ריאל מדריד 2020/21: קיץ משעמם כמו הכדורגל. המטרה: אליפות נוספת

הוא הגיע לסיטואציה בה הוא עם הגרזן על הצוואר באשמתו, גם אם הסגל היה מעט בירידה אין הצדקה לתוצאות כאלה אפילו ב-13 משחקים. אני לא אגיד ששחקנים עשו לו סבוטאז' כמו למוריניו בצ'לסי או במנצ'סטר יונייטד אבל פשוט ראו בו מעין סמרטוט ריצפה, קצת בשל ההנהלה. השוק ב-2018 היה קשה מאוד. התלהבות מסגנון המשחק של נבחרת ספרד, איסקו כשחקן אחד היה שיקול די זניח אם בכלל. אם הפעם אפשר לומר שעזיבה של זידאן התבשלה כמה חודשים אז ב-2018 זה היה שוק טוטאלי.
לא הבנתי את התזה שלך על זידאן מעבר לכך שנניח לא אהבת את הכדורגל שלו. אני טוען שוב: לא צריך להיות גאון כדי לרצות את אמבפה ונניח שזה ישים אז הקבוצה תשתפר פלאים. הסגל שלנו פשוט לא מספיק טוב ומסתמן ששחקנים נכפו עליו. איזה מאמן כן מתאים לבצע בנייה מחדש? אסור לזלזל במאמן שמוציא אגב מאה אחוז מסגל השחקנים. כמה מאמנים כבר בנו פה סגל באמת במאה ה-21? מוריניו אולי וקצת קאפלו, זהו. איסקו לדעתי היה סגור אצלנו עוד לפני אנצ'לוטי בכלל, כנ"ל גם בייל, ואף אחד לא שאל את קרלו אם הוא רוצה את יירמאנדי לדוגמא.
אם זידאן סבל מהתקשורת זו בעיה וזה חבל, ראו אותו חסר סבלנות בהרבה מאוד מסיבות עיתונאים, אני לא חושב שבמועדון הייתה ביקורת נגדו ובטח לא של פרס.

לשאלתך - אלאבה שלנו רשמית. כמו שזה מרגיש לי הוא בא כדי להיות הבלם הבכיר שלנו לצד מיליטאו ויש סיכוי שגם ראמוס וגם ואראן עוזבים. אני מוכן 'להישאר' עם ואראן. לדעתי השנתיים האחרונות של אלאבה לא טובות, הוא מאוד לא מרוכז ולא מספיק אגרסיבי. כמגן שמאלי הוא שדרוג משום שמנדי לא מספיק טוב התקפית על אף השיפור. הוא שחקן נהדר שהייתי מתלהב יותר מרכישתו אם לא היה כואב לי בפן הרגשי על עזיבה של ראמוס ואם היה לנו משהו בהתקפה כבר. הוא יהיה גיבוי לקישור האחורי (משחק שם בנבחרת) אם לא תהיה ברירה. אני אישית לא שמעתי שהוא לא רוצה לשחק בלם, הוא עשה את זה כבר שנה וחצי בבאיירן...

 

תראה אם אתה שם שחקני התקפה טובים על המגרש זה כמעט מספיק, כמובן שפפ הוא יוצא דופן למשל. לואיס אנריקה לימד את ניימאר וסוארס לשחק כדורגל לצד מסי? או ואלוורדה? ברור שלא. אני אומר שוב לגבי זידאן, כותרת של צעירים זה יפה, הוא לא החזיק מספיק מאודגור וזה לגיטימי ולא אהב את הגישה של יוביץ'. את שילוב השחקנים מקסטיליה אתה פוסל?
לגבי קיץ 2018 - ברור שרונאלדו זה שוק טוטאלי ועאלק מריאנו הגיע כסופר-סאב. גם מקורטואה לא התלהבתי כי לטעמי קיילור היה טוב ממנו אז. אבל ללופטגי היה את איסקו, היה את בייל שטען להיות הכוכב הראשי, בנזמה, אסנסיו שאף אחד לא ידע שהוא יהיה ככה, מרכז שדה נהדר, מרסלו.. הוא לא סבל ממכת פציעות לדוגמא. אז אולי לא לקחת אליפות אבל בטח לא לשחק ככה. אם רואים שהשידוך כושל אז לא לפטר אותו? הוא לא הגיע לקאמפ נואו למשחק שהוא חייב לנצח אבל גם בטח לא להתבזות.

הנה לו"ז לופטגי:
סביליה - ריאל מדריד 0:3
ריאל מדריד - אתלטיקו מדריד 0:0
אלאבס - ריאל מדריד 0:1
(צסק"א מוסקבה - ריאל מדריד 0:1)
ריאל מדריד - לבאנטה 2:1
ברצלונה - ריאל מדריד 1:5
הוא עשה נקודה אחת מ-15, כבשנו שני שערים בלבד. הקבוצה נראתה מתה. אי אפשר להמשיך ככה, נו באמת. בניטס אגב לא פוטר אחרי תבוסה בקלאסיקו ועוד בבית ועם סגל טוב יותר כי עוד היה אופק, עם לופטגי גם זה לא. אני לא מבין איך אתה מזלזל כל כך בהפסד 5:1 לברצלונה נטולת מסי אגב. גם גארסיה ראמון הובס בקלאסיקו ולא פוטר וזה בימים שפרס היה קפריזי (2004) אפשר להוסיף לכך גם הפסד 1:0 לצסק"א מוסקבה בחוץ. סולארי לא מאמן גדול, רחוק מזה, מעבר לכך שזיהה את הדעיכה של מרסלו ואיסקו וניסה לרדות בהם, ועדיין איתו היו תוצאות יותר טובות עד אייאקס.

 

1. הצגתי בפנייך רשימה של מאמנים שלא פוטרו אחרי תבוסה כואבת בקלאסיקו באותו סדר גודל, בניטס ואפילו גארסיה ראמון. לופטגי הגיע למשחק עם הגב אל הקיר באשמתו בלבד. כשמדובר בעוד הפסד ועוד הפסד ועוד הפסד, זה מה שקורה. ואולי אם היינו מפסידים 2:0 הקץ היה נדחה. אתה מתעצבן? אל תתווכח איתי. אני מציג לך טיעונים מעולים וזה מתסכל אותך?
2. לא ממש הבנתי את הנקודה שלך, לטעמי, וזכותך להתווכח - עם אף מאמן על הקווים שחקני ההתקפה האלה לא יכלו לתת יותר. זה לא שעם פפ ויניסיוס לא היה בועט החוצה משער ריק. אם הזאר לא היה כזה פלופ ואני מניח שאף אוהד לא צפה את זה - משחק ההתקפה שלנו היה עד כדי כך מת. אתה טוען שאמבפה היה נכשל בריאל כי זידאן 'לא יודע לאמן התקפה'?
3. זידאן היה צריך לקבל יותר מנדט ברכש אבל אף פעם, לפחות לא בריאל מדריד - זו לא החלטה של המאמן בלבד. אני כן יודע שהזאר הוא כן רכש של זידאן וכך גם מנדי. את יוביץ' הנחיתו עליו, הוא לא קיבל אינסוף הזדמנויות אבל כן שיחק, כנ"ל לגבי מרטין אודגור. אם יוביץ' היה בא ודופק 30 גולים ביובה בעונה הייתי אומר שוואלה אכלנו אותה, איזה פספוס.
4. למה ואראן יעזוב? כי החוזה שלו מסתיים ב-2022 ולפחות לפי הדיווחים הוא לא רוצה להאריך אותו, במועדון מנסים לשכנע אותו כבר במרץ. זה או למכור אותו עכשיו או שיעזוב בחינם. במקרה הזה הייתי אומר שגם עזיבת זידאן לא ממש עוזרת. טבעי שירצה אתגר חדש ואולי להרוויח יותר באנגליה, הוא עשור אצלנו.
5. אני צמא לשחקני התקפה טובים לכן קיבלתי את ההגעה של אלבה באדישות, אם זה היה סאנצ'ו הייתי אומר 'וואו'. לא ממש התלהבתי מהרכש הזה למרות שהוא שחקן טוב או שבמועדון התייאשו מראמוס ו-ואראן והעדיפו שחקן ורסטילי גם בגלל מה שקרה בעונה האחרונה. הייתי חיי בשלום גם אם הוא לא מגיע. אגב שוב, לטעמי הוא ישחק כבלם ויוסיף מהירות, כך שמנדי לא ייפגע.

 

אני מסביר לך שוב, אם לופטגי היה עושה תוצאות סבירות, הקלאסיקו מבחינתו לא היה עניין של חיים או מוות. הוא הפסיד יותר מדי והכדורגל היה גרוע מדי. ואתה מתעלם מהדוגמאות הרבות שקיבלת. עובדה שאת מוריניו לא שלחו הביתה אחרי 5:0 בקלאסיקו ולו היו 11 גלאקטיקוס בהרכב על אמת. ואפילו מאמנים קיקיונים לא פוטרו. גם לא לושמבורגו ב-2005. עם לופטגי זה היה יכול להצליח? ברור שלא.
לגבי זידאן: הוא לא מאמן התקפי מדהים וגם עם הבינוניות בסגל זה היה צריך להיראות טוב יותר, אך לא הרבה. הוא ניסה ועשה מה שיכול, כל השחקנים קיבלו הזדמנות. שיחקנו בכל מיני מערכים - שלושה בלמים כדי לשחרר את המגנים, עם שלושה שחקני התקפה וגם ב-4:4:2 עם פדה ואלוורדה. הנקודה המרכזית היא שהסגל הזה לא מספיק טוב, אני כבר אמרתי מזמן שהלוואי וגם סאנצ'ו היה מגיע ועולם הכדורגל לא מסתיים באמבפה. גם פראן טורס או דיוגו ז'וטה היו מתקבלים בברכה. יש לי ביקורת רבה על המועדון ומדיניות הרכש שלנו לא הייתה מספיק טובה. לא היה צריך להביא את יוביץ' כנראה. אני טוען פשוט שהוא נכשל גם באשמתו ולא רק באשמת זידאן. הוא לא שיחק מספיק אבל שיחק והיה עם גישה מחורבנת. זה הכל

 

די לעוות את המציאות, אפשר לחשוב שהוא שם את קאסמירו או קרוס קיצוני. אגב לעתים עם מודריץ' זה קרה במשחקי הגדולים בצ'מפיונס. ואלוורדה מכדרר מעולה, הוא מהיר, הפס שלו טוב, זו עמדה שהיא נקודת תורפה אצלנו וברוב העונה שלישיית מרכז השדה שלנו הייתה מדהימה ואי אפשר היה לוותר על אף אחד מהם. זה לא שסאנצ'ו סופסל לטובת ואלוורדה או ויניסיוס בשיאו או מרקו אסנסיו שכובש שערים בלי הפסקה. העמדה הזו הביאה לשער היתרון נגד ריאל בקלאסיקו. כל אחד מהשחקנים שלנו קיבל מספיק הזדמנויות, אין להם כדורגל. לא לאסנסיו, לא לוויניסיוס, הזאר לא בריא. רודריגו היה פצוע אבל הוא לא מספיק טוב.
ואני מסביר לך שוב ואתה מסרב להבין: לופטגי השיג 16 נקודות מ-27 אפשריות, ארבעה משחקי ליגה ללא ניצחון, והפסיד גם בליגת האלופות לצסק"א מוסקבה. הקבוצה הייתה חסרת אונים כמעט שברה שיא שלילי היסטורי בלי לתת גול, סביליה יכלה לכבוש נגדנו שישייה. אתה לא יכול לדעת אם הוא היה מפוטר אם הקבוצה הייתה מפסידה "רק" 2:0 בקלאסיקו למשל. הכל אלה השערות שלך בלבד. כבר היו פיטורי מאמנים הזויים יותר מאשר לופטגי. לא היה טעם להמשיך את זה.

 

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1622427487230.Xxx

בדיוק היום לפני שלוש שנים, ב-31 במאי (2018), חמישה ימים אחרי שעשה הישג חסר תקדים וזכה עם ריאל מדריד בפעם השלישית ברציפות בליגת האלופות - המיסטר נפרד. כעת, כמה סמלי, זינדין זידאן שובר שתיקה מסביר את הסיבות לעזיבתו השנייה במכתב פתוח למדרידיסימו: "אני הולך כי המועדון לא נתן לי את הביטחון שהייתי צריך". והוא עדיין אסיר תודה לנשיא פלורנטינו פרס. המכתב המלא:

"מדרידיסטאס יקרים. במשך עשרים שנה, מהיום הראשון בו רכתי במדריד ולבשתי את החולצה הלבנה - נתתם לי את אהבתכם. תמיד הרגשתי שיש בינינו משהו מיוחד מאוד. היה לי הכבוד הגדול להיות שחקן ומאמן של המועדון החשוב בהיסטוריה. רציתי לכתוב לכם את המכתב הזה ולהסביר מדוע החלטתי לעזוב".

"כשהסכמתי לחזור במרץ 2019 לאחר הפסקה של שמונה חודשים כי הנשיא ביקש ממני כמובן. הרגשתי את התמיכה שלכם ברחוב. אני שותף לערכים של המדרידיסימו ורציתי לחזור. המועדון הזה שייך לאוהדים הרבים כל העולם. ניסיתי להעביר את הערכים האלה בכל יום ולהוות דוגמא.

ביליתי 20 שנה בריאל וזה הדבר הכי יפה שקרה לי בחיים ואני יודע שאני חייב את זה אך ורק לנשיא פרס שנלחם עליי, גרם לי להגיע לכאן ב-2001. אני אומר את זה מכל ליבי. אהיה אסיר תודה לנצח".

כעת החלטתי לעזוב ואני אסביר את הסיבות. אני הולך אבל לא נמאס לי לאמן ואני לא נוטש. במאי 2018 עזבתי כי אחרי שנתיים וחצי הרגשתי אחרי כל כך הרבה ניצחונות ותארים שהקבוצה זקוקה לדם חדש כדי להישאר בטופ. כעת הדברים שונים.

היום אני עוזב כי אני מרגיש שהמועדון לא נותן לי את הביטחון שאני צריך, לא מציע לי את התנאים לבנות משהו בטווח הבינוני או הארוך. אני מכיר היטב את הכדורגח ויודע מהן הדרישות של ריאל מדריד, אני יודע כשאתה לא זוכה בתארים - עלייך ללכת.

אבל כאן נשכח דבר חשוב מאוד. כל מה שבניתי על בסיס יומים - נשכח. הייתי כאן כדי לכבוש עוד ועוד גביעים אבל מעבר לכך יש אנשים, רגשות וחיים שלמים. ויש לי תחושה שזה לא הוערך. אפילו באופן מסוים הרגשתי שנוזפים בי".

אני רוצה לכבד את מה שעשינו יחד. הייתי רוצה שבחודשים האחרונים היחס שלי עם המועדון והנשיא לא היה כזה. הוא היה שונה. לא ביקשתי יחס אחר אלא קצת זיכרון, זה הכל. כיום החיים של מאמן נהדר הוא טוב לשתי עונות ולא הרבה יותר. כדי שזה יימשך זמן ארוך יותר יחסי אנוש חשובים, יותר מכסף, יותר מתהילה, מהכל. כאב לי לקרוא בעיתונות אחרי הפסד, שאני הולך לעוף אם לא אנצח במשחק הבא. זה פגע בי ובכל הצוות שלי מכיוון שההודעות האלה הודלפו בכוונה לתקשורת וזה לא הפריע רק לי אלא לכל הקבוצה. זה יצר ספקות ואי הבנות.

למזלי היו לי שחקנים נפלאים שהלכו איתי עד המוות. כשהדברים היו מכוערים הם הצילו אותי עם ניצחונות גדולים. הם האמינו בי וידעו שאני מאמין בהם. כמובן שאני לא המאמן הטוב בעולם אבל אני מסוגל לתת את הכוח והביטחון שכל אחד זקוק לו בעבודתו. בין אם מדובר בשחקן או מישהו מצוות האימון. אני יודע בדיוק מה הקבוצה צריכה. לאורך 20 השנה האלה במדריד למדתי שאתם האוהדים רוצים לנצח אבל אפילו חשוב לכם יותר שניתן הכל. המאמן, הסגל, העובדים. אני יכול להבטיח לכם שכך היה בתקופתי.

אני לוקח את המכתב הזה גם עבור העיתונאים. עשיתי מאוד מסיבות עיתונאים ולצערי דיברנו מעט מאוד על כדורגל. ואני יודע שאתם אוהבים כדורגל והספורט מאחד אותנו. עם זאת, בלי להעמיד פנים שאני מבקר אתכם, הייתי רוצה שהשאלות לא יהיו תמיד לגבי מחלוקות. שנדבר לעתים קרובות על כדורגל ועל השחקנים שהם הדבר הכי חשוב. בואו לא נשכח את הכדורגל ונדאג לו.

מדרידיסטאס יקרים, אני תמיד אהיה אחד מכם. האללה מדריד! זידאן".