רומא 2020/21 :: בעלים חדש, בלגן ישן

בראיון המלא של פטראקי , הוא הזכיר כמה פעמים דמות ניהולית בכירה שעדיין נמצאת ברומא והייתה אחראית להרבה מהרעל שיש ברומא , רוב התקשורת מקשרת בין הדמות הזו לבין פיינגה. כנראה ששניהם לא הולכים ביחד...

 

הבעיה עם הפרידקינים זה שהם מתנהלים כאילו הם בסוכנות המודיעין המרכזית. ולא רק בגלל שהם עורכים פגישות עסקים בשגרירות ארה"ב.

אם להיות כנה, אני אישית הייתי בטוח שDS ימונה תוך 48 שעות אחרי תום החלון. בכל יום שעובר, ו-רנגניק לא ממונה, זה נראה כאילו שזה לא הכיוון הראשי.

-רנגניק הוא פנוי.
-בוצעו כבר לפחות 2 מגעים מאומתים בין הצדדים שנפגשו ודיברו זמן רב. בטח לא דיברו על מזג האוויר.

למה יש לחכות עוד? אם באמת היה רצון של הפרידקנים - מה מונע מזה לקרות?
עושה רושם שרנגניק הוא פשוט אופציה בסדר עדיפות יותר נמוך. והאופציה שכן במקום הראשון מבחינת הבעלים החדש - פשוט לא פנויה. (קרי: האדם המועדף עליהם כבר מועסק/נמצא תחת חוזה איפהשהוא).

קמפוס ליל/ פרטיצ'י שנורקל/ ברטה אתלטיקו... -לך תדע....

 

מה זה רלוונטי לרומא? מה הדיון פה בכלל? הטענה שלי היא שהצלחות של אחד כמו רנגניק בלייפציג אינן הצלחות שבהכרח יתורגמו במועדונים שונים לחלוטין מבחינת אופי וסביבה כמו יונייטד ורומא. אתה בתגובה מציין שיש מועדונים אחרים שדומים ללייפציג שלא מגיעות להצלחות של לייפציג. מה הקשר ואיך זה רלוונטי? אתה רק מבהיר עוד יותר דבר ששנינו עושה רושם מסכימים לגביו - שרנגניק עשה עבודה מעולה בלייפציג. אז שוב פעם, מה הקשר לרומא?

עצם זה שאפשר לשלוף בקלות שחקנים ברמה של קייטה ואופאמקנו זה כבר יתרון. מועדונים אחרים רוכשים שחקנים שלא ידוע או ברור איך ישתלבו. לייפציג וזלצבורג בנויות בדיוק אותו דבר. אותה מערכת. זה אותו מועדון. המעבר חלק יותר ממעבר בין כל 2 מועדונים אחרים ביבשת. יש סינכרון מושלם ותיאום מושלם לגבי מי הולך לשחק ומי לא. ריאל משאילה לויאריאל כישרון יפני ועכשיו זועמת כי שיחק רק 45 דקות ב-5 משחקים ודופקת לו את ההתפתחות. ללייפציג אין בעיות מהסוג הזה. זה ממש לא מובן מאליו.

איך החלטת שדונארומה מושלם לתפקיד השוער? אי פעם ראית אותו מקבל הזדמנות בתור חלוץ מטרה כדי שנוכל לשפוט אותו גם בתפקיד הזה?

טענה מוזרה שלא סותרת דבר ממה שאני אומר. ואם יקבל הזדמנות ביונייטד או רומא ויצליח, האם זה יעיד על כך שהוא לא מושלם בתכונותיו למועדון כמו לייפציג? איפה הסתירה כאן? אתה מתווכח לשם הויכוח או משהו?

זה ברור. במקומות כמו רומא זה קשה יותר מאשר לייפציג. מה לעשות. אין LONG RUN במקומות שבהם אנשים מקבלים בדואר מכתבים עם קליעים אחרי רצף הפסדים. אין LONG RUN במועדונים היסטוריים עצומים בגודלם שיש תקשורת שלמה ורשתות שלמות של עיתונאים ומנחי רדיו שרק מחכים לנפילה הראשונה כדי לחגוג עליה ולשאוב קליקים והשמעות ורייטינג ומה לא.

לא יודע מה זה אומר בכלל והאם ניתן להשוות בכלל בין הדברים. זה בגדר APPLES & ORANGES.

יש לך את זה ביותר קטנוני? ה-50 מיליון הפרש זה מה שמציק לך? כמה מה-125 הגיעו לאחר שמכרו שחקנים שהושקעו בהם גרושים? את זה בדקת? כי אם אתה רוכש שחקן ב-3 מיליון ומוכר אותו ב-40, אתה מקבל את כל הקרדיט בעולם על יכולות בניית הקבוצה שלך אם אתה הולך ומשקיע את ה-40 האלה על רכש.

 

לא יודע. אנחנו בדיון של רומא וראנגניק מקושר לרומא. אז הדיון פה הוא כנראה על רומא וראנגניק. כן/לא. למה.

יש משהו בציפיות - ולא בתנאי הסביבה - ברומא שלא רלבנטיות לעבודה העכשווית שלו בלייפציג?

אין לי שום בעיה עם הטענה הזו. יכול מאוד להיות שאתה צודק (מונצ'י).

מבחינת מה שראיתי, אם נותנים לו זמן לעבוד - ראנגניק שפיץ. אם לא רוצים לתת לו זמן - אז אל תביא אותו מלכתחילה.

שוב. הכול ידוע. עדיין לא הבנתי מה מונע ממועדונים עשירים ואטרקטיבים יותר לעקוף את ראגניק בסיבוב ולהביא מזלצבורג את אותם שחקנים (האלאנד). אולי לא כולם זיהו את כל הכשרונות מהר כמוהו? אולי לא הכול זה רק קומבינות שלא מגיע להם אפילו טיפת קרדיט.

אגב, מי אחראי על הצורה שבה זלצבורג עובדת בשנים האחרונות? ראנגניק.

מה? אתה בטוח שזה אני שמתווכח לשם הויכוח או שבאמת צריך להסביר למה האנלוגיה הזו לא קשורה לכלום?

אולי זו בדיוק כל הבעיה. שני מועדונים = בית זונות של "לחץ ורייטינג!!!1". השלישי = מכונה מתוקתקת.

ושוב: כל המטרה בהבאה של דמות כזו היא להפוך את השניים הראשונים למשהו שדומה לדבר השלישי. אם זה אפשרי בכלל.

1. יש לך את זה ביותר מפגר? אקסטרה 50M זה הפרש עצום בשביל הרכב שעלה בערך 70M.

2. כמה מתוך ה-70M "הגיעו לאחר שמכרו שחקנים שהשוקעו בהם גרושים? את זה בדקת?" שתיהן קונות ומוכרות. זה לא סוד.

 

סבבה. זה לא אומר שכל דבר שקשור לרנגניק רלוונטי לרומא. צריך לדבר פה על איזה מזל הוא, תאומים או שור? לא, כי זה לא רלוונטי לרומא. נקסט.

ברומא אין זמן לעבוד. בגלל זה הטענה שלי שמההיכרות שלי עם העבודה שלו, הוא מתאים יותר למקומות כמו לייפציג. וזה לא גורע ממנו דבר.

קודם כל, דבר לא מונע וזה גם נעשה באופן קבוע. זה פחות זורם לרוב. רוצה לספר לי מה שלום הקדנציות של סלאח, לוקאקו ודה-ברויינה בצ'לסי?

ונדמה לי שאתה מפספס את העיקר. הקרדיט המלא לרנגניק על המערכת שיצר. אבל מה זה רלוונטי לרומא שבה לא ניתן לשחזר מערכת כזאת?

האנלוגיה באה לתאר מצב שבו אין סתירה בין דברים. הטענה המקורית שלך לא שללה דבר מהטענה שלי ולכן תהיתי למה טענת אותה בכלל ומה הייתה המטרה שלה.

זה לא אפשרי. רומא זו רומא ויונייטד זו יונייטד. תנאי ההצלחה שונים לחלוטין וה-BLUEPRINT להצלחה במקומות כאלו שונה מזה במקומות כמו לייפציג. אי אפשר להעתיק תוכנית מתאר ממקום א' ולהדביק במקום ב' ששונה לחלוטין ולהניח שזה פשוט יעבוד. רוצה דוגמה ל-BLUEPRINT שנדרש להצלחה במקום כמו יונייטד למשל? תסתכל על ליברפול. החתמה של מאמן על + שחקנים ברמה עולמית בשיא הקריירה שעולים עשרות מיליונים שמתאימים בול לשיטה של המאמן. וגם זה לא תמיד עובד (סיטי).

הרף להצלחה גם שונה לחלוטין. בלייפציג מקום שני זה אחלה ואפשר לעבור למטרה הבאה - שיפור על מנת אולי לקחת אליפות. אבל לא דחוף. נשקיע ונמשיך לפתח. ברומא? מקום שני אחלה אבל יאללה קדימה בואו נעשה את הצעד הבא. רגע - לא נאבקנו על אליפות בעונה שאחרי הסגנות? "לשרוף את המועדון הבעלים בן זונה תמכור את המועדון הרסת הכל שחקנים בושה איך לא ניצלנו את הסגנות כדי להתקדם".

למי אכפת מ-70 מיליון אבל?! למה אתה נתקע על הסכום השרירותי הזה? כי זה מה שלייפציג ספציפית השקיעה במחזור שחקנים נתון? זה רף עליון? או תחתון אולי? מה זה מייצג בדיוק? מי שמשקיע קצת יותר לא נחשב? 50 זה הרבה? כמה זה קצת? אם רק 20 מיליון יותר זה בסדר? 2 קבוצות הכניסו הון ממכירת שחקנים, אחת השקיעה 70 מיליון מתוכם, השנייה 125. מה הסיפור פה? אז זה פוסל את מה שרומא עשתה? ואם אטאלנטה בנתה הרכב ב-40 מיליון (סתם נניח), זה היה אומר שניתן לבטל את ההישג של לייפציג? על מה אתה מדבר בכלל לא הבנתי. מה הנקודה. אייאקס השקיעה גג 30 מיליון (סתם מנחש, תקן אם אני טועה) בהרכב שלקח אותה לחצי גמר. רומא צריכה ללכת בכל הכוח על VdS או מי שזה לא יהיה שאחראי על הרכש שם? או שאולי התנאים לפיתוח צעירים בליגה ההולנדית ובאייאקס שונים לחלוטין מאשר ברומא?

 

מרגיש שאנחנו מתווכחים פה על 99% שטויות שבנושא שחופף לרומא וראנגניק - מה שאמור להיות כאן רלבנטי - אנחנו דיי מסכימים.

אני בכל זאת אענה לך על הדברים האחרונים שרשמת.

שוב. מקבל.

מוריניו - מאמן הרבה אחרי שיאו - ודמות שהוא אנטי צעירים מובהקת לא דוגמא לכלום.

איפה הציניות שלו וזכייה בתארים כאן עכשיו - בכל מחיר (ליטרלי) - ואיפה רומא/לייפציג.

אם זה המצב - אין ויכוח. אל תביא דמות כזו אם אתה לא נותן לה את הכלים והזמן שהיא צריכה כדי לעבוד.

אני מכיר את העבודה של ראנגניק כי זה עניין אותי. הצטרפתי לדיון הזה רק כדי לתקן את קובי על הוצאות על רכש ("במיוחד לאחר השקעות גדולות מאוד ברכש כמו בלייפציק") ורמת כדורגל ביחס למצב הנוכחי ברומא - בשני המקרים יחד עם רמת המאמנים האחרונים שהביא ללייפציג - לדעתי ראנגניק עושה עבודה הרבה יותר טובה = שיפור משמעותי בלי קשר לציפיות לא הגיוניות של אוהדים מטורללים לקחת אליפויות על חשבון יובנטוס/אינטר/אחר.

מבחינה מקצועית וכלכלית: מה רע לרומא להיות עוד אטאלנטה עכשיו?

הקהל שלהם לא יהיה מסופק בטירוף מהכדורגל? אטאלנטה היא לא קונטנדרית לגיטימית בסריה א'? שואל ברצינות.

**

או שהמודל היחידי עבור רומא זה מאמן על + שחקנים ברמה עולמית? מה הסיכוי של דבר כזה לקרות בכלל בלי גב כלכלי רציני?

בעצם אתה אומר שיש פה בית"ר ירושלים. איך מועדון כדורגל יכול להצליח אם הוא "נשלט" על ידי פאנבייס של חולי נפש?

עזוב ראנגניק. מה הטעם בכלל לנהל דיונים על מועדון כזה? במילא תוך שניה הכול יתפוצץ בפרצוף וטוטי כבר לא פה.

לאף אחד לא אכפת מ-70M. זו רק אנקדוטה אחת מיני רבות להצגת העבודה המצוינת של ראנגניק בלייפציג.

מעולם לא חשבתי שיש דרך אחת להצלחה מלבד אנשים מצוינים בתפקיד שלהם. כל השאר גמיש לגמרי מבחינתי.

 

@ג'ורדן לאב אגדה
העלת פה כמה טענות קצת מוזרות בעיניי.
1. סביבת עבודה רעילה. אני מניח שמכתבים עם קליעים אחרי רצף הפסדים זו היסחפות, אבל מה אתה בעצם מציע למועדון כזה? לפנות לDS של בוקה/ריבר כי הם רגילים למועדונים לחוצים ולתקשורת מקומית שרק מחכה להזדמנות לקטול? לתת לראש האולטראס לנהל את המועדון? איזו אלטרנטיבה טובה יותר יש לDS שעד עכשיו יש לו רזומה נקי לגמרי מכישלונות? איזה DS אחר אפשר להחתים שיביא הצלחה מהירה יותר ובטוחה יותר בהינתן שבעלים אמריקאי לא יהיה מוכן להתנהג כמו בעלים סעודי, כלומר לזרוק כסף לבאר עד שזה יביא תוצאות?

דווקא אני חושב שעל מועדון כזה תפור מישהו מבחוץ - קרי מישהו שלא מבין את השפה המקומית ועל הזין שלו מה שנכתב עליו בעיתונים. בסופו של דבר זה גם עליו לייצר סביבת עבודה טובה יותר.

2. בלייפציג אין לחץ. זה כמו לומר שבצ'לסי של אברמוביץ' בתחילת הדרך לא היה לחץ. תהיה בטוח שתאגיד כמו רדבול (שנכנס חזק גם לתחומים אחרים כמו פורמולה 1 ותמיד תמיד מתחרה ברמה הכי גבוהה שיש) לא קונה קבוצת כדורגל בשביל שתהיה לנצח פידר קלאב שמפתח שחקנים וחוגג מקום רביעי. ההבדל מצ'לסי זה שכיום יש פייר פליי ויש בסביבה מועדון על שפתח פער מטורף על שאר הליגה (וכל היבשת, בעצם). והם מבינים את זה. זהו בעצם.

ובכלל איזו דוגמה יש לשתי סביבות עבודה זהות לחלוטין? תמיד אפשר להצביע על הבדל שבגללו X הולך להיכשל ולכן עדיף ללכת על Y. מי הבטיח למנצ'סטר יונייטד הצלחה עם מאמן סקוטי שאימן בהצלחה את אברדין? מי הבטיח לצ'לסי שמוריניו יעשה אצלה את מה שעשה בפורטו? מי דמיין שמארוטה יעשה מיובנטוס אלופה ניצחית אחרי שעשה עבודה נחמדה בסמפדוריה? ככה דברים עובדים - אתה מצליח במקום מסוים וזה פותח לך את הדלת לאתגר גדול יותר. לא מובנת לי ההתעקשות ללכת על המוכר והבינוני רק כי הוא מכיר טוב יותר את תנאי העבודה. אם קלופ מחליט מחר שרומא זה היעד הבא בקריירת הFM שלו, עליה לסרב כי תמיד לוקח לו שנתיים עד שמתחילים לראות תוצאות משביעות רצון ועד היום אימן רק במקומות שהבטיחו לו את הסבלנות הנדרשת?

 

למאמן כמו גאספריני לוקח קצת זמן להטמיע שיטה. זה קל כשאין לחץ להעפיל לליגת האלופות/לרוץ לאליפות ומגיעים לקבוצה שהישארות בליגה היא בגדר הצלחה עבורה. זה קל שמאמנים חבורה של שחקנים בלי עבר עשיר בקבוצות גדולות עם משכורות גבוהות ואגו מפוצץ. זה קשה יותר בתנאים אחרים. תבדוק כמה זמן הוא שרד באינטר. וזה לא בגנותו. זה בגנות המערכת והסביבה באינטר, שדומה לזאת של רומא.

אפסי. בגלל זה האיצטדיון כל-כך קריטי.

בינגו. תשאל את עצמך איך מועדון כל-כך גדול, שתמיד היה מהאהודים באיטליה, העשירים באיטליה (ולרוב ביבשת) ומפוצץ בכוכבים - יש לו רק 3 אליפויות כשלא פחות מלשבעה מועדונים יש יותר זכיות.

דוגמה טרייה מהשבוע:
Ferrero receives death threats | Football Italia
זו התרבות באיטליה, מה לעשות.

נכון, בלייפציג אין לחץ. יש שם הנהלה שמבינה את התהליך ואת הצורך בו. במקרה הכי גרוע יניפו אצבע ויעשו נונונו למנכ"ל ולמאמן. המערכת נותרת יציבה. לחץ זה שריקות בוז של 40 אלף במחצית כי לא משחקים טוב מספיק. לחץ זה אוהדים מתוגדדים מחוץ לטריגוריה. לחץ זה כרזות ענק שנתלות ברחבי העיר. לחץ זה קללות ונאצות בלתי פוסקות כלפי שחקנים, מאמנים ובכירים ברשתות החברתיות. לחץ זה כשכל תחנות הרדיו בעיר מטנפות על כל מה שזז ואי אפשר לפתוח מסיבת עיתונאים או כל אינטראקציה עם התקשורת בעצם בלי שידברו על כמה שחרא. אי אפשר להתחמק בזה. זה מקיף את המועדון מכל עבר. אי אפשר להתנתק. שחקנים צעירים וגם מנוסים יותר פשוט טובעים בחרא הזה. זו לא סביבת עבודה נורמלית.

לא מתייחס יותר מדי לפסקה האחרונה. זה לדחוף לי מילים לפה. ובכל מקרה העולם לא מחולק לראנגניקים ולגליאנים. זה שטענתי שסביבות העבודה בלייפציג ורומא שונות לחלוטין ושרנגניק מושלם בתכונותיו ללייפציג לא אומר שאני מתנגד או שולל מעברים של כל DS מקבוצה אחת לשנייה. בוא לא תעליב לי ולאחרים פה את האינטיליגנציה עם ה-REACHים האלה.

 

קרא לי קטנוני, אבל זה כן הציק לי בעין בפעם השניה היום. אני חושב שאתה מגזים ולא נותן מספיק קרדיט לאלה שמצליחים בסביבות שלא מצופה מהם להרבה ("זה קל"), בטח לא כמו במועדונים הגדולים יותר ("זה קשה יותר"). רוב המועדונים בעולם הם לא תחרותיים ואין מהם ציפיות 24/7/365. בפועל לא כולם הופכים ללייפציג ואטאלנטה של השנים האחרונות (אנדרסטייטמנט). אני פשוט חושב שהאתגר שונה ברמות הללו, זה הכול.

לצורך העניין נראה לי שזידאן תפור על הטירוף של ריאל מדריד מהרבה בחינות. אני לא בטוח בכלל שאם הוא מגיע עכשיו למילאן הוא מסוגל להצליח עם הכלים שיעמדו לרשותו, להבדיל מאלגרי למשל. אבל להבדיל מזידאן, אני לא בטוח שאם אלגרי יגיע לריאל הוא ישרוד שם יותר מחצי שנה.

לנעול לקובי את הדיון עד להודעה חדשה.

 

מקבל לחלוטין ואתה צודק לחלוטין. כשאני אומר שזה קל זה פשוט אני מתבטא בצורה הלא נכונה. אני לא חושב שזה באמת קל והקרדיט לאותם אנשים הוא עצום. יותר מכך, אני מתנגד לחלוטין לאלו שטוענים או רומזים לכך שרק מאמנים שמצליחים במקומות "גדולים" הם מאמנים מעולים ואם לא אז הם FRAUDS. לפעמים להשאיר קבוצה קטנה בליגה או להגיע לאירופה עם קבוצה בינונית זה הישג הרבה יותר מרשים מאשר לקחת תואר עם אחת הענקיות. ואם אותו מאמן מגיע אחר כך למועדון ענק ונכשל, זה לא הופך אותו למאמן גרוע או לא טוב מספיק שנחשף במערומיו.

בקיצור, כשאני אומר קל, אני מתכוון יותר ל - קל יותר לפתח שחקנים צעירים ו/או לפתח שיטה אשר דורשת סבלנות במקומות כמו אטאלנטה או לייפציג לעומת מקומות כמו רומא או יונייטד. זה לא אומר שקל יותר להצליח באטאלנטה או לייפציג (ביחס לציפיות כמובן).

 

@ג'ורדן לאב אגדה,

הלכתי לאיבוד בין כל הציטוטים ושכחתי לשאול.

עד כה רשמת מה לדעתך לא יעבוד ברומא. אבל בהנחה ואתה בעלים של רומא - מה כן היית עושה?

**

גם דעתך על מילאן מעניינת אותי.

 

לא יודע עד כמה האיצטדיון ברומא הוא כזה מנוע רקטי כמו שעושים ממנו.
בטח אם נכונות השמועות האחרונות שיורדים מטור די וולה. ובונים איצטדיון בלבד. ללא מרכז מסחרי. במקום אחר שגם יהיה מחוץ לטבעת.
(בוודאי אם נתחשב בעובדה - שאיפה שלא ייבנה האיצטדיון הזה - הוא יהיה מאוד מרוחק... ולא יהיו אליו דרכי גישה מודרניות ב 20 שנה הבאות. בכל הקשור לתחבורה ציבורית. פשוט לא יהיו).

כל הזמן כולם מפמפמים, איצטדיון איצטדיון איצטדיון, כמו תוכים.
-כמה הוא צפויי להכניס פר שנה? בנטו?

לסנדרלנד יש איצטדיון משלה. של 50 אלף. באמצע העיר. -נו אז מה היא אימפריה?

 

אני זוכר גם את אוהדי יובנטוס מדליקים כיסאות באצטדיון האולימפי אחרי עוד הפסד ביתי משפיל לפאלרמו לפני כעשור. הלחץ להצליח שם לא פחות גדול מברומא. הרגע פיטרו מאמן שלקח אליפות. אז איך מועדון כזה זוכה במספר אליפויות כמעט זהה לזה של 2 המועדונים הכי גדולים אחריו ביחד? מה סוד ההצלחה שם אם לא האנשים הנכונים בתפקידי המפתח, כאלה שתפקידם הוא לדאוג למערכת בריאה יותר ורגישה פחות לרעשים מבחוץ?

הנקודה היא שאם אדם כמו ראנגניק לא יצליח ברומא בגלל לחץ אז אני לא רואה סיבה שאדם כמו פראטיצ'י כן יצליח, אלא אם כן מוכנים לתת לו יותר זמן רק כי הוא דובר איטלקית.

 

לא יודע לגבי המילאנזיות, אבל ביחס לרומא - בעזרת פערים מאוד גדולים באמצעים להתמודד עם הדרישה לקבל תוצאה מיידית. ביובנטוס מצפים לזכיה עם רונאלדו. ברומא מצפים לזכיה (או הישג מקצועי כלשהו) עם קלייברט (ואף אחד לא באמת מחזיק מקלייברט).

"Ambiente Romano" זה מסוג הדברים שאו שאתה מכיר או שלא. אין כאן בכלל מקום להשוואות או הסקה יבשה שמועדון גדול יותר -> לחץ גדול יותר וההיפך.

אגב, כאשר היתרון האיכותי נוטה לטובת רומא (2001-2003, 1983-1985), הם זוכים, וכאשר הם זוכים, הם ממשיכים לחגוג את זה (גם באופן פסיבי) מספר חודשים לתוך העונה הבאה ומונעים מעצמם סקודטו נוסף לטובת קבוצות נחותות יותר. במקרה קאפלו דיבר על זה השבוע. זה לא רק לחץ להיכשל. זה גם הנטיה להסתפק בהצלחה (גם אם חלקית) במקום לשחזר אותה פעם אחר פעם.

אנשים נכונים (= אניילי, מארוטה, פראטיצ'י, קרוביני) וכסף.

פראטיצ'י לא צריך יותר זמן. הוא מכיר את הליגה, יש לו את כל הקשרים והתשתיות הנחוצות. הוא ימשיך בדיוק מאיפה שהוא עצר ביובנטוס. ראנגניק יזדקק לזמן. בניגוד לרוב האוהדים, לי אישית אין בעיה לגלות סבלנות. לא הבנתי רק איך ההצלחה שלו יכולה להיכלל באותו משפט עם פראטיצ'י ביובנטוס.

 

בעיקרון לא חושב שמישהו טוען שאיצטדיון ישנה את המצב הכלכלי של רומא מקצה לקצה.
מאמין שבסך הכל זה תוספת של לא יותר (בהערכה גסה ) של 40 מיליון יורו פר שנה (וגם זה כנראה יקבל משמעות רק אחרי החזרי החובות וההלוואות מהאיצטדיון) . להתקרב ממש ליובה כלכלית זה לא יגרום. אבל זה כנראה כן ימתן קצת את עניין הסופרמרקט השנתי