ריאל מדריד 2019/20: מתי המלך יחזור למלוך?

על המסביב: גם אם המשחק היה באיתחאד, אפשר לחשוב שסיטי הייתה נותנת לנו 0:5. ברור שהסיכוי שלנו לעשות מהפך שואף לאפס, גם עם אסנסיו בימין אם ימשיך כך והזאר בפורמה, אבל תעשה לי טובה, אל תגזים ביחסי הכוחות. לגבי האליפות - המחזור הנוכחי יכול להיות מאוד-מאוד קריטי. אני לא מאמין שנזכה. זה מעבר למסי - בארסה יודעת לקחת אליפויות. זה גם לא פשוט שהיא תמיד מנצחת לפנינו.

יש מאמן על הקווים שלוקח החלטות נכונות, זה ממש לרדת לקטנות ולהתעסק בקקה, אתה גם לא איזה נביא גדול, סתם שתדע. את הלו"ז אני מכיר בעל פה ואתה לא צריך לחדש לי. היו לנו ארבעה ימי מנוחה בין אייבר ל-ולנסיה וזה נחשב להרבה, יש שחקנים שהיו צריכים את הדקות האלה, אולי הוא רצה שהזאר יכבוש לדוגמא, חשבת על זה? את איסקו הוא שמר למשחק אתמול אבל בהמשך הוא נפצע. מאחל לנו שזה הדבר היחיד שתוכל לבקר את זידאן לגביו. כשלא נזכה באליפות אני הראשון שיגיד שהוא אשם כי השנה זה עליו.
לגבי בייל - עד מתי נדבר על הגמר ההוא ב-2018? עבר הרבה זמן מאז. העונה שעברה עוד הייתה נניח נסבלת, היה לו קשה ככוכב הגדול, למרות שאפילו בנזמה לפחות הבקיע, והשנה? הוא קיבל כל כך הרבה הזדמנויות ובמשחקים גדולים - קלאסיקו, דרבי, פיחואן, פ.ס.ז' בהתחלה. עם נתונים של שלושה שערים אין קייס לגביו. לזה שמעליי - הוא עקשן לגבי השכר, אני מניח שטוטנהאם כן רוצה אותו, אבל המניות שלו ממש בירידה. הוא על גבול הפנסיה. אני אחד מהאנטי היותר גדולים כלפי בייל. לעתים היה מגיע לו צ'אנס לאור האלטרנטיבות בסגל, וכרגיל מה שכתבת לא מדויק.

 

לא חיכיתי שהעונה תיגמר. אמרתי לא פעם: זידאן אשם בכך שלא נעשו מספיק שינויים בקיץ, הסגל שלנו לא מספיק טוב, לא תואם את השאיפות של ריאל מדריד. לא יכול להתלונן על זה שהזאר נפצע כאשר מסי וסוארס גם כן. ובברצלונה יש הרבה בעיות מבפנים. אמרתי כבר מההתחלה שאם ריאל לא זוכה באליפות - זידאן נכשל. אבל גם העונה הוא עשה דברים טובים קטנים: פדה ואלוורדה שפרץ כמו גדול, עצם זה שהוא נתן את הבמה לרודריגו. ואני אבהיר: גם אם זידאן לא זוכה השנה באליפות, הסיכוי שהוא יפוטר נמוך, סיכוי יותר טוב שהוא יעזוב מיוזמתו וככה זה צריך לקרות. גם כי שוק המאמנים לא מבריק במיוחד - זה לא שקלופ מחכה לנו, אלגרי לטעמי לא מתאים ופוצ'טינו עדיין לא היה בחדר הלבשה עם אגו כמו של ראמוס, בייל ואחרים...

 

שמע אתה מנסה בכוח לגמד את הזכיות ההיסטוריות בליגת האלופות, זה פאתטי. הגענו למספיק מצבים אחרים בגמר הזה, אפילו אוהדי ליברפול לא חושבים כמוך. פריז-יובה-באיירן-ליברפול, עשינו את הדרך הקשה בתולדות המפעל. ולא זכייה אחת אלא שלוש. לפעמים חוט השיערה מפריד בין הצלחה לכישלון, תשאל את ראמוס ואנצ'לוטי, שסביר להניח שלא היה ממשיך ב-2014 כי הוא גם הפסיד אליפות באותה עונה. זידאן עשה מספיק כדי לקבוע האם ימשיך. זו לא עונה טובה כי הכדורגל שלנו רע וסיטי סגרה נגדנו עניין עוד בברנבאו. אבל להגיד שזידאן לא מאמן טוב זה מביך. חד משמעית הוא ראוי להזדמנות גם אם זו תהיה עונה כושלת. בגלל ההצלחות בעבר, הריספקט מהכוכבים והיותו אהוד בחדר ההלבשה, האופציות האחרות בחוץ שהן לא שוס גדול. לא הכל זה לבחור איזה שחקן רכש להביא בקיץ. תנסה למכור את תקציר האירועים שלך למחזור הסיום לנטפליקס.

אני לא יודע עד כמה זה מבוסס אבל יכול להיות שקונטה היה מגיע לריאל אלא אם כן ראמוס היה עומד על הרגליים האחוריות. אין כמו האגואים של ריאל מדריד. על כל דוגמא כמו של אלגרי יש אחרות. המבנה של המועדון שלנו הוא אחר לגמרי. יש לך שיערי בית - תבדוק כמה מאמנים היו על הקווים מעל לשלוש שנים.

 

אני חושב שזידאן אשם חלקי לפחות בכך שהוא נאלץ 'להוציא מים מהסלע'. מותר לפרז להטיל וטו על הבאת פוגבה בטריליון יורו, אבל אולי זידאן לא רצה את סאנצ'ו לדוגמא? בסופו של דבר הוצאנו 300 מיליון יורו בקיץ ועדיין ההרכב שלנו דומה מדי לעונה שעברה. מנדי סלע הגנתי אבל אם תשאל אותי הייתי מוותר גם עליו וגם על מיליטאו וזה עוד מאה מיליון יורו לרכישת שחקן התקפה לדוגמא. לגבי פוצ'טינו - מאמן נפלא, זה נכון, לא יודע אם הוא שווה את ההימור, ריאל מדריד היא עולם אחר לגמרי מטוטנהאם שהעונה הציפיות היו בשמיים והיא התרסקהב. מה גם שסיום העונה שעברה שלנו לא רלוונטי. זידאן עדיין לא מיצה את עצמו ולא התרסק. וגם העונה היו הרבה דברים טובים. קל ללכת על עיוור עם חאמס או מודריץ' באנקר. עובדה שפדה המטוס קודם...

 

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1592687340866.Xxx

"מרקו אסנסיו - האתגר" - סרט ששודר באתר הרישמי של המועדון הסוקר את תהליך ההחלמה הקשה של הקשר הספרדי. "חשבתי 24 שעות על מצב הברך שלי. הצבתי יעדים קטנים אחד אחרי השני למשך זמן רב. הייתי אובססיבי לחזור כבר לשחק אבל השבוע הראשון היה הקשה מכולם. סבלתי מכאב אכזרי. ידעתי שאני חייב לחשוב חיובי אחרת לא אתקדם. החלטתי לא להגיע לברנבאו עד שלא אוכל לעלות לבד במדרגות". הוא הוסיף כי היה צריך לנקות את הראש בחיק המשפחה וחברתו. "הנשיא פרס היה מעורב מאוד ועזר לי בהכל. אני מודה לכולם. זה מה שמבדיל אותו מנשיאים אחרים". בסרט ראו את מרסלו חוגג את חזרתו למגרש האימונים 184 ימים אחרי. "איזה שמחה! בראבו ילד, עשית לי את היום", צעק לו 'על אזרחי' ביציע. אסנסיו נפגש בולדבבאס עם סרחיו יול מקבוצת הכדורסל שגם עבר פציעה דומה.

על רגע הפציעה הטראגית נגד ארסנל: "הסתכלתי לעבר הספסל חסר אונים. הרגשתי כמה זה רע ומלמלתי 'שמישהו יעזור לי'". אחיו איגור סיפר שאסנסיו התקשר אליו בוכה מהאמבולנס. את האבא, מנגד, לא רצו להדאיג ומרקו רק שאל האם הוא ראה את רגע הפציעה. רופא המועדון אמר שתוך ארבע שניות הבינו שמדובר בפציעה טראגית".

על הקאמבק: "לא יכולתי לחכות. החיוך לא ירד ממני. אני וזידאן מבינים זה את זה ממבט אחד. הוא אמר לי לעלות למגרש וליהנות ולהבקיע. וכך היה. עבדתי הרבה על עצמי. אני יודע איפה אני נמצא ולאן אני רוצה ומסוגל להגיע. היה לי מסע ארוך והתמודדות נפשית, הייתי צריך להתמודד עם הכאב וזה הצליח. התהליך יוביל אותי קדימה".