ריאל מדריד 2021/22: "אולי עוד קיץ" בלי ראמוס וזידאן, אבל עם בייל ואנצ'לוטי.

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1654693456470.Xxx

זה רשמי: לוקה מודריץ' האריך את חוזהו בעונה נוספת, קרי עד 2023. זו תהיה עונתו ה-11 במועדון של הקשר הבלתי נגמר, להזכירכם יהיה בן 37 בחודש ספטמבר. מודריץ' שהדיע בקיץ 2012 מטוטנהאם (לאחר שאיים להחרים את האימונים אם לא יתנו לו להגשים חלום), זכה ב-20 תארים במועדון ובדגש על חמשת גביעי אירופה. הוא רשם 436 משחקים ומדורג במקום ה-20, וממש בתחילת 22/23 יחלוף על פני כריסטיאנו רונאלדו לו 439 משחקים. המספרים המלאים שלו: 436 משחקים - 31 שערים, 73 בישולים ו-20 תארים.

באתר הרשמי העלו וידאו מרגש של חמש דקות עם הרגעים הגדולים שלו, שנפתח עם ההכרזה עליו כזוכה בבלון ד'אור - אל תחמיצו. "לוקה מודריץ' ימשיך לבנות ולפאר הקריירה האגדית שלו בריאל מדריד . הקשר הקרואטי שוב היה מפתח בעונה היסטורית נוספת עבור הקבוצה שלנו", נכתב והזכירו שם את הבישול המפואר לרודריגו נגד צ'לסי. "האגדה שלו נמשכת", נכתב במארקה.

בסטורי שלו הוא פירסם תמונה שלו מיום הצטרפותו למועדון באוגוסט 2012 והיום וכתב: "ועשר שנים לאחר מכן...". ועכשיו לוקה מודריץ' עם מסר באינסטגרם: "אני שמח מאוד להודיע שאמשיך לשחק במועדון הטוב בעולם. עברו עשר עונות שבהן הגשמתי את החלום הגדול שלי – ללבוש את החולצה של ריאל מדריד – אבל אני ממשיך עם האשליה האדירה והרצון כמו ביום הראשון. אנחנו ממשיכים. האללה מדריד!". החבר'ה מיהרו לפרגן! מרסלו הגיב לו שהוא גאה בו, גם קארים בנזמה ("קינג!), רודריגו וטוני קרוס פירגנו וגם רוברטו קרלוס.

ועוד כמה מילים: קודם כל, ההתחלה הייתה לא קלה. נעזוב את הטמטום של המארקה עם 'הרכש הכושל ביותר' – רגע המפנה הגיע לדעתי באולד טראפורד עם הבעיטה לקורה ופנימה; שנית, תחשבו לא רק על קשרי על בעידן הנוכחי, שבגילו כבר היו בפנסיה או חצי בפנסיה, הסתובבו או מסתובבים בקטאר, ביפן, בארה"ב וכן הלאה – תחשבו גם כמה קשרים מחזיקים מעמד עשור בריאל מדריד, זה מטורף. ארון התארים שלו עומד על 20;

מודריץ', האיש ששבר את הרצף של כריסטיאנו רונאלדו וליאו מסי וזכה בבלון ד'אור – לא צריך את הפרסים האישיים. הקהל מאוהב בו. מקומו בהיכל התהילה של ריאל מדריד מובטח. אחת לכמה שנים עולה עניין של 'שחקני הרכש הגדולים ביותר של פלורנטינו פרס'. זה היה לא פשוט בכלל 'לחלץ' אותו מטוטנהאם, ז'וזה מוריניו הגדול התעקש ודחף לכך. לאט לאט מודריץ' גירד את הטופ עשר; לאחר מכן השאיר מאחור שחקנים כמו רונאלדו-פנומנו, קלוד מקאללה ואנחל די-מאריה ומסוט אוזיל. כעת אני חושב שהוא עבר מזמן את לואיס פיגו וזינדין זידאן ורק סרחיו ראמוס וכריסטיאנו רונאלדו מקדימים אותו. אין ברירה.

כמו שאני תמיד אומר – תהנו מכל רגע של הגאון הקרואטי על כר הדשא, בין אם זו 'סתם' השתחררות מלחץ, גליץ' כמו שעשה נגד ליאו מסי מול פריז סן ז'רמן או הבישול המדהים בפאלש לרודריגו. כי לא נשאר עוד הרבה לצערנו.. מה רגע השיא של לוקה במועדון? יש לכם כבר חולצה שלו? טקבקו

 

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1654752941235.Xxx

קאסמירו עדיין מתמוגג מעונת 2021/22 ובריאיון ל-AS משתף את תחושותיו: "זו הזכייה הגדולה ביותר אי פעם בליגת האלופות", הוא אומר בכתבת השער. הברזילאי בגיל 30 והוא מרגיש מצוין. הוא במצב של הגשמה אישית ומקצועית. הוא זכה בליגת האלופות בפעם החמישית בקריירה ורחוק גביע אחד מהשיא של פאקו חנטו הגדול. זו הייתה עונה לא ממש טובה עבורו אבל בגמר הוא התעשת והיה הגרזן שכולנו אהבנו. כך הוא מתאר את העונה שהסתיימה לה: "הקבוצה הזו היא כמו מתוך סרט. לזכות חמש פעמים בליגת האלופות בשמונה שנים? יש לזה רק הגדרה אחת – לעשות היסטוריה". "ריאל מדריד לעולם לא מתה. הסמל הזה לבדו לוקח אותך אל הבלתי אפשרי. הזכייה הזו בליגת האלופות, בפריז, הגביע ה-14 – ייזכר לכל החיים. זה גביע אירופה הנפלא ביותר שאיי פעם הושג". מילים של קאסמירו, מילים של אלוף.

כמובן שהדרך שלו לא הייתה קלה. הוא עזר לקבוצה מאוד כשעלה מהספסל בגומלין רבע הגמר נגד בורוסיה דורטמונד בעונת הדסימה כשהיה שחקן צריך. הוא בטח לא שומר טינה לקרלו אנצ'לוטי שלא ממש נתן לו לשחק אז: "הוא דוגמא בכל דבר. כל דבר טוב שקורה לו – מגיע לו. יש לו מוטיבציה ואשליה אינסופית לריאל מדריד". יש לו חוזה עד 2025 והוא לא מתכוון ללכת לשום מקום, הוא גאה להיות שייך לטריו ההיסטורי עם קרוס ומודריץ': "פלורנטינו קורא לנו 'שלושת הטנורים'. אני חושב ששלושתנו הרווחנו את הזכות להיזכר במשך שנים רבות". ויש להם 15 גביעי אירופה (טוני זכה באחד עם באיירן) ו-98 שנה ביחד.

ריאיון ראשון של אנטוניו רודיגר כשחקן ריאל מדריד: "אשאיר את הלב שלי על המגרש בכל משחק. אני יודע שזה האתגר הגדול ביותר בקריירה שלי" - לחצו כאן.

- מספר דיווחים בטוויטר - בשעות הקרובות אולי תהיה הכרזה רשמית על אורליאן טשונאמי שכבר עבר את החלק הראשון של הבדיקות הרפואיות - אחרי המשחק בין צרפת לקרואטיה בליגת האומות.

 

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1654883246684.Xxx

קרלו אנצ'לוטי חוגג יום הולדת 63 וזה זמן טוב לכמה מילים: אפשר גם להכריז עליו כמאמן המנצח, חד וחלק, של עונת 2021/22 שזה עתה הסתיימה לה ואנחנו עדיין חוגגים עם הגביע. עד כמה הכדורגל משתנה בין רגע, עד כמה החיים הם הפכפכים. לפני שנה הוא סיים עונה די סתמית כמאמן אברטון ואולי עמוק בפנים חשב על פרישה. ואז הגיע הטלפון מדון פלורנטינו.

אם בפרק א' בקיץ 2013 המטרה הייתה ברורה וקרלו הבין ואמר: "אני אביא לך את הדסימה" - הפעם אף אחד לא חשב בכיוון של ליגת האלופות. כולם היו מסתפקים בזכייה באליפות ספרד וכדורגל מהנה יותר. ובסוף ריאל מדריד של קרלו מסיימת את העונה עם זכייה מספר 14 בליגת האלופות, עם אליפות 35 ועם הסופרקופה - שלושה תארים בעונה, מוצלח יותר ממה שהשיג בעונת הדסימה למשל עם סגל טוב בהרבה. קרלו הפך למאמן היחיד שזוכה לא רק באליפות בחמש הליגות הבכירות - אלא גם בארבעה גביעי אירופה, מה נאמר ומה נגיד. תמיד הוא העריך כל יום במועדון ונתן את כל-כולו. היה רגוע ושליו גם בימים הקשים, גם לאחר ה-4:0 שספגנו בקלאסיקו בברנבאו, אולי באשמתו. בתחילת העונה הוא באמת ניסה להחזיר לעניינים את כולם, אפילו את בייל. הוא הצליח כמאמר הקלישאה - לתת לכולם להרגיש שהם חשובים.

והוא גם מאמן כדורגל מצוין. תחשבו על זה רגע, מאסימיליאנו אלגרי היה כמעט סגור במועדון. איזה מזל שזה לא קרה. אפשר לומר שאחרי ההפסד החלש שלנו בפריז, 1:0 שהרגיש קצת יותר - קרלו הבין את המסר. אמנם קאסמירו היה מושעה ועל כן פדה נכנס ל-11 בגומלין - אבל המאמן קיבל את ההארה - צריך לשחק אחרת. כמו שבעונת הדסימה הבריק עם שיבוצו של די מאריה כקשר שלישי במרכז שבעת ההתקפות בורח לא אחת שמאלה וכריסטיאנו כבר עובר לחוד - הפעם קיבלנו את פדה ואלוורדה כקשר ימני - מה שעבד היטב נגד צ'לסי, בגומלין נגד סיטי ובגמר. וכמובן השימוש הנבון ברודריגו כסופר-סאב, האמונה העיוורת בוויניסיוס לאורך כל הדרך, ובנזמה שקיבל דחיפה - "למה שלא יבקיע 50 שערים בעונה?".

תוך שלוש עונות בלבד זכה קרלו בשבעה תארים במדי ריאל ובעצם השלים את כל המכסה – למשל גביע המלך שהיה חסר גם לזינדין זידאן וגם לוויסנטה דל בוסקה. הוא רשם 175 משחקים כמאמן ריאל בהם ניצחה הקבוצה ב-128, רשמה 22 תוצאות תיקו והפסידה 25 פעמים. כמובן שיש לו גם שני גביעי אירופה במילאן וסקודטו, אליפות בגרמניה, בצרפת ודאבל עם צ'לסי באנגליה. בגיל 63 הוא יכול להיות גאה במה שהשיג – ולחגוג קצת. בין אם זה לפזז ברחבה ליד השחקנים הצעירים שלו ובין אם לעשן סיגר טוב בסיבלס ולזייף שוב את המנון הדסימה. והוא יודע שבעונה הבאה הכל נשכח. כי בריאל מדריד חייבים להמשיך לנצח. תודה לך על העונה הזו, דון קרלו.

אז איזו ריאל מדריד הייתה הכי חזקה? זו של ה-B-B-C והדסימה? זו של 22 הניצחונות הרצופים והתוספת של חאמס, אם כי היא כשלה במאני-טיים? או זו של העונה עם נחיתות מקצועית ברורה אך כזו שאסור להספיד אותה לעולם ויודעת לצאת ממצבים בלתי אפשריים? אז בחרנו את "ההרכב המנצח" של קרלו על טהרת שחקני ריאל מדריד, ובדקנו גם את השיאנים - זה שרשם הכי הרבה הופעות והכובש המנצח, טוב, לגבי האחרון יש לכם תשובה; ועכשיו קצת מספרים:

ריאל מדריד בעונת 2013/2014: זכתה בליגת האלופות ובגביע המלך|
שיחקה 60 משחקים – מאזן 46-8-6| יחס שערים 49:160| מלך השערים: כריסטיאנו עם 51
ההרכב: דייגו לופס (קסיאס)| קרבחאל, ראמוס, פפה, מרסלו(קונטראו)| אלונסו, מודריץ', די מאריה| בייל, כריסטיאנו ובנזמה

ריאל מדריד בעונת 2014/2015: זכתה בסופר קאפ האירופי ובאליפות העולם למועדונים|
שיחקה 59 משחקים – מאזן 43-6-10| יחס שערים 54:162| מלך השערים: כריסטיאנו עם 61
ההרכב: קסיאס| קרבחאל, ראמוס, פפה (ואראן), מרסלו| חאמס, מודריץ', קרוס| בייל (איסקו) כריסטיאנו ובנזמה

ריאל מדריד בעונת 2021/2022: זכתה באליפות ספרד, בליגת האלופות ובסופרקופה הספרדי|
שיחקה 56 משחקים – מאזן 39-8-9| יחס שערים 50:119| מלך השערים: בנזמה עם 44
ההרכב: קורטואה| קרבחאל, אלאבה, מיליטאו, מנדי| קאסמירו, קרוס, מודריץ'| אסנסיו (ואלוורדה), ויניסיוס ובנזמה

 

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1654948346451.Xxx

כאלה הודעות אנחנו אוהבים: ריאל מדריד הכריזה רשמית על רכישתו של אורליאן טשונאמי, קשרה הצרפתי של מונאקו (22) שחתם לשש שנים. הוא יוצג לתקשורת ביום שלישי הקרוב בשעה 13:00 שעון ישראל. זו ההעברה הרביעית הכי יקרה של ריאל אחרי הזאר, בייל וכריסטיאנו, כשהמחיר הוא 80 מיליון יורו יחד עם עוד 20 במיליון במשתנים. אפשר לומר שהמטרה הושגה והפעם פריז סן ז'רמן אכלה אותה. "המועדון שלנו מחתים את אחד הכדורגלנים עם ההווה והעתיד הגדולים ביותר באירופה", נכתב באתר הרשמי על הקשר שרשם 50 הופעות במונאקו (תרם חמישה שערים והוסיף שלושה בישולים) וזכה עם צרפת בליגת האומות. מדובר בקשר אחורי מודרני, בעל מיקום נהדר, חוטף כדורים ומתקל. ברוך הבא!

 

קודם כל, אל תטעו, תהליך 'חילופי המשמרות' במרכז השדה לא ממש התחיל בעונה שעברה. : עברנו כמתבקש לשחק עם ארבעה קשרים נגד שתי(?) קבוצות שטובות מאיתנו משמעותית (לגבי צ’לסי אני חושב שאנחנו חזקים יותר). בגומלין נגד פריז סן ז’רמן, קאסמירו למזלנו היה מושעה וזה מה שהכניס את פדה ואלוורדה להרכב למשל. לא משנה כמה טוני קרוס לצורך העניין פישל בחצי העונה השני - לא היה לאף אחד ספק שהוא יהיה בהרכב על חשבונו של אדוארדו קמאבינגה. לבצע את החילוף הנכון בדקה ה-60 זה לא מספיק.

אני כמובן מבסוט מהצטרפותו של טשואמני אני יודע שלטווח הרחוק זה חשוב מאוד ומאמין שהוא שחקן טוב. לא שלם עם המחיר, מצטער, מה יוגדר כהצלחה? ואני יודע שצריך ‘לעדכן גרסה’ והשוק הנוכחי משוגע, על אחת כמה וכמה שפריז סן ז’רמן שם. אם העסקה הייתה נסגרת על 60 מיליון יורו (ללא המשתנים) אז הייתי שמח יותר. מחכה לראות את ריאל מדריד משתוללת לגבי שחקני התקפה. אני לא שופט אותו לטובה או לרעה, פשוט לא שופט, שום דבר - לגבי היכולת בליגה הצרפתית הדי בינונית וכן צפיתי בו. לאו דווקא מזלזול, וכנ"ל בנבחרת עצמה בה כולם תמיד טובים איכשהו (פול פוגבה נראה שם וורלד קלאס לכל דבר ולא כמו ילדה עם קוקיות במנצ’סטר יונייטד). פשוט הברנבאו זו אופרה אחרת.

לא זוכר עומס כזה ועומק כזה מטורף במרכז השדה שלנו, לעולם, גם לא בעונת הדאבל עם זידאן, ובכלל לא בעמדה כלשהי להוציא את ראמוס-פפה-ואראן-נאצ’ו או ב-2004 כשהיה כיף עם ראול-רונאלדו-אואן-מוריינטס מקדימה. מעניין מאוד מה קרלו יעשה. זה לא המקרה עם קמאבינגה שהיה טבעי שישולב לאט ובזהירות. הפעם יש כאן תג מחיר שמשחק תפקיד ושחקן שאמור להיות יותר בשל, וקרלו באמת לא מספיק אוהב שינויים. הרי טשונאמי לא הגיע כדי לשחק בליגה השלישית נגד ריאל אוניון, אלקורקון וכאלה (הקבוצות שהדיחו אותנו בעבר). אגב, שלישייה של כל השחקנים הצעירים והמודרניים שלנו נראית לי קצת נגרית מדי ואולי חסרת טכניקה? (עם כל הכבוד לבעיטות מרחוק שיש לפחות לשניים, הפיזיות, הבוקס-טו בוקס, ואני לא מחפש ‘העתק-הדבק’ של הקוסמים שהיו לנו בשנים האחרונות) - כלומר הייתי רוצה לראות את מודריץ’ עם טשואנמי ופדה למשל. אגב, פדה מבחינתי הוא בעדיפות מספר1 באמצע. אחריו הצרפתיים, In That Order.

 

https://scontent.fhfa2-2.fna.fbcdn.net/v/t39.30808-6/285472545_4727412114026432_6432960088873574432_n.Xxx?_nc_cat=107&ccb=1-7&_nc_sid=730e14&_nc_ohc=7CXoh-nu_gYAX9PkN1q&tn=DFMHHBuu4QCr52Yv&_nc_ht=scontent.fhfa2-2.fna&oh=00_AT8vCoOdhApzYhxVkOAKaUtfqlcSxITmJSOU7qMR2Q_IFA&oe=62AA5658

להלן המספרים של כל הקשרים שלנו בעונה החולפת, כולל דני סבאיוס שככל הנראה יעזוב וכן גם של הרכש החדש והקטלני שלנו למרכז השדה.

כבר כתבנו בהערות, אבל שימו לב בכל זאת:
-מודריץׁ' בלט העונה עם הרבה בישולים ורובם סופר-חשובים - בשלבי ההכרעה בליגת האלופות.
- זאת בניגוד לקאסמירו שתמיד היה תורם יותר שערים - מיעט לכבוש, ופדה ואלוורדה גם כן עם שער אחד בלבד בעוד בנבחרת הוא תורם יותר.
-ואם כבר פדה, הוא שיחק נגד צ'לסי פעמיים, נגד סיטי בגומלין וגם בגמר - בכנף ימין, לא בטוח שזה ימשיך בעונה הבאה ועליו 'להרוויח' מחדש את העמדה שלו באמצע.
- טוני קרוס היה החוליה החלשה ברוב המשחקים נגד הגדולות, למעט אולי צ'לסי בסטמפורד ברידג' ובגמר. בדרך כלל הוא הוחלף באדוראדו קמאבינגה שלא פתח באף משחק גדול - והגיע המפנה

 

יום מרגש ומלא אמוציות היה היום, תם עידן בריאל מדריד: הקפטן מרסלו נפרד מהמועדון באירוע מיוחד בוולדבבאס (הסנטיאגו ברנבאו בשיפוצים).

כל גביעי אירופה והתארים הרבים בהם זכה עיטרו את הזירה בוולדבבאס (למה לא ברנבאו? בשל עבודות השיפוץ). מרסלו נפרד לעיני בני משפחתו שהתרגשו ולא רק הנשיא פלורנטינו פרס היה אלא גם המאמן קרלו אנצ'לוטי שאף בכה, הקפטן לשעבר ראול, שהיה הקפטן הראשון שלו והשפיע עליו רבות, וכך גם דני קרבחאל ומרקו אסנסיו ששיחקו במדי נבחרת ספרד (מה לעשות שלא מעט שחקנים שלנו מפוזרים ברחבי העולם עם הנבחרות כמו קארים בנזמה ולוקה מודריץ', למשל).

האירוע התחיל עם הקרנת ווידאו מרגש עם הרגעים הגדולים של מרסלו, בינתיים מהזכיות בליגת האלופות - הגול בדסימה, הפנדל בזכייה בסאן סירו, הבישולים ב-2017 וב-2018, קצת מחגיגות הזכייה בברנבאו ועוד כל מיני מהלכים נפלאים מרסלו יושב בשורה הראשונה כמובן, משוחח עם בת זוגו ולידם הבן אנזו. המגן הברזילאי היה נרגש מאוד בהתחלה ולאחר מכן חייך. הוא דפק חיוך גדול במיוחד אחרי הבישול לכריסטיאנו נגד באיירן ב-2017 והתרגש מאוד עם מבט על התארים. הסרטון נגמר עם הכיתוב הענק Gracias Marcelo.

פלורנטיני פרס הוא הראשון לדבר: "זה הולך להיות יום מלא ברגשות יום מרגש לכל המדרידיסטאס. היום, כאן, אנחנו עורכים אירוע פרידה לקפטן שלנו, אחד השחקנים הגדולים ביותר שלנו איי פעם. השחקן עם הכי הרבה תארים בהיסטוריה של ריאל מדריד, ורוצים יותר מכל לומר לו תודה", אמר וביקש למחוא כפיים. "מרסלו היקר, הגשמת את כל החלומות שלך כאן אחרי שהגעת לכאן כילד. אתה הזר עם הכי הרבה הופעות במועדון הזה. השגת כאן הכל", הוא חזר על כל התארים של מרסלו במועדון וגם התארים האינדיבידואליים. "אתה לא רק אחד המגנים הגדולים בהיסטוריה של ריאל מדריד אלא של הכדורגל בכלל. עשית הכל עם הכדור".

"אתה שחקן שלא ניתן לחזור עליו. הפנטזיה והאושר שלך היו המפתח לכיבוש התארים. אמרת לנו ביום החגיגה שזה יום שמח. אתה צריך להרגיש גאה בכל מה שיקיריך הצליחו ליהנות. אני רוצה לומר כמה מילות תודה לכל המשפחה שלך. גם לסבא היקר שלך פדרו, שלקח אותך לאימון.

"שידרת את הערכים של ריאל מדריד ותמשיך לעשות זאת. להיות השחקן עם הכי הרבה תארים בהיסטוריה של מדריד זה רק עבור הנבחרים. אתה לנצח תהיה אסמכתא נהדרת לכל אלה שאוהבים הספורט הזה ולנערים ונערות שמעריצים אותך ורואים בך דוגמה מצוינת. התמזל מזלי לחלוק איתך רגעים רבים ואני בטוח שאתה תהיה אחד הנציגים הגדולים של ריאל מדריד. זה תמיד יהיה הבית שלך. מדריד היא המקום בו הגשמת את החלומות שלך תודה רבה על כל מה שנתת לנו וכל מה שגרמת לנו ליהנות עם הכדור. לאוהדים שלנו זה יהיה בלב ואתה מקור לגאווה עבור כולם".

מרסלו עלה לבמה וקיבל תשואות וקצת נחנק מדמעות, לא ממש הצליח לדבר והדגיש שכולם במועדון, מהמאמנים, השחקנים ועד העובדים - היו חשובים מאוד להצלחה שלו ושהוא הגשים כאן את כל החלומות שלו. "אני רוצה להודות למועדון, לחבריי לקבוצה שהתמזל מזלי לשחק איתם, כל השנים האלה, למאמנים, לצוות שהם כמו משפחה, לאנשים שעובדים במעון, לאנשי הביטחון, לאלה שעובדים והם לא בפרונט. ... אנחנו מתמסרים רק לשחק כדורגל, אבל יש אנשים מאחורינו ולמדתי את זה בריאל מדריד. אני רוצה להודות למדריד על כל זה. אלה היו הימים הכי שמחים בחיים שלי להיות במועדון הטוב בעולם. הילדים שלי ראו שהצלחתי לשחק במועדון הטוב בעולם".

"אני רוצה להודות לאשתי, שנתנה לי את ילדיי שהם נפלאים. הקמנו משפחה ביחד. אם אני מה שאני היום, זה בגללך. אני מודה לכל מי שהוא חלק מזה. כאשר עזבתי את ברזיל התכוונתי לשחק בקבוצה גדולה ולשחק בליגת האלופות. כשחתמתי במדריד, בראש חשבתי שאוכל להגיע לפסגה, והנה אני השחקן עם הכי הרבה תארים בתולדותיה". בהמשך הברזילאי הפתיע וסיפר 'משהו שלעולם לא סיפרתי' - "אני רוצה אזכור מיוחד לראול. כשבני נולד, אתה כקפטן לימדת אותי הרבה. נתת לנו סל עם הרבה דברים ולא שכחתי את זה. מכאן ואילך התחלתי לראות אותך כדוגמה ורציתי ללכת בעקבותיויך. היום אני יוצא מכאן מתוך אפשרות לומר שהיית הדוגמה שלי", הוא ממשיך. ראול הזיל דמעה.

"אני יוצא מכאן בראש מורם. המשפחה שלי מאוד גאה בי. יש לי מזל, כל מה שהיה לי בחיים הגיע עם העבודה, אבל היה לי מזל באנשים שהיו לי לצידי. תודה רבה לכולם. זה לא להתראות, אני לא מרגיש שאני עוזב את מדריד. אם לא תתנו לי כרטיס, תהיה לכם בעיה. כשאמרתי שהעתיד של מדריד ורוד, אני אומר שמדריד מאוד מבטיחה, כמו תמיד. אני כולל את הבן שלי שנמצא במחצבה. הגעתי בתור ילד ואני עוזב בתור גבר", הוא מסכם. לאחר מכן הגיעה כמובן התמונה הצפויה והרשת תתמלא כאלה בשעות הקרובות - הקפטן מרסלו, הנשיא פלורנטינו וכל 25 התארים בהם זכה מרסלו.

אחרי הפסקה די ארוכה הגיע שלב השאלות של העיתונאים. זה עבר מהר והיה מרגש עבור כולם ומרסלו עצמו מאוד הופתע כששמע "שאלה אחרונה", וחזר על כך וצחק. תחילה, אמיליו בוטראגיניו שיבח אותו: "זה היה כבוד ליהנות מכישרון והקרבה שלך, שיפרת את הקבוצה הזו, ריאל מדריד היא המועדון של חייך בשבילנו אתה אחד המיתוסים הגדולים. אתה מקבל את האהבה וההערצה של הכל. זה תמיד יהיה הבית שלך". הדבר הכי קשה בפרידה: "אני לא חושב הרבה על העתיד. אני חי את הרגע, תמיד. קשה לעזוב את מועדון חייך אחרי 16 שנים, הרבה שמחה, סבל, כאב, אימונים.. נתתי הכל בשביל המועדון. הייתי עושה את אותו הדבר שוב. ללבוש את החולצה הזו זה דבר מאוד נחמד. העתיד לא מפחיד אותי, מה שהייתי צריך לעשות - היסטוריה, כבר כתוב. ללבוש את החולצה של ריאל מדריד זה יפה ומרגש. עשיתי מה שהייתי צריך ואני מאוד שמח. המשפחה שלי גאה בי".

הוא כמובן הזכיר את סבו ז"ל. "כל מה שהשגתי היה בחלקו בזכותו. הוא לקח אותי להתאמן, הוא הימר עליי, הוא השאיר אותי חופשי לבחור מה אני רוצה. זה גרם לי לגדול ולהתבגר. הגעתי למדריד כשהייתי בן 18, וחשבתי שאני בוגר, ועכשיו אני יודע שלא היה לי מושג בכלום". "ריאל מדריד היא המועדון של חיי. אני בר מזל שעשיתי קריירה כזו, שיחקתי תחת טובי המאמנים כמו זידאן, כמו אנצ'לוטי, כמו מוריניו, ועם שחקנים נהדרים". הוא הזכיר גם את בניטס ואת סולארי וצחק. הוא אומר כי "אני לא אפרוש, אני חושב שאני עדיין יכול לשחק. מול ריאל מדריד? זו לא תהיה בעיה. אני מדרידיסטה אבל אני גם מקצוען גדול".

"החיים שלי תמיד היו שמחה אחת גדולה. לא רק מאז שהגעתי לכאן, למרות כל הכיף שהיה – אלא מאז שנולדתי, כל החיים שלי. לימדו אותי לחייך מהחיים. אם לא, יש לך בעיה - כי כשתגיע בעיה אמיתית – לא תוכל להתמודד. עליי לחייך עכשיו. כאן בריאל מדריד מה חסר לנו? אנחנו משחקים, מתאמנים, הברנבאו, התדרוך הטקטי, ההמנון של ליגת האלופות. אני רואה את עצמי כדוגמא למיליונים ואני חייב להיות כזה. לכולנו יש בעיות אבל צריך לחייך".

"אני מרגיש כמו שחקן נוער, אחרי כל כך הרבה זמן במדריד. אני יודע איך מטפלים פה בילדים, איך הכל עובד. ואיך הקבוצה הראשונה עובדת. זה לא שהעתיד הולך להיות מבטיח. העתיד הוא בעצם ההווה והכל מצוין. והבן שלי במחצבה, כמובן (צוחק). בגלל זה - זה המועדון הטוב בעולם".

על רוברטו קרלוס: "קשה להגיע למועדון כל כך גדול, תמיד יש שחקנים כמוהו בכל עמדה. אמרת לי (העיתונות): "המחליף של רוברטו קרלוס הגיע" אבל אף פעם לא רציתי את זה, רציתי לעשות את הסיפור שלי, את הסיפור מרסלו. לכל אחד יש את הסגנון שלו. בשבילי, לא היה עוד אחד כמוהו. הוא שחקן הכנף הטוב בהיסטוריה. אני מרסלו, הסיפור שלי ממשיך".

"קשה להגיע למועדון כל כך גדול, תמיד יש שחקנים טובים בכל עמדה. אחת העיתונאיות פנתה אליי כשהגעתי - 'הנה המחליף של רוברטו קרלוס הגיע'. אבל אף פעם לא רציתי או חיפשתי את זה. רציתי לעשות את הסיפור שלי, את הסיפור של מרסלו. לכל אחד יש את הסגנון שלו. מבחינתי, לא רק כשחקן, והוא היה עצום, לא היה מגן שמאלי כמוהו בהיסטוריה, גם כאדם - רוברטו קרלוס מעל כולם. והסיפור שלי, של מרסלו - ממשיך".

"כשריאל מדריד התדפקה על הדלת שלי - לא היו לי ספקות. כאן, אתה חי רגעים מיוחדים. אני תמיד אומר את זה לצעירים - ליהנות כי אין דבר יותר טוב מריאל מדריד".

מה מרסלו משאיר במדריד: "צניעות, כשאני יודע איפה אני ומה עליי לעשות. דיברתי הרבה עם המשפחה שלי ואני אומר להם שזכיתי בחמש ליגות אלופות, ושיחקתי ארבעה גמרים. לא שיחקתי באחרון, וזה היה הכי חשוב שהרגשתי. דיברתי חמש דקות עם רודריגו על הספסל, והוא היה לחוץ, ועם מיליטאו, עם ואלוורדה... לא עשיתי את זה בארבעה האחרים. זה נחמד להבקיע, לבשל, להופיע בסרטונים. אבל מדברים עם הילדים, מחבקים אחד את השני, כשנותרו שתי דקות. זה מה שאני רוצה להשאיר מאחור. משהו פנימי, שצעירים מבינים שהכל אפשרי. זה הרבה יותר טוב מאשר מה שאתה חושב".

מיעוט הדקות שלו בשנים האחרונות: "לשחק או לא לשחק זה משהו שדיברתי עליו עם כולם. אמרתי לכל שחקן שהוא יכול לשחק יותר, שהוא יכול לתרום יותר, אבל המאמן מחליט. אנחנו יכולים להגיד אחד לשני מה אנחנו רוצים. לכל מאמן יש את החזון שלו. כמובן שראיתי את עצמי משחק יותר. אבל כל אחד מבין בכדורגל בדרכו שלו וכל אחד מחליט. העונה הבנתי משהו שלא ידעתי, וזה שאתה יכול להיות גיבור מחוץ למגרש. אולי הייתי אנוכי בשלב מסוים, עכשיו אני רואה שלמאמן יש את העבודה שלו. אם עצם המשחק לא השפיע עלי, ולא היה אכפת לי אם אני לא משחק - אז הייתי צריך לפרוש. אבל עכשיו אני יודע שאני יכול להיות מאושר אפילו אם אני לא אשחק תמיד". "גם אם שיחקתי פחות העונה הרגשתי מאוד חשוב עבור הקבוצה. העונה הבנתי שזה לא כל כך חשוב לשחק, גם אם רציתי לשחק יותר. כעסתי על אנצ'לוטי כשלא שיחקתי ואז התחבקנו והכל נשכח. בכל מקרה הרגשתי חשוב [על הספסל]".

הוא נשאל האם ביקש להישאר לעוד עונה וקצת התחמק, אמר שהוא לא מחשיב את עצמו כאגדה וברור שהוא רצה לשחק יותר וחשב שהוא יכול לתרום. "יש חיים גם מחוץ לריאל. אני תמיד אעודד את ריאל מדריד. לא רציתי להיות במדריד בלי לתרום (אם חושבים שהוא לא יכול לעזור). לא רציתי להישאר מרחמים". תגובתו כשגילה שלא ימשיך: "הייתה לנו פגישה והחלטנו שהכי טוב לא להמשיך לעוד עונה. זה משפיע עליך כמובן, לא קל לעזוב את מועדון חייך".

מי הוא מעדיף שיעבור אותו כשיאן התארים: "זה שהם יעלו עליי יהיה מקור לגאווה, לשמחה. זה אומר שריאל מדריד מצליחה. אני יוצא מכאן שמח, מאושר, עם הרבה תארים. בנזמה, לוקה, קאסמירו, טוני קרוס... מי שזה לא יהיה, אני ישמח מאוד".

האוהדים רצו שהוא יישאר: "הבנתי את האוהדים, הם רצו שלפחות אשאר במדריד, לא אעזוב. הם נתנו לי הרבה רגעים של שמחה. אני זוכר שיום אחד שיחקנו בברנבאו וזה היה יום ההולדת שלי, ואני הם שרו "Happy Birthday". זה היה מרגש אני משאיר מורשת והרבה אהבה לאוהדים. אנשים אומרים לי לא לעזוב את מדריד. אני מאוד שמח שאנשים אוהבים אותי, לא רק בגלל שאני בועט טוב בכדור, אלא גם על מי שאני".

זכרונות מיומו הראשון במדריד: "הכל היה מאוד מוזר, ראיתי רק את מדריד בטלוויזיה, הברנבאו הרשים אותי, זה היה מפחיד... שבועיים אחר כך הבנתי איפה אני. היום הכי טוב בחיי כי אני משאיר מורשת".

השאלה האחרונה הייתה של כתבת מבולגריה והיא עסקה בזינדין זידאן. מרסלו ענה: "זידאן היה בשבילי כמו אח, נהניתי איתו מאוד. הקשר שלי איתו ועם הבנים שלו יפה, מאוד קרוב. כולנו חברים".

הוא נשאל על ידי אחת הכתבות מה הרגע הכי מרגש שלו מתוך כל מה שחווה בריאל מדריד ובחר דווקא בפרידה של ריאל מדריד ממנו היום. "אני עשיתי את שלי, עשיתי היסטוריה. לראות את הצעירים שלנו משחקים לא יסולא בפז. פדה, קמאבינגה, רודריגו, ויניסיוס ואחרים. אני רוצה שהם יזכרו אותי בתור האדם שאני, לא בגלל שזכיתי בליגת האלופות או בשל משחק טוב כזה או אחר".

חזרה למדריד בעתיד: "אין מילים להסביר את הכרת התודה שלי, העבודה של כל מי שעומד מאחוריה, כולם. ניסיתי במשך כל השנים, התייחסתי לכולם בצורה שווה. כשאני עוזב, אני רוצה שייזכרו אותי כאדם טוב לכולם. לא תהיה בעיה לחזור למועדון. אני לא מרגיש שאני עוזב, אז זו לא תהיה בעיה. אני לא אפסיק להיות בקשר עם השחקנים ועם אנשי המועדון. אני לא אפסיק להגיע לברנבאו ולוולדבבאס. אני לא באמת עוזב את המועדון".

מרסלו עצמו נפרד גם בפוסט מרגש באינסטגרם, עם התמונה הראשית כתמונה משפחתית, אחר כך הוא עם ארון הגביעים, עם פלורנטינו פרס, תמונה אחת מיום הצגתו לתקשורת כשהצטרף ב-2006(!) וגם תמונה שלו מניף את הגביע בסיבלס. "תודה לכולכם על ההודעות שלכם. זה היה יום מרגש מאוד עם המשפחה שלי, החברים שלי, וכל מועדון ריאל מדריד. היום היה היום הכי שמח שלי במועדון הטוב בעולם, הייתי כאן בראש מורם וגאה בכל החלומות שהגשמנו יחד. האללה מדריד! הדבר החשוב ביותר הוא לדעת איפה אנחנו נמצאים בכל עת. שוב תודה לכולם על התמיכה!"

אגב, גם רוברטו קרלוס העלה פוסט, עם התמונה שהמועדון עיצב עם כל התארים והגביעים של מרסלו. "מרסלו, אחי, עברו הרבה שנים. תודה לך על כל מה שעשית עם החולצה של המועדון שלנו. עכשיו מגיע שלב חדש בחייך. שנים רבות של כדורגל לפנינו עדיין, ילד שלי, בוא נמשיך למחוא לך כפיים כי אתה שחקן מיוחד. אני מאחל לך שאלוהים יברך אותך, אנחנו תמיד נעקוב אחריך. נשיקות למשפחה".

שחקנים רבים בירכו את מרסלו גם כן ותוכלו למצוא הכל בפייסבוק שלנו. טוני קרוס כתב: "עכשיו אני יכול לומר בגאווה ששיחקתי עם המגן השמאלי הטוב ביותר איי פעם"; קאסמירו העלה סרטון קצר וחביב, וגם הברזילאים הצעירים כמו ויניסיוס ורודריגו - בירכו; איסקו העלה תמונה שלהם יחד עולים מהספסל בגמר הדסימה והשאר היסטוריה ("מעטים השחקנים עם הקלאסה והקסם שלך"). סרחיו ראמוס שהוריש לו את סרט הקפטן ולקח אותו ב-2018 לטפס על פסל סיבלס יחד איתו - נפרד בפוסט מרגש עם אותה התמונה. "אח יקר. זמן הפרידה הגיע. אבל האגדה שלך נצחית. אתה גדול. ברכות על שהשגת את הבלתי אפשרי. בהצלחה בכל!". גם גם סאן איקר, שהתמונה שלו ממרר בבכי יחד עם המגן השמאלי בגמר הדסימה עוד לפני שריקת הסיום נכנסה לנו ללב לנצח - נפרד ממרסלו בצורה סופר-מרגשת ולא צריך להרחיב במילים: "הגעת לכאן כילד ממש. כמה פעמים צעקתי לך ובעיקר עלייך: "מרסלוווו!!!!!! רד!!! (להגנה!!). תודה על כל כך הרבה שנתת, אגדה. חיבוק חזק חבר ואני מאחל לך את הכי טוב לעתיד".

ספק אם חשבנו שהמפגש בינו לבין מרסלו היום יהיה כל כך אמוציונלי. ואפשר לומר שעם אותה אנקדוטה הם בעצם סיפרו את הסיפור של ריאל מדריד. מועדון פאר עם כוכבי ענק שהם קודם כל בני אדם, ספורטאים, קפטנים למופת. מרסלו היה קפטן רק שנה אחת. ראול היה במשך שבע שנים, והוא שימש לו מראה טובה מאוד. גם ראול פירסם פוסט מרגש לכבוד מרסלו על רקע תמונה שלהם חוגגים במשחק נגד ספורטינג גיחון ב-2009 - ראול הפך למבקיע הגדול בריאל מדריד איי פעם על חשבון אלפרדו די סטפאנו, בעוד מרסלו כבש שער בכורה בלבן. "תודה רבה על הכל, מרסלו, אתה אגדה של ריאל מדריד. הרבה נחת, בריאות והצלחה לך ולמשפחתך בעתיד". מרסלו הגיב מיד: "קפטן יקר! איזה כיף היה לראות אותך, אליל שלי".

מה דעתכם, גם לעזיבה של חברו הטוב כריסטיאנו רונאלדו הייתה השפעה גדולה על התדרדרותו מאז 2018? בכל מקרה, זוכרים שמרסלו כתב לכריס: "יום יבוא, אחרי הפרישה, אני אשב בבר ואומר בגאווה ששיחקתי איתך?", עכשיו תורו של כריסטיאנו להעלות פוסט לכבוד חברו הטוב! חיכינו לזה, וכריסטיאנו שלרוב לא מפגין רגש - מפרגן: "יותר מחבר לקבוצה, אח שהכדורגל נתן לי. במגרשים ומחוצה להם, אחד הכוכבים הגדולים שעמו היה לי העונג לחלוק חדר הלבשה. לך עם הכל להרפתקה החדשה הזו, מרסלו! ".

מרסלו מסיים את תקופתו בריאל מדריד לא רק כשיאן התארים שזה הישג מטורף בפני עצמו וכשהוא קרוב-קרוב לטופ10 שיאני ההופעות (מדורג במקום ה-12 עם 545 משחקים). מעבר לכך הוא השחקן עם כמות הבישולים הרביעית הכי גדולה במועדון, הישג מטורף לכל הדעות. קצת מעל אלילו רוברטו קרלוס. מרסלו עם 103 בישולים, לאלילו יש מאה. רק ראול עם 114, כריסטיאנו רונאלדו עם 131 וקארים בנזמה עם 159 נמצאים לפניו.

מעבר לכך, זה זמן טוב להסתכל על הפרטנרים וחבריו לקבוצה. לא במפתיע, השחקן איתו שיחק הכי הרבה הוא הקפטן הקודם סרחיו ראמוס, ככה זה כשהם היו יחד 15 שנה בקבוצה. השניים שיחקו יחד 4-5 משחקים – 31,904 דקות. עם כריסטיאנו רונאלדו חברו הטוב יש לו 333 משחקים ו-26,115 דקות, הם בישלו זה לזה 33 שערים (מרסלו בישל את שערו האחרון של רונאלדו במועדון – נגד ויאריאל במחזור הסיום ב-2018), אגב, אבל במקום השני נמצא קארים בנזמה עם 388 משחקים משותפים ו-24,251 דקות – שימו לב. במקום הרביעי איקר קסיאס עם 262 משחקים ואת החמישייה סוגר לוקה מודריץ' עם 252 משחקים יחד. משלימים את העשירייה: טוני קרוס (235 משחקים משותפים), איסקו (229), פפה (224), רפאל ואראן (214) ודני קרבחאל (309). במקום ה-11 נמצא קאסמירו איתו גם שיחק מעט במדי נבחרת ברזיל כמובן.

 

https://scontent.fhfa2-2.fna.fbcdn.net/v/t39.30808-6/287988838_4730318963735747_4258999759817103420_n.Xxx?_nc_cat=101&ccb=1-7&_nc_sid=730e14&_nc_ohc=ry09eZkw1RgAX_9T092&tn=DFMHHBuu4QCr52Yv&_nc_ht=scontent.fhfa2-2.fna&oh=00_AT99epPP2e5RBPM9-Z3Ip-yabpTIdPt7k4WT2dPddOJQ5Q&oe=62AD3835

כתבתי פה את 20 הרגעים הגדולים של מרסלו בסדר כרונולוגי - מהצטרפותו למועדון, הופעת הבכורה בליגת האלופות, השער הראשון, עלה כמחליף בדסימה והבקיע בגמר המרגש, החוזה החדש עד 2022 בריאל מדריד, היום בו עבר את רוברטו קרלוס במספר ההופעות וכמובן הנפת גביע אירופה לאחר הגמר נגד ליברפול. זה מרגיש שלא משנה כמה הייתי כותב זה לא היה מספיק, עצוב להיפרד מהאגדה על אף שמקצועית זה לא זה כבר כמה שנים. הוא היה שחקן מדהים וכזה עם המון רגש, כל הזמן דמעות - בדסימה, בגמר 2016, אחרי הזכייה נגד ליברפול ב-2018 וגם בחגיגות בברנבאו העונה. האיש שבחלק מהזמן האפיל על רוברטו קרלוס שבעצמו טוען שמרסלו שחקן טוב והיסטורי ממנו. שליטה מדהימה בכדור. מטורף שהוא היה בדרך להיות מושאל. וכן הכתבה שלי עליו ב-'וואלה! ספורט' הקלה מבחינתי את עזיבתו. הזמנתי חולצה שלו מגמר ליגת האלופות הנוכחי.

ולסיום: סרטון הפרידה הרשמי ממרסלו

מצמרר, עצוב ועוצמתי. שלוש דקות שבקלות יכלו להיות גם שלוש שעות, מתבקש. הזרקור הוא כמובן על ליגת האלופות כמובן - הדסימה - השער שכבש, החגיגות אחר כך, הדמעות, הפנדל המדויק בסאן סירו והאמוציות, הבישולים בגמר 2017 וגם ב-2018, ההנפה העונה. שימו לב: שחקן הגנה כביכול. ובסרטון - אין זכר להגנה - לא גליץ', לא חטיפת כדור, לא נגיחה. ככה אנחנו אוהבים אותך. תבלו

 

טשואמני הוצג: “אמרתי לסוכן שלי - תעשה הכל כדי שאגיע לכאן”| הקשר הצרפתי לקח את ספרה מספר 18 (“הכי קרוב למספר 8 שלי ממונאקו”), הפתיע את כולם כשדיבר קצת בספרדית ודיבר על האתגרים, איך חווה את עונת הצ’מפיונס האחרונה והרצון לעשות היסטוריה. הכל על היום הראשון של הקשר החדש שלנו.

אורליאן טשואמני שיחק רק אתמול במדי נבחרת צרפת במהלך ההפסד 1:0 לקרואטיה וכבר בשעות הבוקר עבר את הבדיקות הרפואיות במדריד לקראת היום המיוחד שלו. במתחם האימונים וולדבבאס, שם נערך האירוע כמיטב המסורת, לא היו רק בני משפחתו שמאוד התרגשו אלא גם לא מעט עיתונאים צרפתיים. אין ספק שההחתמה הזו עוררה עניין.

הקשר מקבל את חולצה מספר 18, אותו מספר שהיה שייך בעונה שעברה לגארת’ בייל וכעת התפנה. נקווה שיהיה לו יותר מזל מאשר השחקנים הקודמים שקיבלו את המספר הזה - לוקה יוביץ’ כשהגיע, מרקוס יורנטה, מריאנו דיאס. הספרה אותה לבש בנבחרת ובמונאקו היא מספר 8 כמובן ששייך לטוני קרוס. הצרפתי כבר חתם על חוזה, הצטלם ליד פלורנטינו פרס (יחד עם הוריו) וגם ביקר בחדר המרגש עם כל 14 גביעי אירופה. עוד קודם, בקליפ שהראו בערוץ הטלוויזיה של המועדון ראינו לא מעט פעולות הגנתיות נפלאות, אך לא רק זה. טשואמני יודע מה לעשות עם הכדור ברגל. אחד הפרשנים בערוץ הטלוויזיה אמר משהו נכון: כל מה שקרה עד עכשיו זה נפלא, אבל להציג את אותה היכולת בסיר הלחץ של ריאל מדריד זה משהו אחר.

הצגתו של טשואמני לתקשורת החלה, עם ווידאו שלו מימיו במונאקו ובנבחרת צרפת כמובן. בעיקר הגנה, אבל גם דריבל, בעיטות לא רעות לשער, כמה עקבים. השחקן יושב לצד הוריו שמאוד מתרגשים. הסרטון הסתיים עם הנפה של גביע ליגת האומות כשהוא מוחא כאפיים.

הנשיא פלורנטינו פרס הוא הראשון לדבר כמובן. “זה עתה הסתיימה עונה שתיזכר לנצח, עם אליפות ספרד ה-35 וליגת האלופות ה-14. אבל כולנו רוצים לזכות בליגת האלופות בפעם ה-15. ריאל מדריד לא עוצרת. אנחנו והאוהדים שלנו תמיד רוצים יותר. אנחנו עובדים קשה בשביל זה, להשיג את מה שרבים רואים כבלתי אפשרי. יש לנו סגל נהדר עם שחקנים שזכו חמש פעמים בליגת האלופות, אבל האתגרים הבאים יהיו קשים, ועלינו לחזק את עצמנו. היום אנחנו מקבלים בברכה שחקן גדול, אחד הקשרים הטובים בעולם, ברוך הבא טשואמני. הגשמת את החלום שלך וכבר בגיל צעיר אתה משחק במועדון הגדול בהיסטוריה”.

“אתה תזכה לתמיכה של ריאל מדריד, שתיתן לך הכל בתמורה לדרישת מאמץ ומחויבות. מהיום אתה מייצג את הערכים הקדושים של המועדון הזה. הכל כאן הושג באחווה, בכבוד וסולידריות.היום מתחיל שלב בחייך שתרגיש גאה בו. בעוד מספר דקות תלבש את החולצה של ריאל מדריד, זו שבחרת בה. ברוך הבא. אורליאן היקר, מזל טוב, כי אתה מגשים את החלום שלך לשחק בריאל מדריד. בגיל 22 הייתה לך הזדמנות לבחור ובחרת בריאל מדריד. חבריך לקבוצה, בנזמה וקאמאבינגה, יספרו לך על הקסם של הברנבאו. עכשיו תגלה את זה בעצמך”.

הקשר מדבר בספרדית ולא מכביר במילים. “אני מאוד נרגש ושמח להיות כאן בריאל מדריד ולהתחיל את ההיסטוריה שלי במועדון. אני רוצה לזכות בכמה שיותר תארים עם המועדון הגדול בעולם. אני מודה לנשיא שהאמין בי, לסוכן שלי, למשפחתי ומחכה לאתגר הזה. האללה מדריד!”.

לאחר מכן, בריאיון ראשון הוא הרחיב קצת יותר: "כשריאל מדריד פנתה אליי לא היססתי לרגע. קיליאן אמבפה ידע שאני עוזב את מונאקו ושאל אותי האם ארצה לשחק בפריז סן ז’רמן אך הוא הבין את הבחירה שלי. אחרי כל משחק בליגת האלופות הייתי מסמס לסוכן שלי, בעיקר אחרי המשחקים נגד פריז סן ז’רמן ונגד צ’לסי – ‘תעשה הכל כדי שאגיע לכאן, לריאל מדריד’. הייתה לי הזדמנות להחליט. דיברתי עם מועדונים אחרים אבל חיכיתי לריאל מדריד. שוחחתי עם בנזמה וקמאבינגה. קארים הוא החלוץ הטוב בעולם ואשמח לשחק איתו. הוא שלח לי הודעה ואמר שיהיה לצידי.

“קאסמירו החדש? יש לו קריירה מדהימה. כשהייתי צעיר יותר נהגתי לצפות במשחקים של קשרים הגנתיים. אני רוצה לכתוב את הסיפור שלי על אף שברור שהוא מהווה השראה מבחינתי. אני גם מנסה לקבל השראה מהתרבות האמריקאית ולמשל ממייקל ג’ורדן. המחיר ששילמו עליי? זה כבוד רב, זה לא מעסיק אותי. אני מנסה לעשות את הטוב ביותר על המגרש. אני מחשיב את עצמי כשחקן רב תכליתי. אני תמיד משחק בקישור של שניים מאחור. ב-4:3:3 אני משחק או בתור ‘6’ או בתור ‘8’. אעבוד קשה כדי להצליח כאן”.

“האליל שלי? זינדין זידאן הוא הסמל של ריאל מדריד ושל נבחרת צרפת. אבל גם קארים בנזמה שחקן מדהים וגם אותו אני מעריץ. ברור שהסתכלתי על זידאן שהציג יכולת מדהימה”. “התחרות כאן היא אתגר גדול. אני לא חושב עדיין על המונדיאל בנובמבר. אני מרוצה מהמחשבה לשחק בריאל מדריד ולהתאמן כאן. אולי בקבוצות אחרות הייתי יכול לקבל יותר ערבויות לשחק דקות רבות, אבל רציתי את האתגר הזה. שיחקתי תמיד עם מספר 8 אבל הוא שייך לטוני קרוס ואין לי בעיה, אז לקחתי את ספרה מספר 18 שהייתה הכי קרובה לזה”.

כמיטב המסורת, לאחר מכן טשואמני עלה על המדים החדשים של ריאל מדריד ומקפיץ כדור שם בוולדבבאס. כפי שניתן לראות הוא קיבל חולצה מיוחדת שם כתוב על התאריך של היום, ה-14 ביוני, בו הוצג לתקשורת. בנוסף הוא גם קיבל צעיף של המועדון. בספרד כמובן היו מבסוטים מכך שהילד יודע כמה מילים בספרדית ודיבר בשפה בהצגתו, גם אם אמר בעיקר את המילים הבסיסיות… בואו נראה אתכם, מתי בפעם האחרונה היו לריאל מדריד ארבעה צרפתיים בסגל כמו היום? (בנזמה, קמאבינגה, מנדי וטשואמני).

******

בספרד ובצרפת המשיכו לנתח את יכולתו של הקשר. כך נכתב עוד בבוקר. “הוא יכול להחליף את קאסמירו, אך זה יהיה בזבוז לשים אותו שם” (בעמדה כה אחורית), הייתה אחת הפרשנויות. נזכיר כי מומחה הסטטיסטיקה הברזילאי ‘Sofascore’ בחר בו לשחקן בעל יכולת חטיפת הכדור הטובה בעולם ב-2021. בסך הכל, היו לו 139 חטיפות, 185 תיקולים ו-450 שחזורי כדור. הזכירו בכתבה כי קאסמירו בצעירותו, וכך גם בקסטיליה, שיחק קצת יותר מקדימה ועם הגיל עבר לאט-לאט לעמדה אחורית.

אנטואן סימונאו, עיתונאי בכיר בלאקיפ, מנתח: “בשבילי הוא לא קאסמירו. זה נכון שהוא יכול להיות ציר גדול, כי הוא גונב ומשיג הרבה כדורים חוזרים. הוא חזק מאוד, יש לו תצוגה פיזית מרשימה והוא מנצח כמעט בכל הדו-קרבים שלו. הוא צופה וקורא את המשחק טוב מאוד. הוא ההווה של העולם בעמדה הזו ובעתיד, או כציר או תורם יותר בהתקפה. הכוח שלו מאפשר לו לשבור קווים, ליצור מרחבים ולפר את איזון ההגנות. בשבילי הוא הכלאה בין ה’6’ הטובים ל’8’ הטובים ביותר. בנוסף, באופן אישי, הוא מאוד חרוץ, רציני ו מחויב. החתמה נהדרת לריאל”.

 

https://scontent.fhfa2-2.fna.fbcdn.net/v/t39.30808-6/285744798_4736467326454244_5989211365987366990_n.Xxx?_nc_cat=105&ccb=1-7&_nc_sid=8bfeb9&_nc_ohc=wLuNNMN87rYAX8X3L0z&_nc_ht=scontent.fhfa2-2.fna&oh=00_AT8fYDXEqiReLOfJCXAKqrKhyTFbf7K--1qi4xAJ24oWXw&oe=62AFE225

גם במארקה, גם ב-AS וגם פבריציו רומאנו דיווח היום עם ה-Here we go המפורסם ואף זכה ללייק מהשחקן עצמו: ויניסיוס סיכם על הישארותו בריאל מדריד עד 2026 (שנתיים מעבר לחוזה המקורי והאמת ששנתיים פחות ממה שהמועדון תיכנן - עד 2028) ועם סעיף שחרור של מיליארד יורו. ההכרזה הרשמית בחודש הבא, שכרו (עומד כרגע על 3.5 מיליון יורו, בשליש האחרון בסגל) צפוי להשתדרג עד לעשרה מיליון יורו כיאה למעמדו החדש אחרי עונת ה-22 שערים ו-20 בישולים. ותודה בינתיים על כל רגעי האושר העונה - ליברפול, סיטי, הבישולים נגד צ'לסי, שער הניצחון הדרמטי נגד סביליה, הגולאסו בסופרקופה. וגם המהירות, התעוזה, הדריבל, התשוקה והנשיקה לסמל.

בנושא אחר, כתבה ארוכה מאוד על סוגיית עתידו של מרקו אסנסיו במועדון. הוא רוצה להאריך את חוזהו אבל לא בכל מחיר - הוא דורש יותר בולטות, להיות שחקן הרכב, וגם שדרוג בשכר, אם כי במועדון חושבים שהוא לא עשה את קפיצת המדרגה על אך העונה הטובה מבחינת הסטטיסטיקה האישית. סוכנו חורחה מנדש דוחף החוצה כמובן| יתר הסגל? נראה שסימן השאלה היחיד הוא עמדת המגן השמאלי - אולי פרלאן מנדי יימכר, אם תגיע הצעה טובה, ופראן גארסיה מתקרר, ולגבי החלוצים - לוקה יוביץ' אמור לעזוב, מריאנו דיאס יישאר כמו עצם בגרון עד תום חוזהו ב-2023.

 

https://totalfootball.co.il/uploads/default/original/2X/7/7d22f21c6abc92b0e3bc8615e95eafd6c9ab887f.Xxx

פלורנטינו פרס אמנם דיבר אחרי גמר ליגת האלופות אבל זה היה בקטנה. הלילה הוא התראיין ל-“אל צ’ירינגיטו” וסיפר את נקודת מבטו, כשהנושא הבוער הראשון היה הכישלון בהחתמת קיליאן אמבפה כמובן.

"החלום שלו היה לשחק בריאל מדריד. רצינו לעשות את זה באוגוסט ולא נתנו לו ללכת. הוא כל הזמן אמר שהוא רוצה לשחק בריאל מדריד. הקיץ, 15 ימים לפניכן המצב השתנה. כנראה בגלל לחצים פוליטיים וכלכליים הוא הרגיש ‘חסום’ והכי קל מבחינתנו היה לוותר. מה שקרה זעזע אותי, הוא לא רצה לעשות מצב של חסות משותפת וכדורגל זה ספורט קולקטיבי. זה לא היה האמבפה שרציתי לצרף. הוא מישהו אחר שוויתר על החלום שלו. אולי אמרו לו שלא יצליח כאן, נשיא צרפת התערב, אבל גם זידאן ובנזמה הגיעו לכאן ועשו הכל. בריאל מדריד אין אף אחד מעל המועדון. הוא שחקן ענק, הוא יכול להכריע משחקים יותר מאחרים אבל זה ספורט קיבוצי ויש לנו ערכי ועקרונות שאנחנו לא יכולים לשנות. אני אוהב אותו וגם אמא שלו רצתה שיגיע לריאל מדריד. אמרו לי שאימו הייתה נבוכה.

“אי אפשר באמת לחתום על חוזה מראש, לא רצינו להפריע לסיום העונה שלו. פ.ס.ז’ הייתה משתמשת בזה נגדנו ומפרסמת את זה בפרהסיה. בכל מקרה לפי מה שקרה והשינוי שעבר אני מעדיף שיישאר בפריז. בעוד שלוש שנים? לא יודע, אמבפה שהתנהל מולנו כעת זה לא אמבפה שהכרתי. הוא שלח לי הודעה ואני עניתי לו. כבר יכולתי לראות שזה לא אותו אמבפה. אף שחקן בהיסטוריה הוא לא מעל ריאל מדריד. לא נבצע שום משימה שתעמיד את הקבוצה בסיכון. הציעו לו שם דברים שהטריפו אותו. שחקן הוא לא זמר או שחקן קולנוע, הוא שחקן בקבוצת כדורגל”.

על ארלינג הולאנד והשוק: “יש לנו את ה-‘9’ הטוב בעולם – קארים בנזמה. לא תכננתי להביא את הולאנד כדי שיהיה על הספסל. האם יש לו סעיף יציאה והוא יגיע בעוד שנתיים? לא יודע. עכשיו אנחנו מקימים קבוצה עם כמה וכמה שחקנים צעירים. עוד רכש? כרגע עצרנו, אין לנו מקום לעוד, עכשיו ביולי-אוגוסט נראה אילו שחקנים עוזבים. בנזמה אולי יקבל עזרה בדמות שחקן מחליף. מרקו אסנסיו? המנהל הספורטיבי שלנו הוא חוסה אנחל סאנצ’ס (המנכ"ל)”.

על קרלו אנצ’לוטי: “אמרתי לו ‘תודה שבאת’. האווירה השתנתה מאוד, הייתה אווירה נהדרת. הוא מתייחס נפלא לכל השחקנים. ההכנה הפיזית הייתה טובה, הקבוצה רצה יותר מכולן. זו שנה למסגר אותה, חד וחלק. יש דוגמא נהדרת במשחק נגד מנצ’סטר סיטי כשהוותיקים כבר על הספסל (שלישיית הקישור הרגילה ובהמשך גם בנזמה) והילדים משחקים והחבר’ה מהספסל מעודדים אותם כדי שיבקיעו. השילוב והאיחוד בין הצעירים, הוותיקים והקהל זה היה משהו קסום”.

האם זינדין זידאן ייאמן את פריז סן ז’רמן: “אני יודע ותמיד שמעתי שהוא איש של ריאל מדריד ונבחרת צרפת. אבל הוא גם יכול לשנות את דעתו”.

הגלאקטיקוס: "העניין היה שהמצב הכלכלי היה גרוע ובכל זאת הצלחנו לרכוש את השחקנים הגדולים ביותר. החלפנו את הספונסרים ועשינו שינויים גדולים אחרים. “Teka” שילמה לנו מחיר מסוים ואחריה Siemens פי עשה. ההכנסה של המועדון הייתה קטנה מדי לפני שהגעתי וטיפלנו בזה. ב-2009 כשהלכתי לביתו של קארים בנזמה כדי שיחתום, אמרו לו שאני בא ואז הוא תיאר אותי כ-‘ההוא עם הגלאקטיקוס’. הוא היה מאוד נבוך, ילד בן 20 בסה"כ. שאלתי אותו אם הוא רוצה לנסוע למדריד והוא הנהן בראשו. הוא השחקן היחיד שהגעתי לביתו כדי שיחתום. אבל פנים אל פנים החתמתי כמעט את כולם: “את פיגו, את זידאן, את רונאלדו, את בקהאם, את קאקה, את כריסטיאנו”. כשנשאל על כך שעכשיו אין גלאקטיקוס, ענה: “המחירים של השחקנים היום מוגזמים וגם לא מוכרים אותם. אבל יש לנו סעיפי שחרור של מיליארד יורו בסגל. ויניסיוס, רודריגו, פדה, מיליטאו, הם שחקנים גדולים. אין שום בעיה להאריך את חוזהו של ויניסיוס. הוא תמיד אמר שלא יזוז מריאל מדריד. לדעתי ויניסיוס יזכה בכדור הזהב כמו שבנזמה יזכה עכשיו. ויניסיוס הגיע לקסטיליה כילד בן 18. כל שנה הוא השתפר”.

על גארת’ בייל ואדן הזאר: “בייל הוא אחד השחקנים הגדולים של ריאל מדריד. תזכרו את הגמר בקייב (המספרת), המאסטייה (גמר גביע המלך) וליסבון. הוא היה שחקן מרהיב שאהבתי אותו מאוד. הזאר? היה לו מזל רע מאוד, ברגע שהוא הגיע לקבצה והחל לשחק טוב – חבר טוב שלו לנבחרת בעט בו בקרסול ואז הפציעה הייתה קשה. עכשיו אין לו פלטינה והוא יהיה טוב. הוא התרגש מהשנה הזו. אנחנו חייבים להאמין בו ואנחנו מאמינים בו”.

הסנטיאגו ברנבאו החדש: "האצטדיון נמצא במקום הכי טוב במדריד. אנחנו משחקים 26 או 27 משחקי בית בשנה ועלה בדעתנו שצריך להפוך את הברנבאו למרכז הבילוי הגדול באירופה. זה יהיה מקור הכנסה חשוב עבורנו. אם זה היה בפאתי זה לא היה אפשרי. ניצלנו את המיקום. עשינו הסכם עם חברת תפעול האצטדיון.

“אני רגוע, הבטחתי שאם נזכה בליגת האלופות אני אגיע והנה אני. אתה לא תמיד יכול לנצח אבל ניצחנו הרבה מאוד בשנים האחרונות. היו לנו משחקי נוקאאוט קסומים בברנבאו, זו הייתה ליגת האלופות שנזכור עד סוף חיינו. צריך לזכור שהתחלנו עם מאמן חדש, שחקנים צעירים, אווירה אחרת. וזה נראה שכל שחקני ריאל מדריד הם גם מדרידיסטאס. במשחק הראשון נגד פ.ס.ז’ נותרה לנו חצי שעה, האמנו”.

“פ.ס.ז’ היא לא אויב שלנו, גם לא מנצ’סטר סיטי. אנחנו ביחסים טובים עם קבוצות אחרות. וכשהמשחק מתחיל אתה לא חושב מי הבעלים. כמובן שהסופר ליג עדין חיה ויש עניין עומד בבית המשפט שיכריע בסוגיות האלה. אופ"א היא מונופל. מעולם לא חששנו להיות מודחים מליגת האלופות. זה הצחיק אותנו”. על המחזות בגמר ליגת האלופות: “זה לא יכול לקרות בחיים, שאלנו את אופ"א על הקריטריונים שנלקחו בחשבון לשינוי מיקום הגמר ואת ממשלת צרפת על ההתנהלות. הקהל סבל. אני לא מבין למה בחרו בפריז אם ידעו שיהיו שם בעיות. חלק מהאוהדים נשדדו, חלק בבית החולים”.

“אני לא מרגיש שחאבייר טבאס (נשיא לה ליגה) תומך בריאל מדריד, אני מרגיש פגוע. יש לנו גם תביעה על הסכם של הליגה שלדעתנו הוא לא חוקי”.

על ברצלונה: “בחיים לפעמים המצב הכלכלי של המועדון טוב יותר ולעתים פחות. ברצלונה היא אחד המועדונים הגדולים בעולם, היא עמדה בפיתוי ולא חתמה על הסכמי ה-CVC. היא תוכל להתקדם ולחזור לעצמה, אבל זה לא קורה בן לילה. יש לנו מערכת יחסים טובה. היא יריבה שלנו בליגה אבל אנחנו רוצים ליגה חזקה. אני לא יודע אם היא יכולה להשיג את רוברט לבנדובסקי אבל מניח שכן. לא הייתי שמח מעזיבת ליאו מסי. גם מרסלו נפרד בדמעות, זה קשה לכולם. איך אפשר שלא לבכות כשזה קורה?”.

הוא אמר שהוא לא אוהד של הכדורגל הספרדי אבל מעדיף שאתלטיקו תזכה בתואר אירופי ולא מועדון זר. אני בעד הכדורגל הספרדי. לטענתו אין הסכם ‘אי החתמה’ של שחקני אתלטיקו – “זה לא נכון. אם היינו רוצים את ז’ואאו פליקס למשל היינו פונים אליו כמו לכל שחקן אחר ומדברים עם המועדון קודם כל. היחסים עם אתלטיקו בסדר”.

 

אף אחד לא מנסה להיפטר מאדן הזאר וזה גם לא ממש ריאלי. אם קראת את מה שתרגמתי, פלורנטינו מאוד מאמין בו. להגיד לך שני משוכנע שהוא יהיה אפילו 70% מהשחקן של צ'לסי (גם אם עכשיו הוא בריא באמת ולא אמור להיות מושבת כל שני וחמישי)? אני לא יכול להבטיח, לצערי. בייל ואיסקו לא נתנו כלום בעונה שעברה וגם מרסלו בקושי, הם היו שחקני סגל רק על הנייר, בלי קשר לכשירות שלהם. הם ביחד שיחקו פחות מ-700 דקות, מה שיכול לתת אריבאס מקסטליה לדוגמא. אבל ללא ספק אם לא יגיע חיזוק להתקפה אנחנו בבעיה, כי גם אין לנו חלוץ מחליף נורמלי אחד בסגל. מריאנו דיאס מרגיש תמיד כמו 'השורד האחרון'. ואסנסיו חשוב מאוד במצב השחקנים הנוכחי.

מריאל מדריד אני תמיד מצפה לפיתרון טוב ויצירתי ומקצועי, אבל זה נכון שהשוק מאוד מסובך. להערכתי מחכים עד חודש ינואר ואז אחרי שוויניסיוס יקבל אזרחות יצרפו את גבריאל ז'סוס. איזה שחקנים היתם רוצים לראות כחיזוק התקפי שהם ריאליים? @EsheD, @Captain Canada