בכיתי דמעות כשארגנטינה הפסידו להולנד מאותו שער של ברקאמפ ב98 . אריאל אורטגה ( שגם הורחק בגלל הצגה הולנדית מגעילה) היה אליל נעוריי, כישרון על עם שליטה בכדור של קוסם. לצערו הכי רחוק שהגיע היה סמפדוריה. עד היום לא מבין איך. ורון כמובן הלאצילה האגדי, וגם פיוחו לופז ששיחק אצלנו בהצלחה. רגל שמאל מדהימה. היום ארגנטינה קצת פחות מעניינת אותי בגלל הסלידה שלי ממסי. ועדיין הנבחרת האהובה עליי. איטליה מעניינת לי תביצה. סורי.
רק תיקון: ברזיל הובילו 1-0 משער של רונאלדו וקלייברט הגדול השווה בדקה ה 90 בנגיחה ( ואיזה צרחות היו אצל בן דוד שלי בבית ) . ואז כרגיל אצל הולנד הבכי אחרי ההפסד בפנדלים . דרך אגב, ברקאמפ אחרי משחק שיא ואחד השערים הגדולים בתולדות המונדיאלים נגד ארגנטינה, היה פשוט נוראי במשחק נגד ברזיל ( ונגיד את האמת החיסרון הכי גדול שלו בקריירה שהוא היה נעלם במשחקים הגדולים לרוב ) . הולנד של 98-00 בהחלט הייתה נבחרת אדירה עם שחקנים מצויינים בכל העמדות, אני לא אשכח את המשחק ביורו 2000 נגד איטליה - המשחק הכי חד צדדי שראיתי בחיים שהקבוצה העדיפה לא ניצחה . ציינתם את איטליה 98, עוד נבחרת עם חלק התקפי אגדי - ויירי, אינזאגי, דל פיירו ( היה גרוע במונדיאל הזה ) וכמובן "הצמה האלוהית" עם החטאה מדהימה בהארכה נגד צרפת ברבע הגמר .( אם היה מבקיע זה היה גם שער ניצחון ) .
וגם יורו 2000 אז בנבחרת כיכב פלא חדש-פרנצ׳סקו טוטי. בסופו של דבר הצדק נעשה ב-2006 כשטוטי ודלפו זכו להניף את הגביע העולמי. חבל שבאג׳ו לא זכה.
