שינוי לא עשה כדי למנוע ולאחר מכן לעצור את ההתקפות הבלתי עוצרות של הטורקים, שום חילוף ראוי שישנה דבר מה בקבוצה שלו ובגישה של הקבוצה שלו. איש המשחק שלי הוא מאמן פיורנטינה ומילאן לשעבר: http://www.aksam.com.tr/arsiv/aksam/2001/01/24/resim/s9.Xxx