בארסה נכנסת למומנטום של כדורגל נהדר. עוד משחק מצוין אתמול נגד יריבה טובה מאוד, כשהשחקנים נראה שמשחקים אחד עם השני עם עיניים עצומות כמעט. בוסקטס בתצוגה של ימי השיא שלו, ודמבלה בלתי ניתן לעצירה. אם יצליחו לסכם על חוזה חדש והוא ימשיך לשמור על כשירות, אולי עוד נראה ממנו משהו אמיתי.
מאחר ואף מארחת ברבע הגמר לא נהגה בהגינות, מהעונה הבאה ההתאחדות תחייב להקצות 5% מהמקומות ביציעים לטובת אוהדי הקבוצה האורחת.
https://cdn.vox-cdn.com/thumbor/p73q6HjLBrS9B71FcH9OE2gGKE4=/0x0:4487x2994/1200x800/filters:focal(1789x169:2505x885)/cdn.vox-cdn.com/uploads/chorus_image/image/63138673/1132620404.Xxx.0.Xxx גביע המלך חיי וקיים: קלאסיקו בחצי הגמר! בשעה 14:00 נשלפו הכדורים בהגרלה ומה שעולם הכדורגל רצה - גם קרה. הפעם מדובר בשני משחקים, נזכיר, בית וחוץ. ריאל מדריד תפגוש את ברצלונה כשהמשחק הראשון בסנטיאגו ברנבאו והגומלין בקאמפ נואו, ויחד עם משחק הליגה במרץ יווצר מצב של שלושה קלאסיקוס ב-35 ימים, ממש כמו בתחילת העשור הקודם, ומדד העימותים הישירים עולה לחמישה. ריאל כבר פגשה את ויאריאל וביצעה רמונטדה 2:3 בלה סרמיקה בשמינית הגמר ואז חלפה על פני אתלטיקו מדריד והטירוף שלה נמשך; בחצי הגמר השני אתלטיק בילבאו תפגוש את אוססונה וכך יצא שלראשונה מזה זמן רב שלוש הקבוצות עם הכי הרבה זכיות בקופה דל ריי מגיעות למעמד. בעוד לריאל יש את הזיכרונות המתוקים ממעמדי הגמר ב-2011 עם שער הניצחון של כריסטיאנו רונאלדו וכעבור שלוש שנים הכוכב היה גארת' בייל - אז במפגש האחרון ביניהן, גם כן בחצי גמר הגביע, ב-2019 - אחרי תיקו 1:1 בקאמפ נואו שהשאיר הכל פתוח - ברצלונה ניצחה 0:3 בגומלין בסנטיאגו ברנבאו.
לא עוצר הכל בשביל לשבת לראות - וגם לא עוצר הכל בזמן שהוא יושב לראות. בערך חצי מהמשחק הדי משעמם הזה, הייתי עם הראש בתוך הסלולרי מחפש דילים באמאזון.
הרגיש לי כמו תקליט שבור מהשנים האחרונות רק שהתחלפו התפקידים. בארסה עושה ריאל וגונבת גול מזליקי בדקות חלשות שלה, יורדת למשחק הגנה ולוקחת את המשחק.
https://totalfootball.co.il/uploads/default/original/2X/4/4e68e14da2925af48db419b820f8c3a843f1d579.Xxx שונא להגיד “אמרתי לכם”| מאז גמר הגביע ההוא ב-2014 לא היה משחק גביע ש’הוציא’ ממני כל כך הרבה, מצאתי את עצמי גם בסאבלט כותב שעות על המשחק הזה. ‘לא מגיע להם’. איך אפשר להסביר שצפיתי חלק ממה שיקרה ועדיין יצאתי מאוכזב? חשבתי שהמצב שלנו פחות גרוע. וואלה אין לי חשק אפילו לראות את המשחק נגד בטיס, למרות שברור שזה יקרה. כמו שאמרתי שלא אכתוב כלום בפוסטים אחרי המשחק בפייסבוק. ובחזרה לכדורגל: בשורה התחתונה תוך חמישה ימים, שני משחקי בית בסנטיאגו ברנבאו וכמעט אפס כדורגל. עפים לחלל - קל. וזה היה מבאס, קצת צפוי. כ’נושא הדגל’ של “אנחנו ריאל מדריד”, זה מצר אותי שידעתי שיהיו בעיות. שאנחנו לא יודעים לשחק נגדם. התרעתי מראש על ההרכב “בית כלא” כמו שהיינו אומרים בעבודה בתור בדיחה, קרלו אנצ’לוטי כל כך מעצבן ואני בכלל לא מתעסק ‘בסגנון’ של ברצלונה, בבונקר שלה, אי אפשר לנתח את המשחק מקצועית כשהיא חסרה כל כך הרבה עמודי תווך בהרכב, היא לא צריכה להתנצל. לא מבין איך מישהו יכול להתעודד מזה שהייתה לנו החזקת סרק בכדור. אבל השורה התחתונה, וקראתי כל ניתוח אפשרי - לא הגיוני שרודריגו הוא ההבדל בין ריאל מדריד שמשחקת כדורגל לבין ריאל מדריד חסרת אונים. וגם אם קיליאן אמבפה היה שחקן שלנו ונעדר מהמשחק הזה בגלל פציעה או שהיה רוצה ללכת למסיבה של אחות של ניימאר. גם בהרכב הבינוני שפתח אתמול - ללא שני מגינים נורמליים, ונגד קבוצת הגנה באמת טובה, שאפו - היינו חייבים לעשות יותר. אנצ’לוטי בלוף, כאילו עשר דקות שיחקנו 4:2:4 - חרטה. אני מרגיש שהלחץ הגבוה שלנו עקר ולא שווה כלום, אין משהו מתוכנן, אין התקדמות, אני תמיד רואה את טוני קרוס או לוקה מודריץ’ עולים ללחוץ וצוחק, כנ"ל קארים בנזמה שמזיז את האגן פעם ברבע שעה - אני יודע שאין לזה סיכוי. זה רק למראית עין, זה בלוף, בדיוק כמו הקבוצה שלנו שעשתה במכנסיים פעמיים ומנעה מעצמה כל אפשרות לפתח מומנטום שיא. זה קשה כאן ‘להסתיר’ את מה שאני רוצה, באמת מנסה שלא לכתוב מילים גדולות אבל אנחנו כושלים מולם המון זמן. בכל מגרש ובכל רגע נתון. אני באמת לא זוכר קלאסיקו שבאנו נגדם עם הראש מורם באמת (ללא מצבי קיצון כמו נניח המשחק בשנה שעברה בסיבוב הראשון, וגם אז ניצחנו 1:2 דרד’לה). שחקנים שיוצאים ממצבים בלתי אפשריים בליגת האלופות - נראים חסרי אונים מהר מאוד נגדם. אין אמונה. היא לא נמצאת. הברנבאו משתעמם ומתבאס נורא מהר. אבל ביותר מדי משחקים העונה היינו חסרי אונים. רציתי לראות את ויניסיוס נינוח במוד אנפילד. הוא עדיין חיפש את הדריבל יותר מדי מול שחקן הגנה דגול, רונאלד אראוחו אחד משחקני ההגנה הטובים בעולם, לדעתי בן השלושה - שילוב של אנטוניו רודיגר ואדר מיליטאו מבחינת הפיזיות, אולי אפילו פפה - מהיר ואתלט בצורה קיצונית, אבל גם חכם, קר רוח, שקט, והוא ברצלונה בדם. ויניסיוס כן הצליח להעביר כדורי רוחב איזה פעמיים-שלוש אבל זה תמיד היה בצורה מרושלת וקרובה מדי למארק אנדרה טר שטגן. הוא היה חייב לשחרר כדור בזמן. וגם קרלו היה צריך לעזור לו ולהעביר אותו ימינה למשל, אולי למרכז, כל דבר. לגבי אפשרויות אחרות - לוקאס ואסקס היה חייב לשחק קצת יותר בחודש הזה, קשה לי להאמין שהיה עוזר על אף שדני קרבחאל קטסטרופה, באמת, לא מעביר כדור אחד טוב, הססן, איטי. מרקו אסנסיו יכול לשחרר טיל, כביכול, אבל נגד ברצלונה לא יהיה לו זמן לכוון והוא לא ימצא את עצמו בודד. אסנסיו אולי היה צריך לשחק באמצע. אסנסיו מודל 2017 היה יכול לירות ולשגר בומבה תוך שנייה וחצי, לא השחקן של 2023 שעם הראש בדשא. גם דני סבאיוס לא שחקן על, הוא קשר בינוני שנמצא בכושר טוב. אנחנו כמובן לא תוקפים עם מספיק שחקנים. מודריץ’ מצטרף הרבה לרחבה אבל הוא לא גולר, קרוס מבחינתו הניע ימינה-שמאלה ב-90% דיוק ומעלה, ועשה איזה גליץ-שתיים וסחט הולה מהברנבאו זה מספיק. לא בעטנו לשער מרחוק, קמאבינגה התעקש להתמהמה והוא חייב ללמוד מהטעות שלו כי זה קורה בכל משחק ואי אפשר לעבור על כך לסדר היום, אין מאמן שיכול להעיר לו. הוא משחק עם ביטחון עצמי מופרז, מאוד שאנן ולא מספיק אחראי. אם מעניין הצהובים הוא נגמל, אז הטעות התורנית היא מה שבמוד עכשיו כנראה. אני מאוכזב מאוד מהתוצאה, מאוכזב מאוד מהיכולת במשחק מילא זה היה 1:0 מגעיל כזה של החמצות ויניסיוס טיפוסיות - ב-3:0 ב-2018/19 הרגשתי פחות נורא כי היינו טובים ובאופן כללי ברצלונה הייתה קבוצה טובה יותר. אני מאוכזב מאוד מהגישה שלא הייתה ‘בואו נתנפל’, החמצנו הזדמנות ובעטנו בדלי בפעם האלף. גם השחקנים שאיבדו את זה כל הזמן ורצו להתחנן לשופט או לצרוח - זה היה עלוב, הרגשתי שאנחנו ראיו וייקאנו. הקבוצה שוב הוכיחה שלי שכל הספקות שאני חש כלפיה, והתגובות המעצבנות שלי למן שריקת הפתיחה של העונה הזו - נכונות. אבל התקשורת במדריד שאני חולה עליה - תדבר עכשיו על כך שברצלונה ‘איבדה את הזהות’ - כאילו זה מעניין מישהו ואסור לה לנצח בזכות הגנה, או על כל שטות אחרת. עוד מעט יעלו כתבות על סוויץ’ לליגה ועל זה שמנצחים בקאמפ נואו כמו אריות. באמת. כבר אמרתי - אם נסיים את העונה הזו בידיים ריקות אז לפחות שיהיה כדורגל לשם שינוי. שיפתיעו אותי נגד בטיס, ואלבארו רודריגס יעלה בשפיץ לדוגמא. לזה אף אחד לא יהיה מוכן. האללה מדריד, תמיד
הרבה דברים נאמרים בתקשורת שאין לי מושג מה הקשר בינם למציאות. אני יכול להבין למה צ'ולו יחמיא ללחימה של בארסה, הלחימה הביאה ניצחון. הסגנון נכפה עלינו ע"י יריבה איכותית יותר.
אם נסתכל על העונה שעברה בכל מיני תוצאות תיקו של ריאל מדריד נגד קבוצות בינוניות ומטה כן היינו סביב ה-60% החזקת כדור (למשל נגד שריף), כמות הבעיטות לשער הייתה גבוהה אבל לא היו מצבים לגול (משחק אחר לדוגמא: ההפסד 2:1 נגד שריף בשלב הבתים). החזקת כדור כבר כמעט נעלמה מן העולם, אנחנו לא ממש יודעים מה לעשות איתו מעבר לכך שלברצלונה יש הגנה נהדרת, וזה עדיין כישלון עצום שלנו. אראוחו למשל שיחק רק ב-2:0 נגד באיירן מינכן בתחילת שלב הבתים. בארסה בלי פדרי קבוצה שונה.
יש להם שחקנים עם יכולות טכניות ברמה הכי גבוהה, חלקם שחקנים בקנה מידה היסטורי. בארסה ניסתה ללחוץ גבוה, ניסתה להניע כדור, זה לא עבד.
