ריאל מדריד 2022/23: אחרי עונה מהאגדות - נלחמים בשאננות ובברצלונה

https://totalfootball.co.il/uploads/default/optimized/2X/2/2e638f9b028143301cdd53cd8c5faeb0d8cbef70_2_675x500.Xxx

מלך המגרש| הנשק ההתקפי הכי טוב שלנו בתקופה האחרונה: רגל שמאל של פדה ואלוורדה, גם היא אימתנית! שער ראשון שלו בליגת האלופות ובמשחק ה-30 שלו במפעל. שימו לב שיש לו כבר שלושה שערים העונה - כמו בעונת השיא שלו ב-2021. מרגש, צרחתי בבית כמו מטורף כאילו אני אוהד מכבי חיפה שמובילה עדיין על פריז סן ז’רמן בסמי עופר. כמה חיכיתי לך פדה, לגרסה הזו, למי שטורף את המגרש ומעז. למי שיודע שהוא יכול להיות אחד השחקנים הטובים בעולם. והוא לא רק שחקן עם מהירות של מטוס ושל פיזיות.

מסרב לקבל את הגישה המחורבנת של הקבוצה שלנו שבלא מעט דקות נראית פשוט חסרת אונים. לא היה שום שינוי במחצית השנייה הפעם. על המחצית הראשונה האיומה כבר דיברנו. לייפציג הגיעה למצב מצוין כבר בדקה החמישית, כל מתפרצת עבדה לה היטב וכל זה עם הקישור 'האגרסיבי-מודרני-פיזי' שלנו שכלל את טשואמני (בינוני) וקמאבינגה (עמד די רע על המגרש ולא סיפק אף פריצה מעניינת). לא היה שינוי עד לדקות האחרונות. הקבוצה יותר מדי רדומה, הרי היה עדיף לפתוח חזק ולשמור כוחות לקראת הדרבי. לא קונה את זה שהכל מתוכנן. קראתי מה אמר קרלו במסיבת העיתונאים לאחר המשחק, זה נראה לי קצת אבסורד. שב נזכיר: היריבה היא לייפציג, קבוצה עם שחקני התקפה טובים אבל היא דרג ב'. ורנר הוא ורנר למעשה - במשחק פתוח הוא מסוכן אבל לא יבקיע ומזל שאנקונקו שם פישל.

אכזבה גדולה מצמד הברזילאים שלנו (גם בקבלת ההחלטות בהתקפות המתפרצות), אם כי ויניסיוס היה היותר גרוע ומרושל ומעצבן על כר הדשא. הוא הוציא לי את המיץ עד הבישול שלו. רודריגו עם כמה דריבלים טובים אבל לא ערב שירצה לזכור. ונאצ’ו כמו מלך כמו תמיד כשצריך אותו.

אני גם שמח מאוד על השער של מרקו אסנסיו, כל כך הגיע לו, הוא לא ממש נראה שמח. הבוז מהברנבאו טילטל אותו. אנחנו נצטרך אותו בהמשך העונה. זה שער שכל כך דומה לשער שכבש נגד ולנסיה ב-2019/20, גם אז מיד אחרי שעלה מהספסל, שער דומה, במשחק הקאמבק שלו אחרי פציעה ארורה. מריאנו נכנס זה שיא השיאים. ושוב אני אומר לא בושה להוציא את ויני ביום כזה מפוזר שלו, זה יעשה לו טוב לא רק בפן הפיזי אלא גם מנטאלית, הוא מבין שהמקום שלו מובטח. שנשרוד בדרבי. האללה מדריד!

 

ריאל מדריד עם 8 מ-8 בפעם השלישית בתולדותיה| כן, מאז עונת 1968/69, כבר זמן רב עבר מאז - 54 שנים - אלופת אירופה הגאה לא פתחה את העונה עם שמונה ניצחונות רצופים בכל המסגרות. קרלו אנצ’לוטי חתום על הישג שהיה שייך רק למיגל מוניוס האגדי שעשה זאת פעמיים בשנות ה-60. גם בעונת 1961/62 וגם בעונת 1968/69 - ריאל מדריד זכתה באליפות והיא נעצרה רק במשחק ה-11. ב-1962, עם אלפרדו די סטפאנו בחוד, ריאל נעצרה בגמר גביע אירופה על ידי בנפיקה של אאוסביו וחוותה הפסד ראשון במעמד הגמר. העונה, “עקפה” את הקבוצה של מנואל פלגריני מוד 2009-10 שניצחה בחמשת משחקי הליגה הראשונים וכן פעמיים בשלב הבתים בליגת האלופות ואז נתקעה במשחק השמיני עם הפסד 2:1 בפיחואן. זינדין זידאן בעונת הדאבל 2016-17 הוליך את הקבוצה לשישה ניצחונות רצופים, אך נזכיר כי הוא נשאר ללא הפסד עד למשחק ה-29!

https://totalfootball.co.il/uploads/default/optimized/2X/5/5735ad9a7c914a15db3636acffe7524aa50cc2fb_2_690x400.Xxx

ואיך אפשר שלא: אחרי המשחק נגד לייפציג, פדה ואלוורדה אמר שהוא התערב עם קרלו אנצ’לוטי על כמה שערים יבקיע העונה. המאמן: “אמרתי לו שאם הוא לא יבקיע לפחות עשרה שערים הוא צריך לקרוע לי את תעודת המאמן שלי”. אז הנה במארקה נכתב כבר על האתגר שלו: לכבוש העונה עשרה שערים. בינתיים הוא כבש שלושה, כמו עונת השיא שלו ב-2020-21, והיה מעורב בשער ארבעה משחקים ברציפות.

חוסה לואיס קאלדרון כותב שריאל מדריד חוותה 'מהפכה שקטה' בשנים האחרונות ולפתע זה צובר תאוצה. כריסטיאנו רונאלדו, סרחיו ראמוס, קאסמירו, רפאל ואראן ואפילו קיילור נאבאס עזב אם תרצו. שחקנים כמו קיליאן אמבפה וארלינג הולאנד היו מועמדים ולא הגיעו. שחקני רכש כמו אדן הזאר ולוקה יוביץ' נכשלו. אבל פדה ואלוורדה, ויניסיוס, רודריגו - הם לא ממשיכים 'לגדול', שלא נדבר על טיבו קורטואה וגם דויד אלאבה מילא את התפקיד של הקפטן לשעבר בצורה מושלמת. "המועדון שמר על קור רוח וגיבה את בנזמה, מודריץ', קרוס, לוקאס, קרבחאל ונאצ'ו שהם עמוד השידרה - בשחקנים חדשים. גם קרלו אנצ'לוטי שהוא הגנרל - הגיע בדממה, בשתיקה. מה שהיה נראה שאפשרי רק עם אמבפה והולאנד - ריאל השיגה בדרך אחרת. ריאל ניהלה בצורה מופתית את רגעי המתח שנוצרו לאחר הגביע ה-13 בקייב. מהפכה שהחלה בשקט ועכשיו עושה הרבה רעש".

ועדכונים לקראת הדרבי: אדר מיליטאו שלא שיחק נגד לייפציג - התאמן כרגיל גם היום כשהקבוצה החלה את ההכנות והוא זמין. קארים בנזמה 'זקוק לנס' לאחר שלא עלה לכר הדשא. מחר זה היום הקריטי וכנראה ייעדר נגד אתלטיקו מדריד. ריאל לא ניצחה בוונדה מטרופוליטאנו מאז 18/19.

 

המשחק הכי שלם שלנו העונה היה נגד בטיס, לדעתי היה שם 1:2 שעשה לה חסד.
המחצית הראשונה הטובה שלנו: המשחק נגד אספניול (1:1 במחצית).
המשחק שניצחנו בעיקר בגלל הברקות אישיות וזה בסדר: ה-1:4 נגד מאיורקה.

אם נעשה השוואה, אין ספק שברצלונה נתקלה כבר בשני מוקשים גדולים - הפיחואן, תמיד, לא חשוב באיזה כושר סביליה, וגם נגד ריאל סוסיאדד (לדעתי תיקו שם הייתה תוצאה משקפת יותר).

סתם נתתי פה פרט פיקנטרי מההיסטוריה כי ריאל מדריד לרוב מועדת. למשל ריאל ניצחה רק ארבע פעמים לאורך ההיסטוריה בששת משחקי הליגה, זה נתון נמוך שאני משוכנע שלקבוצות הגדולות האחרות יש מספר הרבה יותר מרשים. אני לא נהנה מהכדורגל שלנו בכלל ולא מבין למה מחכים למחצית השנייה לתת גז. זה משהו שמתאים לקבוצה כמו מכבי חיפה שרוצה לשרוד עד אחרי שלב הבתים בצ'מפיונס, לא לריאל מדריד. אין סיבה לדעתי גם עם המגבלות הקיימות בסגל - שריאל לא תשחק התקפי יותר ומהנה יותר. מה דעתך על פדה ואלוורדה?

 

להגנת הקבוצה אפשר לומר שקארים בנזמה פתח את העונה לא טוב כי הוא תמיד היה קצת מעבר להאם הוא מבקיע או לא - ובדרך כלל הוא הבקיע. אם נגרד ניצחון בדרבי ונצא לפגרה ככה אני אהיה מבסוט. לא אוהב את פדה בכנף ימין, זה בהחלט מתאים למשחקים נגד פ.ס.ז'\סיטי\ליברפול אבל אני מנסה לא להתבאס מזה יותר מדי למרות שעם רודריגו בהרכב זה פשוט - עוד שחקן התקפה, עוד גולר בפוטנצייה בתקווה שיהיה ברחבה. פדה פשוט טוב, גם בכנף הוא מצליח.

עם פלגריני הפסדנו בכל משחק גדול אם זה סביליה בפיחואן, פעמיים נגד ברצלונה בקלאסיקוס למרות שבקאמפ נואו החמצנו מלא, נגד ליון וכן הלאה. אני מניח שהשנה זה לא יהיה ככה. אבל ברצלונה כובשת שערים יותר בקלות ולרוב משחקת טוב יותר.

 

תקציר 24 השעות האחרונות עם ויניסיוס ג'וניור:

-מאמן מאיורקה חאבייר אגירה 'נתפס' על ידי המצלמות אומר לחבר'ה שלו 'תכסחו אותו' ואפילו מילים אגרסיביות יותר. הוא לא התנצל אבל ניסה לכבות את השריפה ואמר: "מה שהיה במגרש - נשאר במגרש. ראל מדריד ניצחה וכל הכבוד לה".
-קוקה התראיין לפני יום או יומיים ונשאל מה יקרה אם ויניסיוס יכבוש נגד אתלטיקו מדריד ויחגוג בריקוד בוונדה מטרופוליטאנו ואמר: "זה ייצור בלאגן כנראה וזה דבר נורמלי לחלוטין שזה מה שיהיה".
- כוכבים ברחבי העולם 'התגייסו' לטובת ויניסיוס, כמו ניימאר ("תמשיך לכדרר, לרקוד ולכבוש, מחכה לשער הבא"), ראפינייה, רישארליסון, טיאגו סילבה ואחרים, אפילו פלה הגדול יצא להגנתו.
- פדרו בראבו, יו"ר ארגון הסוכנים, הוא זה שהביא לסערה עם התבטאות אומללה ומביכה באל צ'ירינגיטו כשאמר: "ויניסיוס חייב להפסיק להתנהג ‘כמו קוף’ (“הוא צריך לכבד את היריבים שלו. אם הוא רוצה לרקוד שיעשה את זה בחולות בברזיל ויפסיק להתנהג ככה”). בראבו חזר בו אבל הנזק כבר נעשה.

- המועדון בהודעה רשמית לאור הסערה סביב ויניסיוס בימים האחרונים ובעיקר אותה תגובה מטופשת של פדרו בראבו בתוכנית אל צ’ירינגיטו:
“ריאל מדריד דוחה כל מיני ביטויים והתנהגויות גזעניות ושנאת זארים בתחום הכדורגל, הספורט והחיים בכלל, כמו ההערות המצערות שנאמרו בשעות האחרונות נגד השחקן שלנו ויניסיוס ג’וניור. ריאל מדריד רוצה להראות את כל התמיכה והאהבה שלה לוויניסיוס, שחקן שמשחק כדורגל כמו הגישה לחיים עצמם - מבוסס על שמחה, כבוד וספורטיביות. כדורגל, שהוא הספורט הכי גלובלי שקיים, חייב להוות דוגמא לערכים ולדו קיום. המועדון הנחה את שירותיו המשפטיים לנקוט בצעדים משפטיים נגד כל מי שהשתמש בביטוי גזעניים כלפי השחקנים שלנו”.

והשלב האחרון היה ויניסיוס מגיב בסרטון ויראלי ברשתות החברתיות|

https://totalfootball.co.il/uploads/default/optimized/2X/9/98d8b061493730643b20f7d8231de1c9d6519b14_2_607x500.Xxx

ויניסיוס עצמו התרגש מהתמיכה לה זכה, מהמועדון עצמו, מהשחקנים ברחבי אירופה וכן הלאה וטיפל במצב בצורה בוגרת ומעוררת השראה. הוא העלה סרטון מיוחד ודיבר על הגזענות בפוסט שתוך שש שעות גרף למעלה משני מיליון וחצי לייקים. והיה לכם ספק? הוא הבטיח שלא יפסיק לרקוד! הנה ווידאו:

כך הוא פתח את דבריו: "כל עוד צבע העור חשוב יותר מבהירות העיניים, תהיה מלחמה". יש לי את המשפט הזה מקועקע על הגוף שלי. יש לי את המחשבה הזו תמיד בראש. זו הגישה והפילוסופיה שאני מנסה ליישם בחיי. אומרים שהאושר מפריע. האושר של ברזילאי שחור שמנצח באירופה מטריד הרבה יותר.

אבל הרצון שלי לנצח, החיוך שלי והניצוץ בעיניים הרבה יותר גדול מזה. אתה אפילו לא יכול לדמיין את זה. הייתי קורבן לשנאת זרים וגזענות באמירה אחת. אבל שום דבר מזה לא התחיל אתמול.

לפני שבועות התחילו להעביר ביקורת על הריקודים שלי. אבל ריקודים שהם לא שלי. הם שייכים לרונאלדיניו, ניימאר, פאקטה, גריזמן, ז’ואאו פליקס, מתאוס קוניה… הם שייכים לאמני פאנק וסמבה ברזילאים, זמרי רגאטון ואמריקנים שחורים. ריקודים כדי לחגוג את המגוון התרבותי של העולם. קבל את זה, תכבד את זה. אני לא מתכוון להפסיק. אני בא ממדינה שבה העוני גדול מאוד, שבה לאנשים אין גישה לחינוך… ובמקרים רבים, אין אוכל על השולחן!

אני בדרך כלל לא בא ומדבר בפומבי כדי להפריך ביקורת. הם תוקפים אותי ואני לא מדבר. הם משבחים אותי וגם אני לא מדבר. אני עובד! אני עובד הרבה. על המגרש ומחוצה לו. פיתחתי אפליקציה כדי לסייע בחינוך ילדים בבתי ספר ציבוריים ללא עזרה כספית מאף אחד. יש בתי ספר עם השם שלי. אני אעשה הרבה יותר למען החינוך. אני רוצה שהדורות הבאים יהיו מוכנים, כמוני, להילחם נגד גזענים ושנאת זרים.

אני תמיד מנסה להיות מקצוען ואזרח למופת. אבל זה לא לוחץ, זה לא מגמתי באינטרנט, וגם לא מניע פחדנים לדבר באגרסיביות על אנשים שהם אפילו לא מכירים. התסריט תמיד מסתיים בהתנצלות ו"הבינו אותי לא נכון". אבל אני חוזר על זה בשבילך, גזען: אני לא אפסיק לרקוד. בין אם בסמבאדרום, בברנבאו או בכל מקום. באהבה ובחיוכים של מישהו שמח מאוד,

ויני ג’וניור #BAILAVINIJR.

 

קודם כל מי האמין שהנושא המטומטם הזה שלדעתי לא היה צריך לעלות לסדר היום בכלל - האם זה נכון עאלק לחגוג שער שלך בכדורגל שזה הרגע הכי קסום שיש - יצבור תאוצה. ובטח לא חשבתי שנראה אדם עם דעות חשוכות כאלה מתסיס את האווירה והוא צריך לשלם את המחיר.
התגובה של ויניסיוס היא העניין כאן. כל מילה - בינגו. הוא התנסח בצורה כל כך בוגרת, שקטה ורהוטה. מעורר הערצה, דוגמא ומופת. וגם המעשים שלו לטובת העוני וקידום ברזיל. וכולנו יודעים כמה הוא תורם ולא שכח מניין הוא בא. מרגש. בחיים לא הייתה לי כל כך הרבה תשוקה לראות אותו מבקיע במשחק ספציפי כמו לקראת הדרבי עכשיו, את שער הניצחון אם אפשר. אם הוא יבקיע זה יהיה מרגש עבורו כמעט כמו בגמר ליגת האלופות.ואני בטוח שנראה אותו רוקד עם משהו חדש וקצב חדש שאני אנסה ללא הצלחה במועדונים, אולי במלי-מלו. ויניסיוס אוהב את החיים ואוהב כדורגל. כדורגל זה שמחה. כדורגל הוא מכנה משותף עצום. זה אולי מוזר אבל האירוע הזה, פתאום ליבי איתו הרבה יותר. זה לא שהוא לא העניק לי כל כך הרבה רגעים גדולים אשתקד ואני תמיד חיכיתי שהכדור יגיע אליו, אפילו ב-2019 שזו הייתה הסיבה היחידה לראות משחקים. אבל פתאום זה עשה לי משהו ואני מעריץ אותו עוד יותר. אני גאה בך, ילד.

 

https://scontent.fhfa2-2.fna.fbcdn.net/v/t39.30808-6/306761559_4997016340399340_6907640040324238469_n.Xxx?_nc_cat=107&ccb=1-7&_nc_sid=730e14&_nc_ohc=pYY1C5PHYEcAX_cvs0q&_nc_ht=scontent.fhfa2-2.fna&oh=00_AT9NlXdyOoLuSFy8qN1xSiE8Q_8_ToeHeCgKp8_tGXll_g&oe=632F1C17

תומאס רונסרו כתב על רודריגו שהוא 'כבר לא השחקן ה-12' ומעמדו בהיררכיה השתנה לאור פתיחת העונה הפנומנלית שלו. הוא כותב שהרבה יותר מהמספרים שהם מרשימים גם ככה - רודריגו 'ניצח' והרוויח את המקום אצל אנצ'לוטי, חדר ההלבשה והאוהדים, ואצל ריאל זה כמו לטפס על האולימפוס. ב-20 המשחקים האחרונים הוא פתח 12 פעמים, כבשה עשרה שערים, בישל עוד חמישה, בעט 28 פעמים לשער, השלים 26 דריבלים וסחט 28 עבירות| ב-AS הרחיבו על כך ועל "הדילמה הגדולה" שהוא גורם לקרלו. הוא נראה נהדר גם כ-'9' מזויף בניגוד לאדן הזאר, אבל כעת קארים בנזמה חוזר כמובן. גם מקומו של ויניסיוס ג'וניור בצד שמאל מובטח, ובצד ימין ישנו פדה ואלוורדה, מה שהחל כמערך למשחקים הגדולים והגיע לשיא בגמר ליגת האלופות - נמשך ברוב העונה הזו כאשר רק פעם אחת פדה שיחק באמצע. "ה-11 של מדריד מוגדרים ואין הרבה מקום לניידות שם". בסקר האוהדים ב-AS, קצת פחות מ-2,500 מצביעים - כ-78% רוצים שהברזילאי יהיה שחקן הרכב קבוע. מה הפיתרון שלכם?

 

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1663672405619.Xxx

אנטוניו רודיגר בריאיון סופר מרתק ל-"ספורט1" הגרמני - על מיליטאו, פפה ואנצ'לוטי|. שימו לב: "כשאני מסתכל על אדר מיליטאו אני בהחלט רואה את עצמי בגיל 24. תמיד רציתי להיות כמו פפה, הוא היה המודל לחיקוי הכי גדול שלי בריאל מדריד. הוא השחקן היחיד שחיכיתי שעה עבורו כדי להשיג את החולצה שלו. הייתי צופה בסרטונים רבים שלו ורציתי להראות לכולם, כבר בגיל צעיר - שגם אני יכול להיות כה קשוח. יחד עם פפה, גם סרחיו ראמוס וטיאגו סילבה הם השחקנים שאני גאה שיש לי חולצה שלהם, אגדות מוחלטות".

"בקיץ היו שתי אפשרויות בלבד מבחינתי - להישאר בצ'לסי או להגיע לריאל מדריד, זהו-זה. אחי תמיד דיבר איתי על ריאל מדריד. הוא היה משוכנע שאשחק שם יום אחד, גם כשהייתי בשטוטגארט בתחילת דרכי. 'רודי, יום אחד אתה תגיע לריאל', הוא אמר לי ואני הייתי מסתכל עליו בפליאה. ועכשיו זו המציאות".

"באף קבוצה שהגעתי אליה לא היה לי כל כך קל להסתגל. אנחנו נהנים מאוד כקבוצה, אני מרגיש בנוח. אני מסתכל על בחורים כמו טוני קרוס, לוקה מודריץ' וקארים בנזמה, הם כל כך רגועים. משחק גמר מבחינתם זה הדבר הכי נורמלי בעולם. אני חושב שהקבוצה כבר שמה לב, החבר'ה בחדר ההלבשה - שאני בחור משוגע אבל בפן החיובי".

ולסיום הוא מספר לנו על החשיבות של קרלו אנצ'לוטי בהגעה שלו: "הייתי בבית שלי ולפתע נקישה בדלת. אני פותח וזה אנצ'לוטי. הייתי בהלם. הוא יושב ליד השולחן שלנו, אכל איתי ופגש את המשפחה. מאוד לבבי ואנושי. במשך שעתיים אנחנו מדברים על הכל. מעולם לא חוויתי דבר כזה עם מאמן. והנה הוא עשה את זה בשבילי ורצה להכיר אותי מעבר למגרש. אחרי חודשים ספורים איתו אני כבר חייב לומר. כשזה מגיע לניהול סגל והתעסקות עם שחקנים - אין כמו אנצ'לוטי".

מנגד, ב-AS נכתב "רודיגר פוגע בקיר", הגרמני שהגיע לריאל מדריד כאחד הבלמים הטובים באירופה, שיחק היטב בדרבי לאחר שעלה מהספסל. על אף היכולת שלו, על אף המקצוענות וההשתלבות המהירה בחדר ההלבשה - הוא עדיין לא הצליח להפוך לשחקן הרכב. "כשכולם זמינים - אין שאלה מבחינת קרלו אנצ'לוטי", נכתב. הוא הולך עם רביעיית ההגנה שזכתה בגביע ה-14. רודיגר אמנם מדורג במקום ה-11 מבחינת מספר הדקות - 430 אך הוא פתח רק ארבע פעמים, ובשני משחקים זה קרה כאשר אדר מיליטאו לא היה זמין. הוא השחקן שמנצח בהכי הרבה קרבות אווירים ועל יתרונותיו אין עוררין. מעניין מתי זה ישתנה, בעונה עם מונדיאל באמצע..

 

https://scontent.fhfa2-2.fna.fbcdn.net/v/t39.30808-6/306859018_5000631700037804_7380695884059950223_n.Xxx?_nc_cat=110&ccb=1-7&_nc_sid=730e14&_nc_ohc=PRx8YO_y2IoAX-58gmY&_nc_ht=scontent.fhfa2-2.fna&oh=00_AT-NB8tT0ZNlRdhKUS3ERcpEffglyYG1MwuRViOVVlnIAg&oe=633074BB

ההבדל בין העונה לבין העונה שעברה? הפקת לקחים?

"תשעה ניצחונות מתשעה משחקים עם 31 שינויים: ניהול ללא דופי של קרלו אנצ'לוטי", זו הכותרת במארקה. המאמן לא חזר ולו פעם אחת על ה-11 שלו וביצע בממוצע כמעט ארבעה שינויים מהרכב להרכב. ההרכב במשחק פתיחת העונה נגד איינטרכט פרנקפורט בסופר קאפ האירופי היה: קורטואה, קרבחאל, מיליטאו, אלאבה, מנדי, קאסמירו, קרוס, מודריץ', ואלוורדה, ויניסיוס ובנזמה. מאז, הוא ביצע שינויים כל הזמן: 5, 4, 3, 4, 2, 5, 5, 3 (מימין לשמאל). לעתים חצי הרכב השתנה. כמעט כל השחקנים קיבלו הזדמנות ב-11. היחידים שלא פתחו הם אנדריי לונין, חסוס ואייחו ואלברו אודריוסולה שכלל לא שיחקו וכמובן גם לא מרקו אסנסיו ומריאנו דיאס.

העובדה היא שהרוטציות עוזרות מאוד לקבוצה. חלוקת דקות שומרת על הקבוצה את האינטנסיביות הדרושה, מפעילה חלק גדול מהסגל ומאפשרת למזער את הסיכוי לפציעה - טפו-טפו-טפו, כל זאת מבלי שהדינמיקה המנצחת בה מצויה הקבוצה נפגעה.
קרלו כבר בחר בחמישה קווי הגנה שונים כאשר זו הנפוצה היא מגמר העונה שעברה: קרבחאל-מיליטאו-אלאבה-מנדי - שיחקו יחד חמש פעמים; והוא גם הציב ארבעה טריו התקפי שונים והנפוץ ביותר הוא פדה-בנזמה-ויניסיוס ששיחקו יחד חמש פעמים. לגבי הקישור, ראינו חמישה מרכזי שדה שונים והרי קאסמירו כבר לא כאן. טשואמני-מודריץ'-קמאבינגה שיחקו שלוש פעמים יחד וגם טשואמני-מודריץ'-קרוס.

נסיים עם שיאני הדקות. קורטואה כמובן שיחק את כל מלוא תשעת המשחקים. מבין שחקני השדה, ויניסיוס ראשון עם 776 דקות, אחריו דויד אלאבה עם 713 ובמקום הרביעי פדה ואלוורדה עם 701 - בשורה מרגשת. מודריץ' חמישי עם 599, טשואמני עם 584 וגם מנדי (576) וקרבחאל (538) לפני קרוס לו 533 דקות והוא הרי לא סבל מפציעה. מיליטאו עם 495 ובנזמה עם 480 כשהוא פצוע. אחריו רודיגר עם 446. אין חדש מתחת לשמש אצ הזאר עם 158 דקות בלבד למרות שהיה בריא תמיד. אסנסיו עם 47.

 

https://totalfootball.co.il/uploads/default/original/2X/6/6b14639160dbf988bad15169c75aa409fa77f87a.Xxx

פדה מתחיל לתת מספרים| פדה ואלוורדה כבר מזמן החליף את הכינוי שלו והוא לא ‘הציפור הקטנה’. במארקה התעכבו על השינוי הגדול בתרומה ההתקפית שלו. “ההופעה שלו מול השער וחשיבותו במטרים האחרונים עשו קפיצת מדרגה בפתיחת העונה הזו”. הפרמטר היחיד שלא השתנה הרבה זה הכדרור, פדה פשוט לא מכדרר הרבה. שימו לב, הנה המספרים בליגה הספרדית. עשר בעיטות לשער העונה - שלושה שערים, ושבע בעיטות למסגרת. הוא בועט לשער העונה בממוצע כמעט פי ארבעה יותר מהעונה שעברה (1.08 לעומת 0.28) וגם ה-XG שלו עלה. מספר הבישולים שלו ששווה לכל העונה שעברה - השתפר. ממוצע של מ-0.06 ל-90 דקות ועד ל-0.27. הוא הכפיל את מסירות המפתח שלו, מפעם אחת בשלושה משחקים - 0.32, לקצת יותר מפעם אחת למשחק. כמובן שגם המיקום הממוצע שלו הרבה יותר התקפי. עד קצת גרפים ומספרים - לחצו כאן.

אגב זה המקום להזכיר כי הקשר האורוגוואי מועמד לראשונה בקריירה שלו לפרס שחקן החודש בליגה הספרדית כשהמתחרה העיקרי שלו הוא רוברט לבנדובסקי.