וויד הוא בין השחקנים הטובים בליגה, יש לו הכל והוא ווינר ענק, אבל אני חייב ללכת עם לברון כי אני פשוט לא רואה סרט שבו לברון מוליך את הקבוצה שלו למאזן הכי גרוע בליגה. לשחקנים הגדולים באמת זה לא קורה. גם קובי בשפל של הלייקרס היה איתם בפלייאוף או כמעט.
k_700 לי נראה שהעברת ביקורת סמויה עליי שאני אוהב את לברון ג'יימס כשחקן (אם לא התכוונת לזה אני מתנצל מראש). בין אם לברון יזכה באליפויות או לא יזכה, אני עדיין אוהב אותו. אז אני מסכים איתך שאם הוא לא יזכה באליפויות או יזכה אך לא כשחקן מוביל במאני טיים הוא לא יוכל להיחשב לאחד הגדולים, אבל זה לא מטריד אותי, אני נהנה לראות אותו, במהלך רוב שלבי העונה הוא מספק מבחינתי כדורסל ברמה גבוהה ומהנה וזה מספיק לי. גם בארקלי ומלון לא זכו באליפיות ואני מכיר הרבה שמעריצים אותם. גם את סטודמאייר שלא שומר ונאש שלא יזכה באליפויות אני נהנה לראות והם לא יחשבו לגדולים ביותר, אבל עדיין אני נהנה לראות אותם, ואני לא רואה צורך להתנצל על זה.
אגב, שוב, החטא הכי גדול הוא לעשות השוואה כלשהי לאלוהים מספר 23, אבל מייקל לקח את האליפות הראשונה שלו בעודו כבר בן 28! גם כלפיו היו קולות של מתי זה יגיע, אם זה יגיע וכו'.
אבל הוא התחיל לשחק בליגה בגיל 21, בעוד ג'יימס התחיל בגיל 18, והוא נשאר בקבוצה שלו, כך שאין מה לעשות, ההשוואה עדיין לא במקום, גורדן זכה בעונה השביעית, וג'יימס כבר בעיצומה של עונתו השמינית, והוא לא עומד בקצב של ג'ורדן, וגם אם היה עומד, הוא לעולם לא יהיה ג'ורדן, נצטרך לחכות עוד לג'ורדן הבא.
זה לא רק השנים, זה גם בגרות מנטאלית. שניהם התחילו לשחק כדורסל בגיל 8 http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx למג'יק ובירד האליפויות הגיעו בשלב הרבה יותר מוקדם ומה לעשות שזה התחיל להפעיל את הלחץ על מייקל בתקשורת. לברון עובר זאת גם כן, ככה זה.
Der Kaiser, הבעיה שלך שאתה כל הזמן מסתכל על הסטט' היבשות. צריך לראות את הדומיננטיות של בארקלי ומלון בלייב כדי לקלוט כמה גדולים הם היו. אם תשאל אותי אז גם דאנקן נכנס למשוואה איתם(לדעתי הוא גדול מבארקלי). גאסול, לא יודע אם אפשר להכניס אותו למשוואה איתם מה שכן אני יודע שכבר 4 שנים הוא הגבוה הכי טוב בליגה וזה הרבה בגלל ששחקנים כמו גארנט, דאנקן הרבה אחרי השיא וגבוהים אחרים כמו דוויט/אמרה/נוביצקי לוקים בצד אחד של המגרש בעוד גאסול טוב בשני צידי המגרש כמעט באופן שווה.
שוב אתה נכנס להשוואות וזה מטמטם אותי. בארקלי ומלון קיבלו מאלוהים הרבה פחות ממה שקיבל לברון, בטח בכל מה שקשור לפיזיות. בארקלי נמוך ושמן לתפקידו, מלון שמן ורחב מדי ובטח שלא אתלט כמו לברון. ועדיין ההבדל ביניהם היה בראש. שתיהם היו הפועלים הכי גדולים בקבוצות שלהם. בפלייאוף הם סחבו את הקבוצות שלהם ונראו אפילו טוב יותר ממה שהיו בעונות הרגילות. וגם אם לא זכו באליפויות הם סיפקו סדרות מדהימות. לברון עדיין רחוק גם מהרמה שנוכל לדבר עילו באותו משפט עם לוזרים כמו מלון ובארקלי שלא זכו באליפות 1.
ג'ורדן היה הרבה יותר קרוב מלברון. ג'ורדן נתן עונות הרבה יותר מדהימות מלברון, ג'ורדן גם כשלא זכה באליפות היה מדהים בכמה רמות יותר ממה שהיה בעונה הרגילה. ג'ורדן התחיל לשחק בגיל כמעט 22 בליגה. ג'ורדן לא עבר לשחק עם צ'ארלס או פטריק יואינג כדי להביא אליפות. ג'ורדן אהב לנצח אותם על המגרש. די נמאס לי להזכיר את שניהם באותו משפט. בואו נמנע מההרגל המגונה.
מי נכנס להשוואות? התעלמת לגמרי ממה שאמרתי וכנראה התאוריה שלי היתה נכונה, אמרתי שאני נהנה לראות אותו ואת סגנון המשחק שלו, ולא אכפת לי אם יזכה או לא יזכה באליפות, אני לא מבין מה הקטע שלך כל הזמן לתקוף ולבקר בצורה פטתית, היחידי שעושה השוואות זה אתה. השוואתי ביניהם בפאן המנטלי הפיזי? נתתי אותם כדוגמאות של שחקנים שלא זכו באליפות אבל עדיין היו נערצים, זה הכל, הפאן המטלי והפיזי לא עלה כאן. אני סיימתי לדון איתך בנושא.
הדומננטיות של לברון עולה על זאת של מלון ובארקלי, זה בדיוק העניין. מדברים עליו במונחים הרבה יותר גדולים, הוא תופעה הרבה יותר נדירה של כדורסלן אול אראונד כמעט בלי חולשות. אני מניח שגם לא הבנת מה הוא ניסה להגיד. הוא לא אמר שגאסול יותר טוב ממלון ובארקלי, אלא לפי התאוריה שאליפות זה הכל, אז וויד "יותר טוב" מלברון וגאסול "טוב" מבארקלי ומלון ואם נלך קיצוני אז ביינום טוב מיואינג. אבל בוא נעצור כאן כי זאת תאוריה מפגרת שמונעת משנאה. ברגע שתרגיע את חבית הנפץ שבוערת אצלך, אז תאכל לראות את הנתונים בשטח טוב יותר ויהיה אפשר לדון איתך בהגיון.
http://www.boston.com/sports/basketball/celtics/extras/celtics_blog/julian/SpikeLeeKG.Xxx ARE YOU READY FOR SOME PLAYOFFS? (לינק לבורים מביניכם) לא יודע, לא יודע, הראש אומר שהסיכוי קטן עד לא קיים, הלב אומר אחרת ובמיוחד לאור העובדה שאנחנו תופסים את הסלטיקס במצב הכי גרוע שלהם ב-3 השנים האחרונות. רק שמלו ואמארה יגיעו באותה רמת מחוייבות איתה הם הגיעו למשחקים מול הסלטיקס וההיט ואנחנו אמורים להיות בסדר.
דנידין, אני הבנתי בדיוק למה הוא התכוון. אמרתי כבר, הבעיה של Der Kaiser, שהוא יותר מדי מסתכל על הסטט' היבשה של המשחק. הוא מתלהב מהדומיננטיות של לברון בגלל ה27-7-7 שלו כשפועל מי שראה יותר משני משחקים של מיאמי העונה מבין שהוא לא המנהיג של הקבוצה. אלא זה הוא ודווין. כשבפועל גם במיאמי הבינו שבמאני טיים כדאי ללכת לוויד. חבל שאתה מנסה לעזור לי להבין אותו כשבפועל אתה אפילו לא מבין את הראש שלו. הינה דוגמה: "אבל בשטח הוא השחקן המוביל. הוא מוביל את ההיט בכל ההבטים למעט ריבאונדים ששם הוא שני רק לבוש. גם בזריקות המכריעות מיאמי נוטים ללכת עליו יותר. מה לעשות שלברון הגיע למיאמי כשחקן המוביל בליגה (MVP) וווייד מעולם לא היה במעמד הזה או אפילו התקרב לקטגוריה הזאת. " התיאוריה השנייה שלו היא לא פחות הזויה וזה שוב מראה שמה שעובר לו בראש אלה הנתונים היבשים. "לגאסול יש אליפות או אולי הוא גדול ממלון וצ'ארלס", לפישר יש אליפויות או אולי הוא גדול מסטוקטון, מארק ג'קסון ונאש? כל מקרה לגופו. גאסול בהחלט יזכר כאחד מהגבוהים האיכותיים בגלל החוזק שלו בשתי הצדדים של המגרש ולדעתי זה מה שמקנה לו את התואר של הגבוה הטוב בליגה כבר בערך 4 שנים וכמובן תוסיפו לזה 2 אליפויות ו-3 גמרים. עיצה שלי, אל תסתכלו תמיד על הסטט' היבשות, הן לא תמיד יציגו את התמונה המלאה. נ.ב. דנבר מציגה שוב טעימה מהקסם שלה. הלילה אפללו חזר לכמה דקות עד שמתח שוב שריר, ודנבר קיבלה 9 שחקנים שקלעו בדאבל פיגרס בניצחון 134-111(בלי הארכה) על גולדן סטייט. וזה עוד כצ'אנדלר, מוזגוב, אל הארינגטון וגאלינארי לא משחקים.
מוכן אני בטוח, אבל הסלטיקס זה חיה אחרת. אני לא רואה אותנו עם סיכוי לצערי, לפחות לא ממשהו שאנחנו נעשה.. הסיכוי שלנו הוא שהסלטיקס יפסידו ולא שאנחנו ננצח, עם ההיט זה גם יכל להיות הפוך. כשיש קבוצה שיודעת פתאום במשחק לשנות פאזה, להתרכז ופתאום ופרק זמן שהם רוצים להיות הקבוצה הכי טובה בליגה ולעשות את הריצה שלהם זה פשוט גורם לי לפחד.. אנחנו ממש לא כאלה.. הקבוצות האלה כמו הסלטיקס הן הכי מסוכנות שיש, במיוחד שיש להם שחקן שיכול וכנראה ישתק את השחקן הכי משמעותי שלנו, ויש בו את כל התכונות שהכי מפריעות לאמארה כששומרים עליו(גובה וידיים ארוכות, חוזק פיזי, אתלטיות), שלא לדבר על ניסיון כמובן. כמו שאמרתי, אני רק חושב על גארנט ואני מתחיל לרעוד... אבל בכל מקרה מה שיהיה יהיה, אנחנו ניתן פייט זה בטוח.. הימור שלי - 4-2 בוסטון.
