שמינית גמר ליגת האלופות - גומלין: יובנטוס ורונאלדו הולכים הבייתה אחרי דרמה גדולה

הפך את יורנטה לגיבור אנפילד רק בשביל לעוף על ידי לייפציג שעפה על ידי אותה ליברפול. אני מבולבל.

 

ובין 2004 ל-2010 הוא גם היה אחרי השיא שלו?

 

לא טענתי שאתלטיקו נכשלה אבל יש מקום לשאול אם מאמן אחר(עם סגנון אחר) לא היה מוציא מהקבוצה הזו(והתקציב שלה) יותר.

 

איכות של קבוצה נמדדת בליגה. בליגת האלופות נוספים עוד כל מיני פרמטרים. מוכנות מנטלית, מזל, שופטים, שוער בינוני שנותן תצוגה היסטורית בפנדלים... קחו למשל דוגמא, סיטי לפני שנתיים קיבלה בראש מטוטנהאם. אני לא חושב שהיה קיים בן אדם אחד על הפלנטה שחשב שהספרס טובים יותר, בליגה הם סיימו 30 נקודות אחרי סיטי. פשוט בערב נתון אחד הם הראו עליהם עליונות. זה נחמד בשביל הבידור והיוקרה אבל לא צריך לבנות על זה תיאוריות קש.

 

יתכן ולמאמן כזה לא צריך להביא שחקני התקפה ב 100 מיליון ועוד חסרי ניסיון. ההתמחות של המאמן שונה מלהפיק מכאלה את המיטב וחבל על הכסף.


Sent from my SM-G973F using Tapatalk

 

למחוק

 

לזכותו של צ'ולו (או לחובתו, יש לו חלק מסוים בזה) ייאמר שכבר במשך הרבה זמן אני מעביר ביקורת על הניהול המקצועי ובניית הסגל של אנדראה ברטה, כי מאז שקמינרו עזב המועדון הזה עשה רכישות בומבסטיות של שחקנים כמו דייגו קוסטה, למאר, ז'לסון, פליקס, ויטולו, מוראטה, הסתנוור מהמכירות הגבוהות ולא בנה סגל נכון, סגל שחסר מגן ימני מחליף, סגל שלא תואם לשיטת המשחק של צ'ולו, במיוחד בעמדת המגן השמאלי.

לודי למשל, שהגיע כשחקן רכש כמגן שמאלי, לא הסתגל לשינוי המערך של צ'ולו. הוא היה צריך להוציא אותו ולהכניס את הרמוסו כבלם שלישי.

מועדון עם הכנסות כמו אתלטיקו היה צריך להיבנות אחרת. ואם צ'ולו ייאבד גם את האליפות, הוא צריך ללכת, ברטה צריך ללכת, וצריך להיות מהפך באתלטיקו בדיוק כמו שבריאל ובבארסה.

חייב לאמר שתחילת העונה והיכולת עד ינואר הפתיעה אותי. ניחשתי שאתלטיקו תנצל את החולשה של בארסה ואת חוסר היציבות של ריאל, אבל לא תיארתי לעצמי שהיא תהיה עם קצב צבירת נקודות כל כך גבוה. זאת לצד הביקורת על בניית הסגל. אבל נראה שבסוף הכל צף, ואין כמו חודש פברואר, חודש המשברים המסורתי.

 

אני לא רואה פה השפעה של המנג'ר האיטלקי.
למשחק אתמול סימאונה הגיע בלי לעשות מספיק רוטציות בדרך. קוקה צריך היה לשחק פחות ודמבלה יותר.

 

פרגוסון רק מחזק את מה שאני אומר. אולי גדול המאמנים אי פעם לקח ״רק״ 2 צ׳מפיונס מתוך 20 שנה שהקבוצה שלו בטופ. זה כמובן לא אומר שהוא מאמן פחות טוב אלא כמה שטורניר נוק אאוט תלוי בהמון גורמים שלא כולם תלויים במאמן. ה-2 צמפיונס עצמם היו בגלל דברים שלא קשורים לפרגוסון. לא ההחלקה של טרי ולא מה שהלך שם בקאמפ נו בדקות האחרונות.

 

*מול פורטו הודחנו בגלל שער בנבדל בתוספת הזמן, מול ריאל נאני קיבל ללא הצדקה אדום שהחריב לנו את הניצחון.

סימאונה בשנתיים האחרונות נכשל בעיקר ברכש.

 

מי אחראי לרכש שציינתי? בעיקר למחירים ולקלות שבה אתלטיקו משחררת מזומנים על שחקנים שלא הוכיחו שהם שווים אותם.

 

סימאונה זה שרצה את קוסטה ואת מוראטה וההנהלה חיפשה את הקומבינות מול צ'לסי. על ויטולו המועדון שילם את כל הסכום במזומן, בטח שזו לא גחמה של ברטה. למאר זה עוד מחליף של ארדה טוראן, אחרי קראסקו וגאיטאן. ז'לסון הגיע חינם. פליקס נכפה על סימאונה? כישרון שמנבאים לו זכיה בכדור הזהב, אחלה כפיה.
העונה אפשר לשים וי על למאר, לשים לב להתקדמות של פליקס ולהתחשב בחוסר מזל של קוסטה וויטולו. ואז רשימת המאכזבים תהיה די מצומצמת.

 

על ז'לסון בסוף שילמו 30 מיליון כהסדר עם ספורטינג ליסבון לפי מה שאני זוכר.

ושוב, אין לי בעיה עם השמות, יש לי בעיה עם הסכומים ומה אפשר היה לעשות איתם. כשמוציאים הרבה כסף על שחקנים שלא התאימו בסוף או הצדיקו את המחיר, זה רכש לא טוב. למאר השתלב טוב בעונה השנייה, אבל מי יכול לנחש שהוא עלה 70 מיליון אירו? שלא נדבר על מוראטה, וכן, 40 מיליון על ויטולו שהפך לשחקן ספסל זה מוגזם.