רומא 2016/17 :: מקום שני עוד פעם

האמת שממה שיצא לי לראות את רומא אז שצ׳סני היה טוב (מאוד) בעונה שעברה והעונה הוא מצוין. עם זאת, אני גם לא יכול להתנתק מהעובדה שלאור ההיסטוריה שלו הוא יכול ברגע אחד להוציא אותך מהכלים ולגמור לך את המשחק (ראה ערך: היציאה ההזויה מול פורטו).

אגב, כנראה גם שכחתם שרק בקיץ האחרון הביאו פרוספקט ברזילאי בשם אליסון.

 

העונה אין שוער טוב משסני בליגה פרט בופון. מנגד, אליסון פרוספקט חשוב מדי כדי להיות שוער שני. הפתרון הוא ליגה לשסני, אירופה וגביע לאליסון (בתקווה שזה יגיע ל20 משחקים בעונה ). אם לא יקרה משהו חריג, בקיץ שסני יקבל ים הצעות (אולי נאפולי), ארסנל תעשה ארגזים ואליסון יהפוך לשוער הראשון של רומא.

לא. זה overkill. ספאלטי לא אוהב 3 בלמים, אין טעם להשאיר אחד מהם על הספסל, קשה מדי להוריד את אחד הקשרים בשבילם, ואנחנו עדיין לא גדולים מספיק כדי לתת למנולאס וגם לרודיגר 4מ' בשנה שהאנגליות מציעות להם.

 

אז על היית מוותר ? מונאלס שהוא באנקר או רודיגר שנראה כמו הדבר בגדול הבא?
אם יש אפשרות להשאר את שלושתם,תחרות זה דבר בריא. מה גם שמונאלס נוטה להיפצע.

 

אני חושב שזה מאוד תלוי במחיר וברצון השחקן למרות שלדעתי, שווה לנסות להשאיר את שניהם גם על חשבון שחקן או שניים פחות בסגל הרחב, אם רומא רוצה להשתדרג, חוליית הגנה קבועה ומצויינת לאורך שנים זה תנאי הכרחי.

Sent from my m3 note using Tapatalk

 

צודק.
בשנים האחרונות נהיינו בית חרושת ליצור בלמים לגדולות של אירופה. נכון שזה עזר לקבוצה להתחזק מהכסף שנכנס. אבל בפועל אנחנו כל שנתיים בונים מחדש,ולא באמת מאיימים על התואר.
המשכיות זה דבר חשוב והכרחי.

 

* הייתי "מוותר" על זה שיבקש לעזוב.
* אם שניהם יבקשו לעזוב בעקבות הצעות גדולות, אז על זה שהחוזה שלו קצר יותר.
* מעניין אותי לראות איך היינו מאיימים על יובה עם ההמשכיות של מארקיניוס.. + שחקנים כמו פיריס, בראדלי, טאקצידיס ואוסבלדו בהרכב.

משוואה כזו לא קיימת במציאות.
"שווה לנסות להשאיר" זה להשוות\להתקרב מאוד להצעות מקבוצות כמו צ'לסי ויונייטד, להנחית סביבם כוכבים פוטנציאלים נוספים בהרבה מאוד כסף ולספוג דרישות לעליית שכר משאר השחקנים בסטטוס דומה. אם לרומא היה כוח כלכלי להתמודד עם זה, סביר להניח שהיתה זוכה כבר במשהו, גם אם הייתה מחליפה את כל הקו האחורי שלה מדי קיץ.

מנולאס ורודיגר הם אינדיבידואלים נהדרים (אחרת לא היו מבוקשים כל כך), אבל נראה לי קצת בעייתי לצ'פר אותם במשכורות של בונוצ'י וקייליני (3 ו4 שנים לפני תום החוזים שלהם) מבלי שזכו בתואר כלשהו. לבטח בקבוצה שתלויה בכסף של הצ'מפיונס ליג ובמכירת שחקנים כדי לקחת חלק במרקאטו ולהמשיך לגדול.

לא זוכר אם נגעתי בזה אבל מארוטה דיבר השבוע על החשיבות של שחקנים איטלקים בהצלחה של יובה. בהתחלה זה נשמע לי כמו בולשיט גמור והתגובה הראשונית הייתה "לא, מספיק גם מטראצי אחד", אבל אחרי כמה שניות הגעתי למסקנה שזה פשוט נכון. לא בגלל לאומנות מפגרת או שפה בספורט הכי גלובאלי שיש, אלא בגלל שעבור שחקנים מקומיים אלה, יובנטוס (או רומא עבור טוטי, דה רוסי ופלורנצי) היא חלום ילדות ופסגת הקריירה. אפשר ליפול על שחקן כמו נינג'ה שנקשר למועדון אבל באופן כללי, הרבה יותר קל לפתח המשכיות עם שחקן מקומי.

 

לא צדבר על המכירות של מארקיניוס,למאלה,ובנעטיה ואפילו פיאניץ שהיו הכרחיות לאותה תקופה. אבל כיום המצב שונה כלכלית.
אפשר וצריך להלחם על הנכסים הכי יקרים של הקבוצה.אם תגיע הצעה שאי אפשר לסרב אני יכול להבין. בפועל אנחנו לא מצליחים כל שנה מחדש לשבור את התקרת זכוכית.

 

לא הוא לא.

אני לא מבין את המושגים האלה. "אפשר וצריך להילחם על נכסים", איך? יש מישהו שלא עושה מספיק במסגרת תפקידו כבר עכשיו? איך "נלחמים" על שחקן שמחליט לא לחדש את החוזה שלו? או אחד שמחזיק בהצעה של 4מ'+ ומבקש לעזוב. אם ביובנטוס (או בכל מועדון גדול) התגובה לשחקן שאין לו מוטיבציה להישאר היא 'don't let the door hit you on your way out' למה זה צריך להיות אחרת בקבוצה הרבה פחות עשירה כמו רומא? מה יובה בלוגיקה שלך, בית חרושת לקשרים?

------------
------------



הוא מבוקש מאוד אצל לא מעט קבוצות גדולות, גם מחוץ לאיטליה.
מעניין אם ישלבו אותו עם ניינגולאן, רינקון, סטרוטמן, דה רוסי, פארדס וג'רסון או יעדיפו להכניס 10מ'+ כמו במקרה ברטולצ'י.

 

פאלוטה על גארסיה:

I think saying goodbye to Garcia was an easier decision than you might think because I had seen the direction the team was going in.

“It was [his lack of] passion, the way he spoke, the strategy, tactics and how he trained the players.

“During training, before, there was almost never any talk of strategy and tactics. Maybe it’s not that important in other countries, but it is in Italy. I should have done it sooner.”

 

איזה מלך רודי.
לקח קבוצה שבורה ומפורקת ושאב איתה מהסריה א' 85 נקודות ב35 מחזורים (זה סקודטו בכל עונה שהיא לא עונת ה100 נקודות של קונטה), תוך כדי הצגות כדורגל על בסיס שבועי שלא נראו בשום מקום אחר באיטליה, וכל זה מבלי לדבר על טקטיקה.

"תראו, בלי ידיים".

 

כן, הוא עשה דברים יפים, אבל עדיין, הצגות כדורגל על בסיס שבועי אלה לא הדברים שאזכור מהתקופה שלו אצלנו. בליגה, למרות פתיחות חזקות מאוד הדברים נתקעו איתו איפשהו באיזור דצמבר-ינואר. גם בצ׳מפיונס(מבלי לציין תבוסות נוראיות) לא הצליח להביא את הקבוצה למקום אליו היתה יכולה להגיע. לא שיש להצדיק את הביקורת הפומבית והלא לויאלית, שנראית קשה מדי ביחס למיקום הסופי של הקבוצה ולעובדה שהגיע לשלב הבתים, אבל בגדול אפשר להבין על מה פאלוטה מדבר.

 

עם כל הכבוד לך, אתה עדיין אוהד (גם אם מקושר להנהלה ), ופאלוטה הוא נשיא המועדון. כשזה מגיע ממנו, זה מעורר הרבה יותר עניין ולכן זה כאן.

 

ציינתי נתוני הצלחה שאין אפשרות לערער, גם לאוהד, גם לנשיא וגם למי שסובל מאובססיה חולה למאמנים זרים.
פאלוטה וגרסיה סיימו את העבודה בינהם בצורה לא יפה וטבעי (גם אם לא מקצועי) שיצוצו אמירות שליליות בינהם. אתה חושב שהזכרון של פאלוטה כל כך קצר שהוא לא זוכר איפה רומא הייתה לפני גרסיה ולאן זינקה תחתיו? שבאמת אפשר להרים קבוצה בצורה כזו ללא הכנה טקטית מדוקדקת לפני כל משחק? אם היה כך הדבר, מה זה אומר על היריבים שלו? מה זה אומר על הליגה כולה?

היו היום ראינות שהתייחסו להרבה מאוד נקודות חשבות סביב המועדון (איצטדיון, עתיד, מרקאטו, חוקי uefa, ספאלטי, טוטי, יציעים ריקים, וכו'). מכל זה בחרת לצטט התנגחות אישית שאי אפשר ללמוד ממנה שום דבר? זה באמת "מעורר הרבה יותר עניין"?