ריאל מדריד 2022/23: אחרי עונה מהאגדות - נלחמים בשאננות ובברצלונה

- טוני קרוס האריך את חוזהו עד 2024 - עשור בלבן
- הודעה רשמית על נאצ'ו קיבלנו אתמול - הקפטן החדש.
- ביום שני צפויה ההודעה על לוקה מודריץ' שוויתר על הכסף הגדול.
- גם דני סבאיוס אמורה להישאר על אף התחרות.
-ההרכב המסתמן? ג'וד בלינגהאם כמספר 10, רודריגו ו-ויניסיוס מקדימה. שחקני ההתקפה היחידים שלנו למען האמת.

- דיבורים מתמשכים ובלתי נסבלים על "טיק טאק", ג'וזף פדרול וחבריו באל צ'ירינגיטו שאוהבים רייטינג, כל מיני סיסמאות שריאל מדריד מאמינה שאפשר להחתים את קיליאן אמבפה הקיץ ושהיא תשלם 200 מיליון יורו עבורו.

בינתיים, כדורגל, הגרלה די קשה בלוח המשחקים הנוכחי. כמובן שלושה משחקי חוץ רצופים לבקשת הקבוצה בשל השיפוצים בסנטיאגו ברנבאו. פרט לכך, דרבי חוץ במחזור השישי (בדיוק כמו אשתקד), הקלאסיקו הראשון בקאמפ נואו במחזור ה-11 בסוף אוקטובר ורגע לפניכן ביקור ברמון סאנצ'ס פיחואן. בסיבוב הראשון ריאל תשחק גם במגרשה של בטיס.

 

https://totalfootball.co.il/uploads/default/original/2X/2/233861e9c5ee1bc3c46b4f9d7c9b8b10c24ce06b.Xxx

הישארותו של נאצ’ו - רגע השיא של הקיץ| יש לי כל כך הרבה דברים לא טובים להגיד על ההתנהלות של הקבוצה הקיץ, ריאל מדריד נראית מנותקת, העומדים בראשה כמובן, ישנה בעמידה. כאילו לא הרמנו ידיים לגבי האליפות כבר בפברואר אשתקד למשל (וזה עוד עם קארים בנזמה בהרכב), כאילו אין את אותן הבעיות שזועקות לתרופה כבר שנים. אבל אני שם את זה בצד, באמת שמח מכל הלב, על המשכיותו של שחקן מיוחד במינו. יום חמישי הזה ה-22 ביוני הוא יום חג, אולי לכבוד סיום השנה לתיכונים. אני זוכר היטב איך התחושות היו קשות בינואר, השמועות על עזיבה התגברו במרץ. נאצ’ו באמת שיחק הרבה בחצי העונה השני אבל זה בלוף כי במשחקים הגדולים שוב קרלו אנצ’לוטי לא ספר אותו.

זה הרגע הכי שמח מבחינתי בקיץ הזה (כמו שאחד מרגעי השיא אשתקד היה כשהקהל, שאחר כך יקרא לו להישאר - שאג את שמו והריע על כל גליץ’ מוצלח מול מוחמד סלאח), ויסלח לי ג’וד בלינגהאם. נאצ’ו מוסיף לריאל מדריד זהות. אבל עזבו רגע את ‘איש המועדון האחד’, וזה שהוא מדרידיסטה מבטן ומלידה ואחלה גבר. הוא גם שחקן כדורגל מצוין, בואו לא נעשה לו עוול. האהבה גורמת לכולנו להיות עיוורים, אחלה. מבחינתי נאצ’ו הבלם הטוב בסגל. הוא לא זז על המגרש כמו כוכב - אדר מיליטאו, אין לו את המהירות והפיזיות של אנטוניו רודיגר, הפס שלו לא אלגנטי באותו הרמה של דויד אלאבה. אבל הוא מנייה בטוחה. הוא ‘המגן הפסימי’. הוא תמיד מרוכז, הוא לא פראייר, ואתם לא יודעים כמה זה חשוב בריאל מדריד שסופגת כל משחק - שיש לה שחקן הגנה שאצלו דין משחק גארבץ טיים נגד חטאפה כדין חצי גמר ליגת האלופות.

נאצ’ו הוא אגדה בריאל מדריד וכפי שכתבתי לא אחת - בכל אחד מאיתנו יש קצת מנאצ’ו. אחרי הזכייה בליגת האומות במדי ספרד - עוד משחק הזוי בו לא פתח בהרכב, נאצ’ו אמר במשפט שכל כך התחברתי אליו - כי גם לי הכל הולך קשה בחיים האלה - “נראה לפעמים שאני צריך לעבוד קשה יותר פי שניים מאשר אחד אחר”. איזה ימים גדולים עוברים עליו, הא.

התמונה שלו מהמשחק נגד מנצ’סטר סיטי לא עוזבת. יוצא ללחוץ גבוה, מרוויח כדור, עולה למעלה ואחרי הגול של רודריגו הוא חוגג, חיוך ממזרי כמו אוהד, ואז דופק על כר הדשא וכמעט מתפרק. בגמר 2018, לכו לראות את הסרטון - אחרי השער המדהים של גארת’ בייל הוא חלק ממעגל השחקנים כמובן אבל לא חוגג במאה אחוז, הוא אפילו קצת חרד, כאילו ממלמל לעצמו ‘רק שלא נאבד את זה’.

נאצ’ו הוא לוחם. ריאל נוטה לזלזל בשחקני הבית שלה ובכאלה שהם לא כוכבים. הוא היה יכול לעזוב לאינטר כבר ב-2016. הוא אשכרה הצליח להתמודד עם סרחיו ראמוס, פפה ורפאל ואראן בשיאם ופילס את דרכו שוב ושוב ושוב. הוא לא כמו פאקו פאבון שעלה לקבוצה הבוגרת כשפרננדו היירו היה בסוף הקריירה ואיבן הלגרה הוסט לעמדת הבלם מעמדת הקשר האחורי, זה הבדל תהומי. ב-2012, שנה אחרי הופעת הבכורה, הוא רשם רק משחק אחד בגביע המלך אבל חיכה בסבלנות. ב-2020 הוא סבל מפציעה ופרט לשער הניצחון היקר נגד ויאדוליד מיעט לשחק. וב-2021 הוא חזר שוב, לחודשי ההכרעה של העונה, הנהיג קו הגנה כביר עם אדר מיליטאו שלא באמת היה רחוק הרבה מאליפות.

אני כבר הזמנתי חולצה של הקפטן שלנו לעונה הבאה (וגם של ויניסיוס ג’וניור) ואני הולך ללבוש אותה בגאווה. בכדורגל עם החברים, במפגשי הצפייה שלנו ואולי אפילו סתם ברחוב. אני גם אסביר בסבלנות לכל ילד בבית הספר שישאל אותי, אם ‘יעז’ לשאול אותי ‘מי זה נאצ’ו?’. אני מחכה למשחק הבא, הזוטר ביותר, לראות את נאצ’ו צועד אט אט על כר הדשא, רועד כולו מבפנים אבל משדר פאסון וקשיחות מבחוץ - עם סרט הקפטן של ריאל מדריד ומוביל את החבורה הלבנה, עידן חדש מתחיל - בלי קארים בנזמה, עם ג’וד בלינגהאם (וקיליאן אמבפה!!! - סתם), הלב הישן ממשיך. מה שווים החיים בלי רגש. מה שווה הכדורגל בלי רגש. “אנחנו ממשיכים”. תודה נאצ’ו

 

ג'וד בלינגהאם ישחק אולי יותר מקדימה כמספר 10, בהחלט אני רואה הרכב עם ארבעה קשרים, משהו דומה לזה ששירטט תומאס רונסרו, אבל לא רואה את פראן גארסיה פותח וגם לא את נאצ'ו. פדה ואלוורדה יהיה בכנף אם יהיה 4:3:3, כי אין הרבה אופציות אחרות וברהים דיאס מגיע במעמד שונה משעזב אבל הוא לחלוטין לא שחקן הרכב. ברור שאין לנו עומק התקפי, אין שחקני התקפה. צריך להשאיר את סרחיו אריבאס שמככב בקסטיליה, אין טעם שהוא יילך לשדות זרים ויהיה מושאל בקבוצה אחרת. לא ממש מדברים כבר על שחקני רכש, זה או קיליאן אמבפה - שלא יגיע - או כלום. מסכים לגבי הארי קיין, זה יותר ריאלי מאשר בעונות אחרות אבל במועדון לא רוצים.

 

https://scontent.ftlv1-1.fna.fbcdn.net/v/t39.30808-6/356129957_989614162018902_3062586402111619926_n.Xxx?_nc_cat=103&ccb=1-7&_nc_sid=730e14&_nc_ohc=a41cK__RXOQAX_GCYBy&_nc_ht=scontent.ftlv1-1.fna&oh=00_AfBGxVCQrWOvVsmuJzE218HgKkWYz4wOk2PohtDKYTqEWw&oe=649E81C2

יש הודעה רשמית! לוקה מודריץ' ממשיך בריאל מדריד עד 2024 לעונתו ה-12 במועדון הגדול מכולם!| הקשר הקרואטי שבספטמבר הקרוב יהיה בן 38, ויתר על הכסף הגדול של ערב הסעודית כדי להמשיך בקבוצה של חייו. בכל משחק בסנטיאגו ברנבאו הקהל 'חונק' אותו מאהבה ומריע למספר 10 שלנו שכוחו עוד במותניו. מודריץ' רשם 488 משחקים בלבן בהם כבש 37 שערים והוסיף 79 בישולים. יש לו 23 תארים בארון – מדורג שלישי יחד עם נאצ'ו פרננדס ורחוק רק שלושה מהשיא הגדול, בדגש על חמש זכיות בליגת האלופות כשהוא פותח בהרכב בכל הגמרים ואף הרים את הקרן הבלתי נשכחת בגמר הדסימה ומבשל גם בגמר ב-2017. בעונה שעברה מודריץ' רשם 52 משחקים בהם כבש שישה שערים (היה זקוק לעוד אחד כדי לקבוע שיא בריאל ברמה האישית) והיה עם 3,162 דקות – מדורג 11 בקבוצה. הוא לא מפחד מתחרות ומהצטרפותו של ג'וד בלינגהאם ויהיה גם הקפטן השני שלנו בעונה הבאה אחרי נאצ'ו! כבוד! "האגדה נמשכת".

קצת כותרות מהירות בתקשורת במדריד: "החוזה החדש של לוקה מודריץ' נותן שיעור באותנטיות לעולם הכדורגל", נכתב בגאווה במארקה. "מסר של שחקן שאוהב את הסמל, עם מחויבות בלתי נידלת. הוא מעביר גם קריאה לכל המדרידיסטאס - הוא בעל התלהבות עצומה להמשיך לשחק ברמה הגבוהה ביותר. יש לו עוד הרבה מאוד תקוות. הוא רואה את עצמו ככוח חשוב במערך של קרלו אנצ'לוטי וגם בנבחרת קרואטיה ביורו 2024. עם ההודעה הזו, ריאל סוגרת את 'פרק ההתחדשות' שלה| ב-AS נכתב כי לוקה ישחק בריאל לפחות עד גיל 39 (כמעט). "הוא הבטיח להיות נאמן בזמנים טובים ורעים, ועכשיו, כשהאופציה השנייה הגיעה, הוא עמד במילה שלו. הוא ממשיך את מורשתו הענפה במועדון ועכשיו יהיה גם הקפטן השני אחרי נאצ'ו! אגדה!". ב-AS הזכירו כי בפברואר לקראת המשחק נגד ליברפול באנפילד אמר כי הוא רוצה להמשיך ולא כחסד נעורים אלא 'כי מגיע לו'. ובהחלט מגיע לו".

הוא למד כנראה קצת מחברו טוני קרוס להיות קצר וקולע בטוויטר. "אין כמו בבית", כתב לוקה עם ההאשטג האהוב מודריץ'2024. לחובבי הז'אנר אתם תראו את מספר הלייקים עולה ועולה ועולה ועולה. גם החבר'ה יפרגנו, אין ספק בכלל. בפוסט של המועדון באינסטגרם מרסלו כבר מיהר להגיב: "אגדה" וגם פבריציו רומאנו. דני קרבחאל פירגן בלייק| עוד ככה בשוליים: בורחה קוס שהוא חבר קרוב שלמודריץ' - הוא עובד איתו: "מעולם לא פגשתי מישהו עם רעיונות כל כך ברורים. מחויבות מוחלטת לריאל מדריד"; רודריגו מאושר גם הוא כי 'אבא' פה עוד שנה: "והוא ממשיך. מספר 10 שלנו".

אגב נציין הקשר הקרואטי הוא היחיד מבין אלו שזכה עם ריאל מדריד בחמישה גביעי אירופה (דני קרבחאל, קארים בנזמה, קאסמירו, גארת' בייל, נאצ'ו ואיסקו) שפתח בהרכב בכל משחקי הגמר והשלים 90 דקות. בגמר האחרון נגד ליברפול הוא הוחלף לפני תוספת הזמן באדוארדו קמאבינגה אבל זה לא משנה את השורה התחתונה. 510 דקות גמר ליגת האלופות ללוקה, שבישל בגמר 2014 לסרחיו ראמוס את אותו כדור קרן, וגם בגמר 2017 לכריסטיאנו רונאלדו.

לכבוד המאורע החגיגי אנחנו שאלנו אתכם: מה רגע השיא של לוקה בריאל מדריד?| ואם באיזה מקום אתם מדרגים אותו מבין הגדולים בהיסטוריה של ריאל?| בינתיים זה הזמן ליהנות מסרטון וידאו של המועדון עם חמש דקות של המיטב של מודריץ'

 

לא הייתי כאן בזמן האחרון, בפייסבוק כן, פה לא, עובר עליי משהו, בכל מקרה משהו כמו ‘סיכום שלי’ לשבוע האחרון:

פעם הייתי האדם החיובי וכעת אני אהיה השלילי. אני שמח מרכישתו של אדרה גולר כי החלק ההתקפי היתום שלנו מקבל טיפ-טיפה נפח. אני מקווה שהוא יותר מאשר ברהים דיאס משופר (כמובן שגולר צעיר מאוד ומכאן התקרה אחרת), כל הזמן מדברים עליו בהקשר של דריבל, אבל חייב לשאול: הוא בוודאות כמה רמות מעל סרחיו אריבאס שבמועדון על אוטומט נקרא לזה ככה שולחים אותו לבורוסיה דורטמונד? הוא משחק בכנף וגם באמצע ולפי מה שראיתי הוא גם לא כל כך מהיר שזה חיסרון.

הרכש הזה ו"הניצחון על ברצלונה" מטשטש קצת את העובדה שקיליאן אמבפה עדיין משחק בנו ונישאר בלי חלוץ אמיתי ואני לא זוכר דבר כזה ב-23 השנים שאני אוהד את הקבוצה. פעם היו אפילו יותר מדי חלוצים ובלי קשרים אחוריים או בלמים.

הסכום שריאל השקיעה נמוך וגם אם ‘נפלנו’ זה לא נורא, אני לא מדבר על הכסף אלא על עצם “ההימור” בזה שסומכים עליו כשחקן חשוב מאוד כבר עכשיו. אני שם בצד את ההתאקלמות שדורשת זמן - המעבר בין הליגות ובין הקבוצות. ריאל מדריד נדבקת יותר מדי בטרנד הזה של הצעירים, גם אם רינייר הוא הכישלון היחיד שלנו. צריך גם קצת שחקנים מוכחים וקצת גלאקטיקוס. זה אחרת “להמר” על אורליאן טשואמני בהרבה כסף ועל אדוארדו קמאבינגה כביכול או אפילו על ג’וד בלינגהאם במאה מיליון יורו כשיש לנו כבר שחקנים מוכחים כמו לוקה מודריץ’ וטוני קרוס ואפשר אפילו לציין את פדה ואלוורדה שהוא ‘זקן השבט’.
בסופו של דבר את החלק הקדמי שלנו מובילים שני ילדים. ואם חלילה תהיה פציעה? ואם ויניסיוס נכנס למרה שחורה ויעשה תספורת גרועה יותר? ויניסיוס מעולה אבל הוא משחק כדורגל של טופ רק שנתיים. ורודריגו אפילו פחות מזה - שנה וחצי בערך. אני מודאג. וצרם לי בעין לראות את מרקו אסנסיו עם החולצה של הקבוצה הזו שהסמל של הדולר זה הסמל שלה.