ריאל מדריד 2022/23: אחרי עונה מהאגדות - נלחמים בשאננות ובברצלונה

מעשה בסקוררים: במארקה מתלהבים מכך שלמעט ריאל מדריד - רק לבאיירן מינכן יש חמישה שחקנים שכבשו במספרים דו ספרתיים.

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1682007105559.Xxx

- קארים בנזמה: 26 שערים
- ויניסיוס ג'וניור: 21 שערים
- רודריגו: 13 שערים
- פדה ואלוורדה: 12 שערים
- מרקו אסנסיו: 10 שערים.

כמובן שבנזמה דעך, הוא לא יגיע ל-44 מהעונה שעברה. ויניסיוס צריך שער אחד כדי להשוות את השיא מאשתקד. רודריגו כבר עלה מתשעה שערים ועד ל-13, אסנסיו רחוק שניים ממה שהשיג בעונת השיא והשיפור המשמעותי הוא אצל פדה שעלה משער בודד ל-12! ריאל כבשה השנה 110 שערים, 82 מהם היו של החמישה הללו כלומר 74.5% בעוד באיירן מינכן כבשה 119 וחמשת הכובשים הבולטים שלה כבשו 57.1% מסך השערים: אריק צ'ופו מוטינג עם 17, ג'מאל מוסאילה עם 15, לירוי סאנה 13, סרג' גנאברי 12 וסאדיו מאנה 11. אגב, ריאל שנייה רק לבאיירן במספר השערים בכל המסגרות אבל צריך לזכור שהיא שיחקה באליפות העולם למועדונים, שני משחקי סופרקופה וגם סופר קאפ אירופי. סיטי כבשה 103 שערים, פ.ס.ז' עם 100 ונאפולי עם 94

צריך לחזור לעונת הדאבל עם זינדין זו, עונת 2016/17 כדי למצוא רקורד טוב יותר מצד ריאל שבעונה ההיא היה לה עומק מטורף. אז, כריסטיאנו רונאלדו כבש 42 שערים, אלבארו מוראטה 20, בנזמה 19, חאמס ואיסקו 11 ואסנסיו וסרחיו ראמוס 10 . בסך הכל, שבעה שחקנים כבשו מעל עשרה שערים.

 

https://scontent.ftlv1-1.fna.fbcdn.net/v/t39.30808-6/342897346_530688732608739_8386121097904158777_n.Xxx?_nc_cat=104&ccb=1-7&_nc_sid=730e14&_nc_ohc=_xdQVKiA0gUAX-S-ALn&_nc_ht=scontent.ftlv1-1.fna&oh=00_AfAML1IvlObaA7I6X35OY15h4tt7VFXM2SBbdNL657d6QQ&oe=64479D71

הם לא רק מוסיפים ללב הספרדי של ריאל מדריד אלא גם שחקני כדורגל נפלאים, שחקנים שבהחלט שווים מקום בהרכב לא מעט פעמים, מי יותר ומי פחות. הנה השינוי הגדול שחל בשלושת הספרדים שלנו שמסיימים חוזה ומקווים להמשיך (לגבי דני סבאיוס נכתב בשער ה-AS שבמועדון סוף סוף יצרו איתו קשר).
דני סבאיוס - > לפני המונדיאל היו לו רק 209 דקות| אחרי 1,110| הוא שיחק בכל 13 משחקי הליגה האחרונים, תשעה מהם בהרכב.
מרקו אסנסיו - > הוא שיחק רק אחד מחמשת משחקי הליגה הראשונים ולא פתח במפעל עד לנובמבר| כעת הוא שיחק את שלושת משחקי הליגה האחרונים במלואם, כבש שני שערים וסיפק בישול. יש לו שבעה שערי ליגה ב-962 דקות.
נאצ'ו - > היו לו 51 דקות בליגה בחמשת החודשים הראשונים, ועכשיו יש לו כבר 962 בשלושת האחרונים

 

הזווית שלי אחרי המשחק נגד סלטה ויגו:


https://totalfootball.co.il/uploads/default/optimized/2X/3/3eb3bb7bb019ef53f817bf05f660ae0de1f33a34_2_690x460.Xxx

קצת משעמם (לטובה). הפכנו להיות קבוצה של 0:2, אפילו לשחקנים כמו נאצ’ו ופדה ואלוורדה שתמיד טורפים בכל דקה על המגרש - לא ממש היה חשק היום. רציתי שנכבוש עוד כמה שערים ובטח אם ההרכב ‘נשחק’ עד תום. להוציא את ויניסיוס ג’וניור בדקה ה-80 זה לא נחשב. קרלו אנצ’לוטי לא יכול להתלונן על העומס מצד אופ"א ופיפ"א האטומות אבל להתעלם מזה. כן היה מקום להעלות אולי לעשר דקות את חסוס ואייחו למשל, גם את אדן הזאר, להוציא את הקפטן שלנו. אבל איפה זה ואיפה התסכול של המשחקים הראשונים מהחזרה מפגרת המונדיאל, אז כן יש שיפור. מנסים להיות רציניים.

קשה לשפוט למשל את אורליאן טשואמני במשחק כזה בו כל הקבוצה באווירת סוף קורס, בערך, לא הייתה לו יותר מדי עבודה כי לא היה צורך בחילוצי כדור\גליצ’ים\ווטאבר. ומצד שני לצידו שיחק דני סבאיוס. לא אותו התפקיד ממש אבל כמה דני נגע בכדור, דחף קדימה והכניס את הרגל בכל מקום. משחק מצוין של הספרדי ומעורבות גם שער הראשון, הצרפתי עדיין בינוני. נסלח אבל אני מחכה לקו עלייה שחייב להגיע מתישהו, ומשחק בית נגד יריבה כזו הוא אתגר.

מה שהפריע לי זו כמות ההתקפה שוויניסיוס ג’וניור ביזבז על אף הבישול היפה ועוד מצב טוב שהכין לקארים בנזמה שנגח (אני מתקשה לזכור שער שלו בנגיחה מאז הגומלין נגד צ’לסי אגב). הוא לא צריך לחפש אותו על עיוור. זה היה מתאים לוויני מודל 2018-19 שהיה עוד בחיתוליו. אפשר גם למסור ימינה ולפרגן לאחרים, להסתכל על כל המגרש. והראו על הלוח, היו איזה שלוש התקפות מצד ימין לעומת 17 או 18 מצד שמאל. ויני הגיע ברוח שטות לעשות טריקים לא מועילים. אם זה היה חצי גמר הצ’מפיונס נגד מנצ’סטר סיטי עכשיו אז היינו אוכלים את הלב על התקפות שהיו חייבות להסתיים במצב וזה לא קרה. גם בנזמה והמירוץ שלו לפיצ’יצ’י די מגוחך. זה מירוץ כמו שאנחנו במאבק האליפות. בנזמה היה חלש מאוד, איטי, מסורבל, כמה וכמה הזדמנויות פשוט לבעוט לשער, מצבים נוחים מתוך הרחבה, והוא משתהה. וגם הבעיטה החופשית הזו, הוא ניסה פאננקה? לדעתי באמת אם הוא ישחק פחות זה גם יטיב איתו, ראו מקרה כריסטיאנו ב-2017/18. שלא ייסע לאלמריה, אני מדבר ברצינות.

למרקו אסנסיו הגיע לסיים משחק שלם, הוא יכול לעמוד בעומס, וזה ברור שהוא יחזור לספסל נגד אלמריה ועל אחת כמה וכמה נגד מנצ’סטר סיטי. החלפתו הייתה צריכה להיות, אם כבר, רק בשביל לתת לו סטנדינג אוביישן ראוי ומוצדק, בדקה ה-89. ההצטרפות שלו לרחבה היא חיונית. לעתים זה נראה לך שהוא לא לוקח על עצמו מספיק אבל הוא משחק קבוצתי, פשוט.

אדוארדו קמאבינגה זכה היום לתשואות מהסנטיאגו ברנבאו ובצדק. השליטה בכדור שלו על מטר זה נפלא, זה לא אסון גדול הניסוי הזה כמגן שמאלי אבל בפריצה כמו לקראת סוף המשחק אתה מרגיש פספוס שהוא לא קרוב יותר לשער. ויום יבוא הוא גם ייתן את הבומבה מרחוק שכל הקהל מחכה לה. ואפרופו קהל, די כבר עם הגוש הכחול הזה שם, 60 אלף בליגה זה יפה, עצוב אם נגד מנצ’סטר סיטי הקיבולת לא תיגדל קצת. ודי כבר עם הדשא הזה. האללה מדריד!

 

טוני קרוס ולוקה מודריץ' בדרך לעונה אחרונה במועדון ואני לא מזלזל לרגע בג'וד בלינגהאם, גם ברור לי שהוא שחקן יותר מוכח למשל מאנסו פרננדס ושיהיה לו קל יותר להשתלב בקבוצה טובה. מה שכן, אני חושש שהכסף הזה 'נשרף' ואין עוד תקציב\רצון\שאפתנות לרכש בקיץ. ריאל מדריד צריכה שחקן התקפה טוב באמת בין אם זה חלוץ תותח כי קארים בנזמה זקן, ובין אם זה שחקן כנף ימין או גלאקטיקו. הההתקפה זועקת לשדרוג אפילו יותר מהקישור. יש עם מי לצאת למלחמה (האמצע). משחקים כמו אתמול מוכיחים מה הבעיה.

 

https://totalfootball.co.il/uploads/default/optimized/2X/4/4f97bea16050603ad02e224babb7259b2d1e8be2_2_690x460.Xxx

קצת על (החוסר) שילוב של שחקני קסטיליה העונה: מלבד השוער השלישי, שמונה שחקני בית נכללו בסגל של קרלו אנצ’לוטי ב-2022/23. שלושה שותפו.

-אלבארו רודריגס שיחק 78 דקות.
-סרחיו אריבאס שיחק 27 - והצליח לכבוש.
-מריו מרטין שיחק חמש דקות.
בסה"כ: 110 דקות משחק.

בעונה שעברה: שישה שחקני בית רשמו 429 דקות, הבולט שבהם הוא המגן השמאלי מיגל גוטיירס לפני שנדחק הצידה לחלוטין בחודש ספטמבר (הופעה אחרונה נגד שריף), עם 328 דקות - 76%.
העונה האחרונה של זינדין זידאן: 944 דקות שהתחלקו בין שישה שחקנים (אריבאס ערך את הופעת הבכורה שלו נגד אותה ריאל סוסיאדד במחזור הפתיחה ב-2020/21. וכן אפשר לומר שלעתים היו פציעות קשות וסגל ממש חסר, נניח ממרץ והלאה).

 

המשחק ביום שלישי כשמריאנו דיאס פתח בהרכב (לראשונה העונה) על חשבון הצעירים וקיבל קרדיט של שעה ואתה יותר מה אפילו רודריגו שמשחק כל הזמן לאחרונה וגם עליו צריך לשמור - זו התמצית של "הבחירות" של קרלו אנצ'לוטי. מה גם שהעונה קארים בנזמה נפצע כל כך הרבה פעמים. בחודש ינואר לא היה אפשר לדעת שקסטיליה באמת תרוץ עד הסוף לגבי עליית ליגה. הפעם כן היה ברייק בין המשחק הגדול של קסטיליה לבין המשחק של ריאל ואפשר היה להשתמש בסרחיו אריבאס.

 

הזווית שלי אחרי המשחק נגד מנצ'סטר סיטי:


https://totalfootball.co.il/uploads/default/optimized/2X/e/e6e143b1cc936a61db2b76e6d1ce42ac4b3ede4c_2_690x434.Xxx

טוב איפה כל נביאי הזעם שאמרו שנושפל? תעשו חשבון נפש, באמת אומר לכם. כאילו אתם רואים כדורגל מאתמול. וזה בכלל לא קשור לגביע ה-14 שהוא לחלוטין 'ביזארי' ומרגש. ריאל מדריד בליגת האלופות מוציאה מעצמה יותר. השחקנים נראים יותר טוב. זה קורה בכמה עשורים, מאז ומעולם, עם מאמנים שונים, שחקנים שונים וכן הלאה. הסנטיאגו ברנבאו עשה תפאורה אדירה אתמול - ‘עצלן’ וזועף בליגה (כמו הקבוצה?) אבל הר געש בליגת האלופות. צריך להזכיר לכם שוב? [נכתב במקור בפורום ריאל מדריד].

כמו שהיינו שרים בגן או ממש כילדים: “זה לא, זה לא, זה לא נורא”. תוצאה רעה ומתסכלת כמובן אבל גם אם נודח, ואני באמת ובתמים משוכנע שהשחקנים מאמינים שאפשר לעבור את מנצ’סטר סיטי ולנצח באיתיחאד - זה קשה אבל זה לא בשמיים - זה לא יהיה אסון. זו עונה לא טובה, אבל בליגת האלופות הקמפיין שלנו מכובד. המשחק שהכי חיכיתי לו השנה. זה שגרם לי לספור את הדקות כמו בעונה שעברה. זה שהשאיר את הלהבה.

הכותרת שלי קשורה גם למשחק. היה קשה, ידענו שיהיה קשה, היו דקות שהם הניעו כדור בחופשיות והיינו תקועים ברחבה כמו נגד באיירן מינכן בדסימה - אבל יצאנו מזה. כמה בעיטות טובות שלהם מרחוק יחסית וזהו-זה. לא היו לה החמצות גדולות, בכלל, אף לא אחת אולי. תשוו את זה לגומלין בשנה שעברה למשל. השחקנים אחד-אחד היו טובים, העמידה הטקטית כקבוצה הייתה לא רעה בכלל, שני הבלמים המושמצים שלנו - דויד אלאבה עם תיקול גדול על ארלינג הולאנד, גם אנטוניו רודיגר בסדר, טוב, קצת יותר, בעיקר החסימה בדקה ה-88 כשסיטי כמעט תפסו אותנו עם המכנסיים למטה. נראה לי שצריך לראות שידור חוזר כדי לקלוט כמה הסתדרנו עם הולאנד. אני מניח שבכל המשחקים שלה העונה בכל המסגרות סיטי יצרה יותר.

לא חשתי שמנצ’סטר סיטי קבוצה מעולם אחר ולו לרגע, כי תמיד אמרתי שהנעת כדור זה נחמד אבל צריך תאכלס. ג’ק גריליש מכדרר יפה אבל זהו (דני קרבחאל אריה אבל האמת פחות אהבתי את ההתנהגות שלו), ברנרדו סילבה כלל לא הורגש. הצגנו משחק ברמה הטקטית כמעט בלי טעויות למעט השער שספגנו, אני חושב שרבים לא האמינו שזה יקרה. שאנחנו מסוגלים לזה, בלי קשר לאדר מיליטאו שהיה חסר.

זה חבל מאוד שבפתיחת המחצית השנייה כשלא רק שהיה 'רק מאוזן אלא היו דקות טובות מאוד שלנו וסיטי לטעמי הייתה קצת בלחץ (אולי שוב היו להם פלאשבקים) - לא הצלחנו לכבוש שער שני. כל שחקן מוסר לחבר שלו, אף אחד לא בועט לשער, אלה אותם השחקנים תמיד. עד שלוקה מודריץ' בועט, עד שטוני קרוס בועט, עד שפדה ואלוורדה בועט. אף אחד לא בועט לשער למרות יכולת טובה פוטנציאלית ועמדה לא רעה, כמו שעשה קווין דה בריינה ובעיטת הפצצה שלו - אף אחד לא יצא אליו. לא דחפנו מספיק קדימה, לא היינו מספיק נועזים. גם בגלל מבנה הקישור הזה כמובן.

ולא הזזנו את הכדור שמאלה!!! זה ברור כשמש, ויניסיוס, ויניסיוס ועוד פעם ויניסיוס. תלכו אליו כל הזמן. אז הוא ייאבד כדור ויחזור שוב על הניסיון, אולי יוציא עבירות, ימסור מהר הצידה ויגרום ליתרון מספרי, ילהיב את הקהל. הרי סיטי חששו ממנו והיו סוגרים אותו עם שניים. רודריגו במשחק ‘ביישני’. אינטיליגנטי אבל ביישני. בדקות האלה שכולם התמהמהו ואף אחד לא בעט לשער רציתי לראות את מרקו אסנסיו שסופר..3...2...1... - יש.

אולי רענון בקישור בשלב מוקדם יותר היה מקל עלינו. גם אורליאן טשואמני, גם אדוארדו קמאבינגה ופריצת הסולו שלו. משהו שהיה מוציא אותנו מהשבלונה והאיטיות ומכל כך ה-“ללכת על בטוח”. אני פחות עפתי על הכדורגל של מודריץ', טוב אבל לא מצוין כמובן תמיד לב ונשמה. קרוס היה טוב כקשר אחורי וכמעט כבש בבעיטת סגל, פדה נתן מעט מדי. עד לפריצה שלו באגף שכחתי במחצית השנייה שהוא משחק בכלל.

מי שלא נתן כלום זה קארים בנזמה, משחק עלוב שלו. אפילו לא היה מסוגל ללחוץ את הבלמים שלהם. זו לא חטאפה זו סיטי. לא עוצר כדורים פשוטים, איטי, כבד, מגושם, פתאום פוגע לו ביד, עד שהוא בועט, בנזמה מודל 2018. גם בשנים הרעות שלו הוא היה מנייה בטוחה מבחינת הנגיחות - היה לו מצב נהדר והוא נגח על אדרסון, אבל על החמצה אני לא אקטול שחקן בצורה מוגזמת ותמיד אהיה עדין. אבל היה כל כך נורא שרציתי לראות את רודריגו עובר לשפיץ או משהו כזה. כאילו היינו בעשרה שחקנים. איך הוא כקפטן מסוגל להציג משחק כזה?

בשיר של ג’ין בורדו יש את השורה “איך אפשר שלא להתאהב בך” - אז ויניסיוס. עם כל הלב והנשמה הוא בעט שם מחוץ לרחבה ואני בטוח שאף אחד כאן לא האמין שזה ייכנס. עדיין סקפטיים לגביו, מסתלבטים עליו פה, קוטלים אותו לחינם, מתעסקים בשלילי כשיש כל כך הרבה חיובי. בין שלושת השחקנים הטובים בעולם. הוא יכול לעבור את השומר שלו עשר פעמים או להבקיע צמד והוא עדיין יינסה עוד. הוא לא יסתפק במה שעשה. כמה הוא רוצה, כמה הוא לוקח על עצמו תמיד. הכי האמין מבין כלום, הטריף את הקהל, הכי שמח על המגרש ונהנה מהחיים. איזה גול הוא הבקיע, נגד מי, באיזה מעמד. שחקן העונה שלנו ובפער עצום והוא אולי הסיבה היחידה שאני מאמין שאפשר לעבור. אפשר למלא את הפוסט הזה בעוד הרבה מלל, לא באמת צריך. כן אין לי עדיין חולצה שלו אבל הגיע הזמן.

אז כל מה שהיה חסר אתמול זה קצת מ-89 השניות של העונה שעברה למעשה. אני חושב שאלך לצפות בווידאו הזה שוב. ראיתי שיש 2.8 מיליון צפיות, אני מניח שאני לפחות אלף, לא צוחק.

אפשר לעבור אותם. כן, יכול להיות שנפתח את המשחק קטסטרופה כמו בעונה שעברה ולא יהיה לנו את אותו המזל. יש אפשרות שיהיה לא טוב. אבל איזה הבדל בין מה שקרה אתמול לבין החוסר אונים נגד צ’לסי למשל ב-2021 וצ’לסי למרות שזכתה בתואר אחרי שניצחה את אותה (שונה) סיטי - לא הייתה קבוצה טובה. אני בטוח שכל אחד מהשחקנים מאמין ושבסיטי לא רגועים. האללה מדריד! עכשיו איך נעביר את השבוע עד לגומלין? בפוסט סיכום המשחק באתר אפילו לא כתבתי מה המשחק הבא ליגה. לא יודע, לא מעניין. מרגיש קצת מרוקן אחרי כל האנרגיות וצריך יום מנוחה. האללה מדריד!

 

עוד אחזור לטבלה הזו בהמשך, פוסט ששמתי בדף הפייסבוק שלנו:

https://totalfootball.co.il/uploads/default/original/2X/9/9aa45bbc26b5359d709be18598ae62e5610b7f21.Xxx

ויניסיוס ג’וניור של העונה או זה של העונה שעברה?

המספרים באמת דומים, אבל שימו לב לזה:

• העונה קארים בנזמה חלש בחלקים ארוכים, פצוע. ויניסיוס לקח על עצמו אפילו יותר. כמעט כל האחריות עליו, לבטח עד שרודריגו הפך לצלע השלישית בהתקפה באופן קבוע.
• הוא כובש יותר בליגת האלופות כבר העונה והתעלה באנפילד וגם גולאסו נגד מנצ’סטר סיטי, וגם עשה כברת דרך בקופה דל ריי.
• בליגה הספרדית היו חסרים אולי כמה שערים שלו (חלילה הוא לא הסיבה לכך שלא התמודדנו באמת על התואר) וזו הנקודה הבאה:
• לרעתו עומד מאזן הכרטיסים הצהובים - עשרה בליגה ו-16 בסה"כ. ויני לא פעם איבד עשתונות, לא הצליח שלא ליפול באינסוף הפחים שטמנו לו היריבים ובחוסר ההגנה מצד השופטים, והייתה לו בצורה ארוכה מאוד במשחקי החוץ בליגה - חצי שנה.

 

זה לא יקרה כי יש את "העניין הפעוט" הזה שקרה בדצמבר - המונדיאל הנפלא של ליאו מסי וההיסטוריה. מסי מאז לא עשה הרבה אבל אין ברירה ואני מבין שיש לכך משקל. מה שכן אם ויניסיוס נתפס אשתקד כשחקן של עונה אחת כביכול, קוריוז, ליצן, אחד שאין סיכוי שישחזר את היכולת הזו - אז הוא שחזר וגם שחזר, שומר על עצמו טפו-טפו-טפו עם צוות שמקיף אותו - מאמן כושר, טבחים וכן הלאה - הוא זוכה להרבה יותר ריספקט. הוא יסיים במקום גבוה הרבה יותר, אין שאלה בכלל. שחקן העונה שלנו בפער עצום. מנצ'סטר סיטי יכולה לזכות בטרבל נניח. אבל לא רואה שחקן שצריך להיות שלישי לפני ויני.