NBA 2015: גולדן סטייט האלופה!

בסופו של דבר שחקן רוצה לקחת תארים. אין שום מקום להשוואה בין מכונת תארים כמו מדריד לניו יורק ששווה אליפות ב200 שנות קיום

 

מכונת תארים? רונאלדו משחק שם 6 שנים וזכה בשני תארים _גדולים_ בלבד (אליפות וליגת האלופות).

לפני שמוריניו הגיע הם לא עברו במשך יותר מחצי עשור לטעמי את שמינית גמר ליגת האלופות, ועדין שחקנים גדולים תמיד רצו להגיע לשם, גם אם היו ליצנים על הקווים, כי זו ריאל מדריד עם כל היוקרה שיש מסביב. גם בניו-יורק עם כל הבדיחות סביבה היוקרה עדיין שם, בטח עם ג׳קסון.

וכבר אמרתי עוד מקודם: זו השוואה באמת בעייתית.

 

נו אתה באמת רוצה להשוות בין המועדון הכי מעותר באירופה לפח זבל של האן בי איי שאפילו גמר אזורי בקושי מצליח לראות כל עשור?
אז ריאל לקחו 2 ב6 שנים... נו? אז הייתה להם תקופה של הרבה שנים ללא צ'מפיונס.. ו? הרי כולם יודעים שזה לא ימשך יותר מדי זמן וגם שהם לא זוכים בכלום כמעט בכל שנה הם פאקטור מאוד גדול במפעלים הגדולים. גם שהם בבצורת ששחקן חותם שם הוא יודע שהוא יאבק על כל תואר ברצינות

בארה"ב זה שונה ולעיר עצמה יש חשיבות מאוד גדולה בבחירה של השחקן. גם ללא תארים לשחק בניו יורק זה עדיין מפתה כל שחקן(למרות שבסוף אלו שחותמים שם אלה רק השרוטים)

 

חוץ מההבדלים הברורים מאליהם בין כדורגל ל-NBA, בעיקר בנושא השכר (ריאל הם המועדון שמשלם את ממוצע השכר השני בגובהו בעולם. ב-NBA המקסימום שניו יורק יכולה להציע לפרי אייג'נט הוא אותו סכום שהוא יכול להרוויח בשארלוט או במילווקי, ופחות 20M$ מהקבוצה שבחרה אותו בדראפט) - מסורת, מסורת ומסורת. גם אם הם זוכים בשני תארים בלבד ב-6 שנים המסורת של ריאל מדריד כמועדון היא מסורת של ווינריות והצלחות. המסורת של הניקס היא מסורת של לוזריות וכישלונות. אם כבר הזכרת את ריאל, הגירסה שלה ב-NBA היא הלייקרס*. הניקס יותר בכיוון של...טוטנהאם.

אני מבין שחקנים שלא רוצים להגיע לניקס אבל אני לא יכול לומר שאני מכבד אותם. ואני לא אומר את זה בתור אוהד ניקס אלא בתור אוהד נייטרלי. שחקן שמביא תואר בניו יורק ולא משנה באיזה ענף הופך לאלוהים. דרק ג'יטר, מארק מסייר, וולט פרייז'ר, איליי מאנינג, ג'ו ניימת אלה אייקונים היסטוריים בספורט האמריקאי מבלי להיות שחקנים היסטוריים (חוץ ממסייר ואולי ג'יטר וגם עליו הרבה טוענים שהוא אוברייטד). כשקבוצות העיר טובות ותחרותיות זה משדרג פלאים את המוצר שהליגה מוכרת. הקהל מסור ותומך (יחסית ל-CASUAL האמריקאי הממוצע), הבמה תמיד גדולה ונוצצת יותר ומעניקה לאירוע תחושה ייחודית (MSG, יאנקי סטאדיום), התקשורת באטרף, יש באז שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר. אתם יכולים לתאר לעצמכם את לברון מביא אליפות ראשונה לניקס אחרי 40 שנה? הוא אמנם מנסה לעשות משהו לא פחות גדול לפרנצ'ייז שלא ראה אליפות מעולם ועיר שלא טעמה תואר כבר 50 שנה אבל להשוות את קליבלנד לניו יורק זה כמו להשוות את האל ללונדון.

כל הדברים האלה שאמורים להיות ברכה הם גם הקללה של הניקס. באותה מידה שאתה יכול להפוך לאל אם תצליח, אתה תהפוך לשטן ול-2nd coming של שמעון פרס אם תעז להפסיד. לפאטריק יואינג שתו את הדם עם קשית. לאלכס רודריגז וכרמלו נותנים אותו טיפול. אני יכול להבין למה לטיפוס laid back כמו מארק גאסול למשל לא בא על תענוג כזה ואיך החיים השקטים בממפיס נטולת הלחץ והדרמות הרבה יותר קוסמים. או איך ל-95% מהרכיכות שהליגה מטפחת הרבה יותר כיף בעיר חמה עם שמש וחופים (מיאמי, לוס אנג'לס, דאלאס) או בערים בלי מיסים (מיאמי, דאלאס, יוסטון, סן אנטוניו), עם קהל הרבה פחות תובעני ותקשורת שלא יורדת להם לחיים על כל הפסד בפרי סיזן.

יש עוד כל מיני משתנים שלא משחקים לטובת הניקס (מזג אוויר קפוא בחורף, מיסים גבוהים) אבל זה בגדול אם אני מתייחס רק לפאן המקצועי. ופיל ג'קסון, ענק כדורסל ככל שיהיה לא יכול להפוך מסורת לוזרית של 40 שנה + תוך שנה. במיוחד לא כשהוא על תקן GM ולא HC, כשהוא בן 70 ומשדר שהוא לא מושקע לטווח הארוך באמת. מי שכן מושקעים לטווח הארוך באמת אלה ג'יימס דולן ואייזאה תומאס שנכנס לפני חודש חזרה לגארדן, הפעם דרך הדלת האחורית כ-VP של הפאקינג ליברטי כשלכולם ברור מה באמת המטרה הסופית של העניין.

*הם ישתקמו מהר מאוד לדעתי. כרגע החוזה של קובי מזיין אותם אבל בעונה הבאה WATCH OUT. הם יוכלו לעשות פליי רציני על דוראנט, במיוחד אם הם ישיגו כבר הקיץ אחד מ - אולדרידג'/ג'ורדן/קאזינס. ה-appeal שלהם עדיין עובד וסופרסטארים עדיין רוצים להגיע לשם. בוסטון זה סיפור אחר והריבילדינג שם פשוט לא עובד כי ה"נכסים" שאיינג' צבר בשנים האחרונות לא התפתחו ולא מעניינים אף אחד. אם אפילו שחקן אחד מה-200 שהוא הביא בדראפט בשנים האחרונות היה מתפתח ומראה ניצוצות נורמליים הוא כבר היה יכול להנחית סופרסטאר בטרייד.

 

אמרתי כמה פעמים שההשוואה היא בעייתית, אבל הנקודה המשותפת בהשוואה שלי היא בדיוק מה שספריוול כתב בפסקה השנייה.

תודה.

***

ספריוול,

הלייקרס נוטים לעבור מתקופות חשוכות מאוד לתקופות שהם הופכים באופן מיידי לקונטנדרית. איך הם תמיד מצליחים להוות כוח משיכה גדול לשחקנים, להבדיל משווקים גדולים אחרים כמו בוסטון (עשו את זה רק פעם אחת שהביאו את גארנט ואלן) והניקס שהביאו בעיקר חולי נפש.

מה שגם הרבה יותר קשה להצליח בשנים האחרונות במערב מאשר במזרח.

 

אני אענה ברשותך על הלייקרס לפני אליאור שבוודאי יוסיף. הלייקרס בתחילת שנות ה-90 אחרי שמג'יק פרש (ואיתו הגיעו לגמר ב-1991), די הפכו לפח זבל. דיבאץ' היה המוציא לפועל העיקרי והסתובבו שם שמות כמו סדריק סבאלוס, ניק ואן אקסל, סם בואי, אדי ג'ונס וקורט ראמביס לקראת סיום הקריירה - לא בדיוק הקבוצה שתרצה להגיע אליה. השינוי הגיע כמובן ב-1996 כשהקבוצה החתימה את שאקיל אוניל וביצעה את הטרייד האדיר עם ההורנטס - שקיבלו את דיבאץ' תמורת קובי. אז אומנם לא כולם ידעו למה השחקן מהתיכון יהפוך, אבל מהר מאוד נוצרה קבוצה מאוד חזקה עם פוטנציאל גדול שמשך לשם שחקנים וכמובן קובי עד השתי עונות אחרונות, נחשב לאחד מהגדולים אי פעם ולמרות אישיותו הדי בעייתית לפעמים, קורץ להרבה שחקנים להגיע לשם. אבל שוב, בן השנים 1992-1996, לא ממש היו קופצים על המציאה. הם התעשתו מהר, קיבלו לוטו בדמות קובי ויצרו שושלת שהחזיקה מעמד המון שנים ולדעתי נוסעים על אדי הדלק האחרונים עד הריבילד שיצטרכו לעשות שם. אצל הניקס זה לוקח מהגמר האחרון ב-1999 ועד היום, שבהם אנחנו עושים בערך את כל הטעויות האפשריות. חוץ מזה, שהניהול הכושל בניקס הוא לא סוד ושחקנים מעדיפים להמנע מכך מכל התדמית הלוזרית של ניו יורק. וכמובן שגם בפועל זה גורם לכך שאנחנו לא מצליחים להרכיב קבוצה נורמלית אפילו לא למזרח החלש.

 

כי הם הפרנצ'ייז הכי מצליח בתולדות הליגה. 16 אליפויות will do that. הם כמו היאנקיז בבייסבול והקאובויז בפוטבול. המסורת וההיסטוריה חזקים מדי. שחקנים רוצים להיות חלק מההיסטוריה המפוארת הזאת ולהפוך לווילט/קארים/ווסט/מג'יק/וורת׳י/ביילור/קובי/שאק הבא. תוסיף לזה מזג אוויר מצויין, הוליווד לייף סטייל, ג'ק ניקולוסון, ריהאנה, you name it, כל אלה קוסמים להם. בשונה מניו יורק התקשורת שם גם לא אגרסיבית מדי ויודעת לאתרג את מי שצריך. הלייקרס הם קונצנזוס בעיר ואפילו בתקופה מחרידה כמו בשלוש שנים האחרונות אתה לא תראה ביקורות שמתקרבות למה שהניקס ספגו רק על העונה האחרונה (אבסורד). בניגוד לדולן, הבעלים שלהם לא חולה נפש ונותן ל-GM סופר מוערך לעשות את העבודה (אם כי זה היה נכון כל עוד ג'רי באס היה בחיים. עכשיו כשהבן שלו תפס את המושכות זה כבר לא ממש המצב והוא עשה כמה טעויות פטאליות ב-5 שנים האחרונות כמו ההחתמה של ד'אנטוני במקום פיל ג'קסון שמי יודע איך דברים היו מתפתחים עם הווארד והקבוצה שנבנתה שם ב-2012 אם הוא היה על הקווים במקום האהבל שכולם השתינו עליו מהרגע הראשון. אבל הוא עדיין לא דולן).

צודק לגבי הפערים בין המזרח למערב. גם אני לא מבין איך לא רואים נהירה של סטארים שמסיימים חוזה במערב לעבר המזרח. קח לצורך העניין קבוצה עם למארקוס+כרמלו+10M לבזבז העונה + מספיק קאפ ספייס לחוזה MAX נוסף בקיץ הבא ויש לך קבוצת טופ 2 במזרח בפער גדול עם קליבלנד כיריבה היחידה ב-4-5 שנים הבאות. אין לי תשובה איך עדיף להמשיך להילחם כל שנה ב4-5-6 קונטנדריות הרגילות מהמערב.

 

אני זוכר ארת ג'רום ג'יימס מקבל 40 מיליון ל-4 שנים בניקס.
יא אללה, איפה היה ספרי שיחנוק את דולאן על זה.

 

אתה מסתכל על הסגל שלנו ואתה רואה קבוצת קולג'ים מחוזקת בסופרסטאר...

http://www.blogcdn.com/massively.joystiq.com/media/2011/10/facepalm.Xxx

 

מונרו הלך למילווקי כי הם הציעו לו חוזה MAX. הציפייה (עוד מפאקינג פברואר כל האינסיידרים בניו יורק דיווחו שזה הולך לקרות אבל שוב נוכחנו לדעת שאין להם מושג מה עובר בראש של פיל. אחרי שנים של גן חיות אין יותר הדלפות וזה מוציא אותם ליצנים פעם אחר פעם.) הייתה שגם פיל והניקס יציעו לו את זה אבל מסתבר שהמספר הזה לא התאים להם והם הציעו בסביבות ה-12.5-13M$ לעונה. הוא לא לקח. רובין לופז כן.

להגיד שאני מרוצה? לא, העדפתי את מונרו כי הוא צעיר ולדעתי יכל לעשות קפיצת מדרגה ענקית במשולש אבל זה גם לא כזה אסון. השוק למעשה מתנהל כאילו תקרת השכר החדשה כבר כאן ועשרות פחי אשפה מקבלים חוזים מפוצצים לגמרי (זאת הולכת להיות הנורמה החל מהעונה הבאה). הניקס היא אחת הקבוצות היחידות שבינתיים הביאה שני שחקנים במחירים שפויים without overpaying. הם סופרסטארים? רחוק מזה, אבל הם שני שחקני חמישייה וזאת, כך מסתבר, הייתה המטרה של פיל בפרי אייג'נסי - להשיג לפחות שניים-שלושה שחקני חמישייה. העובדה שהוא התקמצן על ה-3M-4M הנוספים עם מונרו השאירה מספיק כסף לשחקן נוסף.

אין ולא יהיו פה קסמים. ברגע שאף סטאר לא רוצה להגיע זה מה שנשאר לך. שאריות. ואז זה כבר שאלה האם הפילוסופיה היא להשקיע ולשלם טופ $$$ על "איכות" בדמות שחקנים טובים אבל לא סטארים (מונרו, טובאייס האריס אם כי הוא RFA ואורלנדו יכולה להשוות כל הצעה עליו) עם חורים במשחק מתוך תקווה שיהפכו אצלך לסופרסטארים על חשבון הכמות או ללכת על כמות. פיל בחר באופציה השנייה.


אבל כן, העתיד לא נראה משהו. זה נראה שפיל לא באמת מסוגל להשפיע על סטארים להגיע (אפילו לא הצליח לגרום ללמארקוס להיפגש איתו ולמרות שזה גם ככה היה לונגשוט הביטול שלה למעשה פגע קשות ב-image של הפרנצ'ייז שגם ככה לא בדיוק בשמיים) ואין סיבה שזה ישתנה בעונה הבאה כשכולם יחלמו על דוראנט. זה לא יקרה. אני לא אופתע בכלל לראות טרייד על מלו לקראת הדדליין במידה והקבוצה תסריח (ורוב הסיכויים שהיא תסריח, המקסימום שלה לדעתי זה מקום 8.).

נתעורר אי שם ב-2020 כשלברון יודיע על פרישה ונקווה לטוב.

 

אתה כמובן צודק ורוב אוהדי הניקס שאני מכיר היו מוכנים ללכת בדרך הזו אבל מתוקף היותנו פרנצ׳ייז נכה וחולה יש מספר בעיות עם הסנאריו הזה:

1. אין לנו בחירת דראפט בעונה הבאה. שלחנו אותה לדנבר בטרייד על מלו.

2. נניח שפיל מוציא לפועל טרייד על מלו לאחת הקונטנדריות (יש לו no trade clause והוא יסיר אותו רק עבור קבוצה שהוא יבחר, שזה בגדול : שיקאגו, קליפרס , מיאמי, לייקרס. מהסביר לפחות סביר כשגם הסביר הוא לא בדיוק... סביר). למה שדוראנט ירצה להצטרף בעונה הבאה? איך הסגל שיהיה פה ישתלם לו יותר מאוקלהומה או קבוצות אחרות שיוכלו להביא אותו? על פי חישובים וההערכות של מומחי הקאפ ,בעונה הבאה יהיו 22 קבוצות שיוכלו להחתים חוזה MAX. כל הליגה למעשה תהיה פרושה לרגליו.

3. ג׳יימס דולן. כל עוד האיש הזה נושם אנחנו לעולם לא נזכה לראות את הניקס מבצעים ריבילדינג קלאסי כמו בספרים עם מס׳ עונות בלי פלייאוף ובחירות דראפט גבוהות בתקווה להנחית את הסופרסטאר הבא. הוא יותר מדי לחוץ על שטויות כמו למלא את הגארדן עם מחירי כרטיסים מופקעים שרק עולים משנה לשנה או שהמנייה של MSG לא תצנח מדי. תמיד יהיה לו איזה אנדראה בריניאני/סטפן מארבורי להביא בטרייד הזוי כדי שנישאר ״תחרותיים״.

SIDE NOTE:

-לברון ב-2010 היה הסיכוי הכי טוב שלנו להפוך לקונטנדרים. זה נגמר באמארה סטאדומייר וריימונד פלטון.

-ב-2012 נפתח חלון נוסף עם הרצון של CP3 לעזוב את ניו אורלינס ולהגיע לניקס אבל היה דחוף לנו להשתמש קיץ קודם באמנסטי על בילאפס (במקום על אמארה ב-2012 שהיה מפנה מקום לפול) כדי להחתים את טייסון צ׳אנדלר.

השנה סוף סוף הייתה לנו בחירת דראפט שלא העפנו בטרייד על איזה פח והלוטרי היה אמור להניב בחירת טופ 2 + 27M$ קאפ ספייס עם פרי אייג׳נטס כמו מארק גאסול ולאמרקוס אולדרידג׳. זה נגמר בבחירה הרביעית ועם רובין לופז ואארון אפללו.

עכשיו יש עוד שנה לחיות בסרט שאולי דוראנט כן יגיע אבל ברגע שהוא לא אני מניח שהאסימון האחרון ייפול לרוב האוהדים והם יבינו שהפרנצ׳ייז גמור ל-4-5 שנים הבאות.


(((((אלא אם קריסטאפס יהפוך לגירסה הלטבית והמשופרת של נוביצקי ואז העתיד ורוד זוהר עם נצנצים ויש מצב לשושלת של בין 7 ל-9 אליפויות רצופות אבל אני לא עוצר את נשימתי...))))))

 

מישהו מכיר איזה אתר שמעדכן את כל הטריידים, העברות והכל?

 

הכדור הכתום יוצאים כל כמה שעות עם כל מה שקרה, בהסתמך על מקורות כמו ווג׳ ומארק סטיין ככה שלי הכי נוח להתעדכן אצלם.