פריז מזכירה לי היום את הסיטי לפני שנתיים בחצי הגמר כשהם היו צריכים בסך הכל שער לעלות.הרבה חוסר חשק,הרבה חוסר יכולת.
עם כל האהבה שלי לוראטי, בינתיים הוא רחוק מלהיות במקומות שיעדו לו, גם בפריס וגם בנבחרת. האדום הזה הוא כבר סימבול.
די מריה משחק כאילו לא נעים לו מול הקבוצה שלו לשעבר ובנזמה משחק כאילו לא נעים לו מול קבוצה צרפתית. שלבי הנוקאאוט של לא מתאימים לקבוצה כמו פסז'.שלבים שבהם צריכים להיות רעים ויעילים.אין פה מקום לאנמיות וחוסר חשק. ריאל מדריד=צ'מפיונס.הקבוצה היחידה בעולם כנראה שמסוגלת אפילו לרדת ליגה ובכל זאת לזכות בליגת האלופות.
כדורגל מביש של פאריז. בלי חשק, אנרגיות ברצפה, איבודי כדור רשלניים - אמארי הרים ידיים עוד לפני שההתמודדות התחילה. רק לפני שנה הם הרגישו על הבשר שלהם איך קבוצה שמאמינה בעצמה עולה לערב כזה ומשאירה את הכל על הדשא.
עד היום אני לא מבין את ההייפ סביבו. שום כדור עומק רציני הוא לא הכניס בנוסף לזה שהוא חתיכת חמור, למסור אחורה גם אני יכול.
פריס סן ז'רמן זאת קבוצת אינסטנט, בואו נביא את הכוכבים הכי גדולים שכסף יכול לקנות ונבנה סופרגרופ. טבעי שקבוצה כזאת תהיה בלי נשמה ובלי דרך. שלא לדבר על זה שעם ריבוי הברזילאים בסגל הם יצרו מחנות בחדר הלבשה. אבל העיקר לקנות לקנות לקנות.
וראטי מביך לגמרי. אמרי עושה טובה ענקית לפפ. מראה לעולם כמה המון כסף לא מבטיח שום דבר. פשוט אוסף שחקנים. מעניין מי יחליף אותו שם.
וראטי תמיד היה אידיוט והוא אחד האוברייטדים הגדולים ביותר בכדורגל האירופי. יש לו את זה ברגליים, אבל בראש הוא אפילו לא קרוב לרמה הזאת.
כבר דיברתי על זה פה בזמנו. נכון שפפ מוציא הרבה כסף, ונכון שהוא מאמן ש"נולד עם כפית של כסף בפה", אבל לזכותו יאמר שהוא יודע איך להשתמש בכסף הזה נכון. הוא לא יביא בהכרח את השמות הכי נוצצים, אלא את השחקנים שהוא הכי צריך. זה לא שסאנה או ז'סוס היו שחקנים אלמוניים לחלוטין שרק פפ שמע עליהם, והיו הרבה קבוצות שרצו אותם, אבל אי אפשר להשוות את זה לניימאר קבאני ואמבפה מבחינת הפרסום שלהם בטרם החתימה.
ברמות האלה המאמן הוא שובר השיוויון. לפסז, בארסה, ריאל, סיטי ובאיירן יש סגלים מטורפים, לא קשה לראות שפסז היא הקבוצה הכי פחות מאומנת. גם עם ניימאר. בנוגע לריאל, לא מעט פעמים הם משחקים הרבה יותר טוב ולוחמני בחוץ מאשר בבית. מוזר ביותר.
אמנם זאת חכמה בדיעבד אבל בסופו של דבר וראטי עשה טעות מבחינתו שהוא לא הגיע אלינו ב-2012. פריס יותר קרצה לו גם מבחינת כסף ויותר מזה מבחינת הרכב מובטח. אם הוא היה מגיע אלינו הוא אמנם היה מתחיל כשחקן רוטציה, אבל היה מתבשל על הפתיליה לאט לאט עד שהיה ממצה את הפוטנציאל האמיתי שלו, בדיוק כמו שהיה עם פוגבה. בפריס הוא גם משחק בליגה ירודה מהאיטלקית וגם אצל מאמנים בינוניים(להוציא את אנצ'לוטי בהתחלה) שלא מוסיפים כלום למשחק שלו. מה גם שאצלנו היה לו את פירלו בתור Guidance
https://totalfootball.co.il/uploads/default/optimized/2X/5/507b0cb39c797441affd921be852079dace3f744_1_454x500.Xxx יום הולדת שמח בפאריס. עלינו לכר הדשא שם כמו אריות. לא הסתערנו אבל לחצנו, כל אחד ידע את מקומו, היינו מלאי שקט נפשי וביטחון,לא זוכר אפילו במשחק ליגה כל-כך שקט מצד ההגנה. ככה זה כשכולם מחויבים, משחק שהוא גאווה. לא מובן מאליו בכלל בשיטה שלא מתורגלת במשחקים כאלה ובמעמד כזה, בלי מודריץ’ וקרוס שבכל לא היינו זקוקים להם. שאפו לקובא וקאסמירו. ריאל מדריד אוהבת את ליגת האלופות. ככה חוגגים יום-הולדת, איזה אושר. שימו לב למהלך של הגול הראשון, ונכון שהכי סקסי לשים שוב תמונה של כריסטיאנו המלך, אבל בכוונה בחרתי בתמונה הזו מהאתר הרישמי. אסנסיו מצד שמאל, קצת חיכה עם שחרור הכדור ובסרטון מהפאב שומעים אותי צועק ‘תוקע את ההתקפה’, מוסר מעולה ללוקאס ואסקס, שני הסילונים המפתיעים של זיזו, שברגל שמאל מבשל נפלא לכריסטיאנו שכמה דקות קודם לכן נגח נפלא ממצב קשה ועכשיו זה גול. מצב אחד אמיתי בתוך הרחבה ועוד שער גדול בצ’מפיונס במשחק חשוב, משחק תשיעי ברציפות שהוא כובש. כמה אתה גדול, כמה. וכריסטיאנו היה נהדר עם רוח פרגון, לדעתי זה בהחלט היה משחק על שלו. ובצד השני של המגרש, ראמוס עם משחק יוצא דופן בהגנה, נקי מטעויות, הרבה גליצ’ים חכמים, חטיפות כדור. חלק מהמהירות אבדה, הוא תמיד נטה לאבד את הראש אבל טוב לדעת שראמוס עדיין מסוגל לספק משחק ברמה עולמית. שנה שעברה דיברו הרבה על הגולים שלו אבל שימו לב שבשלבים המכריעים בצ’מפיונס הוא תמיד טוב, תיזכרו אפילו במשחק נגד דורטמונד ב-2013, הופעת חואניטו. קפטן אמיתי ללא ספק. אני נע בין המחמאות הגדולות לקבוצה ששיחקה במעין רוורס במחצית הראשונה, לא היה דחוף לנו לכבוש שער, כך זה נראה, לבין קטילה מהדהדת של פאריס. קבוצה נטולת אופי. אלבס שהיה חייב לתת הרבה - איבד כדור, הם כל-כך לא האמינו בעצמם. אמבפה עוד ייתן בראש במשחקים כאלה אבל די-מאריה שיחק לבד. לא זוכר קבוצה עם אוסף שחקנים כזה גדול ומאמן כזה לא שייך, אולי מאז ריאל של קיירוש(שהייתה טובה רק בהתקפה). זידאן לקח החלטות אמיצות ברגע הכי חשוב של העונה, ריספקט עצום, אני עדיין חושב שהוא היה מקובע מדי על המערך עם איסקו ופתאום רואים שהסגל שלנו גמיש ויכול לשחק באינספור שיטות, אם זה היה קורה קודם לכן היה אפשר לדבר על מאבק אליפות, אבל אני מרוצה מאוד ממנו, סחטיין. מה שכן, במשחק אחר, נגד קבוצה שהיא לא רק שם גדול - הריספקט לבנזמה יעלה לנו ביוקר. ההחמצות האלה לא מתקבלות על הדעת. והכי חשוב - להספיק לראות קצת מהשידור החוזר ו לנוח קצת עד לרבע הגמר. האללה מדריד! לא לשכוח - מפסידים בשבת בליגה!
