אלטה, ״הופעות״ = 2 משחקים אחרונים שראיתי את מילאן מול יובה העונה (אחד בליגה ואחד בסופר-קאפ או איך שלא קוראים לזה באיטליה). אה, והמשחק האחרון של אינטר מולם. וגם של נאפולי כמו שהוזכר לפניי; לא יודע, אני לחלוטין לא מתכחש למה שאתה רושם, אך כך גם לדעה של הצד שני ממה שראיתי בעצמי - ולכן אני מסכים עם התגובה האחרונה של דון חואן רומן - שכן, מבחינתי יש כאן שילוב של שני הדברים.
אני בהחלט חושב שהחלק המרכזי של של הנחיתות של רומא נובעת באופן ישיר מהנחיתות הכלכלית, אבל אני לא חושב שזה אומר שצריך להגיד כל הקטע המנטלי הוא בדיחה. אפשר לכפור במהות קולקטיבית ועדיין להבין שלמועדון מסוים תהיה דרך מסוימת. בדיוק כמו שמועדון יכול להיות בזבזן (כל עוד העומד בראשו בזבזן) ככה הוא יכול להיות בעל אופי אחר. לבארסה יש את סיסמת ה'יותר ממועדון' שלה שלוקחת את זה לרמה מגוחכת קצת, אבל לא צריך להיות גאון כדי לראות שבאמת יש להם קו שמנחה אותם כבר שנים. זה אומר שלשם של הקבוצה יש מנטליות? לא, אבל זה אומר שכבר כמה שנים יש להם כמה קווים מנחים. יובנטוס מנסים לבנות אופי אחר - לא 4-3-3 הרפתקני-טכני-התקפי, אלא אופי אחראי-אגרסיבי-ווינרי. זה יתבטא בשחקנים שהם יביאו ובמאמן שהם יביאו ובמה הם יכניסו לשחקנים שלהם לתוך הראש, בעוד ברומא זה לא יהיה האופי. אני לא אומר שהאופי הזה חרוט בסמל של המועדון והוא בלתי ניתן לשינוי, ואני יודע שעל כל מנדוזקיץ' אפשר להביא נאיינגולן ועל כל פשלה אפשר להביא קאמבק וכו', ואני גם מודע לזה שכל עוד הפער הכלכלי קיים מבחן התוצאה לא אומר כלום. זה עדיין לא אומר שהאופי הזה לא קיים.
רומא הגיעה לJ עם פרס וסלאח פצועים (ללא פלורנצי כמובן) ודה רוסי שחוק (בכל זאת בן 34) שנטחן ביותר מדי משחקים ברציפות (בגלל הפציעה הארוכה של פארדס). היא החזיקה ב60% פוזשן ובעטה לשער של בופון יותר מאשר יובה לשסניי, כלומר ניסתה לשחק את המשחק שלה, רק עם חורים שלא איפשרו לה לתרגם כמות לאיכות. כאשר יובה ראתה שפיאניץ' לא במשחק היא הכניסה את דיבאלה. כאשר היה צריך לנעול את התוצאה היגוואין וליכטש פינו מקום לבצאלי וקוואדראדו. כאשר רומא ראתה שג'רסון לא בנוי למעמד הזה, נאלצה להכניס שחקן פצוע במקומו. כאשר לדה רוסי נגמר האוויר נכנס שחקן פצוע נוסף. כאשר הייתה צריכה את שער השיוויון היא הכניסה את..אל שרעווי. אין מראה מושלמת יותר לפערי האיכות בין הסגלים מהמשחק הזה.
ברור שאלו דברים שמשתנים ויש תקופות ושנים. לא התכוונתי שרומא לוזרית מ1920 בערך השנה שהיא קמה. אבל בוא נגיד ב10 15 שנה האחרונות המילה הכי מאפיינת את המועדון זה "כמעט". חסר גרוש ללירה תמיד.
אני בהחלט מסכים ומודע לכך שיש פערים גדולים בסגלים, אין על זה ויכוח, גם אין ויכוח על כך שעם פליפה מלו ואמאורי לא הולכים על אליפות ושלרמת הסגל יש השפעה גדולה מאוד על הצלחה/אי הצלחה אבל אי אפשר להתעלם לחלוטין מהפן המנטלי בכדורגל, אם אין למנטליות שום טעם ושום קשר אז בעצם מה אנחנו עושים במשחק הזה, הרי הכל נקבע לפי שער היורו. נ.ב לפי כמה שבועות הייתה הודעה שלך שדיברה על כך שרומא בנתה קבוצה שאמורה לזכות במשהו, אז אם אליפות אין לה שמץ שמצו של סיכוי לקחת ובגביע גם כך היא אמורה להתמודד עם יובנטוס בגמר (הרי בגלל הכסף יובה בלתי מנוצחת) אז גם שם אין לה סיכוי ובליגת אירופה יש קבוצות עם תקציב גבוהה יותר גם מאשר יובנטוס (מנצ'סטר יונייטד), אז במה היא אמורה לזכות בעצם? Sent from my m3 note using Tapatalk
יש חשיבות למנטליות של השחקנים. זה חלק מסט האיכויות שלהם. זה פשוט הפך לסלוגן ששולפים בכל פעם שאנדרדוגית לא זוכה על חשבון פייבוריטית הרבה יותר עשירה. אולי זה פחות מגניב לקחת תארים כשאין קבוצה נוספת שנבנתה לכך, אבל צריך לקבל את זה שליובה אין פרטנרים שווי אמצעים מאז שאלגרי הפיל את הסבון במילאן. יובה עצמה עושה הכל נכון ומגיע לה קרדיט על כך. לא הכל נקבע לפי שער היורו. יש הפתעות בכדורגל וכולנו מצפים להן. פשוט כדי להצביע על מנטליות דפוקה של קבוצה מסויימת, היא חייבת להיכשל לאחר שהשקיעה מספיק כדי לבנות קבוצת טופ. אחרת יש 19 לוזריות עם פגם מנטלי בכל ליגה בעולם בכל עונה. בהערכב גסה - 80% מכל הקבוצות שסיימו במקום השני ב4 הליגות הבכירות ב5 השנים האחרונות. *השוואה שכזו מתעלמת מהקבוצה שהייתה שם במקום הראשון. לא משנה אם יובה מקונטה ועד היום או אינטר של מנצ'יני-מוריניו.
אתה מדבר על קבוצה ספציפית בעונה ספציפית. הטיעון כאן לא ממוקד לרומא 2016-2017. הטיעון הוא שביחס לאיכות הכדורגל שהיא מציגה (שבדרך כלל עולה על הציפיות ביחס להשקעה הכלכלית) - ההישגים המעשיים של רומא נמוכים. אם תפרוס את זה למשך כמה עונות - אני לא מצליח לחשוב על קבוצה שבאופן רצוף מציגה כדורגל ברמה כזאת גבוהה עם הישגים כאלה מעטים.
ואתה לא חושב שחלק מהמנטליות של השחקנים מושפעת גם מהמנטליות שהמועדון משדר כלפי פנים וכלפי חוץ? כלומר, אין ספק ששחקן טוב הוא שחקן טוב, אבל האם אין לחשיבה של המועדון ולדרישות שלו שום משמעות במימוש ו/או שיפור יכולת מנטלית? Sent from my m3 note using Tapatalk
ארסנל? מקום 2? what year is it? @yonmu מאז שהתחלתי לראות כדורגל הייתה רק עונה אחת בה רומא הייתה אנדראצ'יברית. 2001-2002. חגיגות הסקודטו נשפכו לתוך העונה ולקח להם חודשיים כדי להתניע. הקבוצה ההיא הייתה שווה יותר מסקודטו בודד וזה מציק קצת עד היום. קבוצות ה80 נקודות של ספאלטי, ראניירי וגרסיה הציגו כדורגל איכותי (אחרת לא היו משיגות כל כך הרבה נקודות) אבל באף אחת מהקבוצות הללו לא היה סגל מספיק טוב כדי להציג את אותה הרמה 38 פעמים ברציפות. בכל ארבעת עונות ה"""כמעט""" היו 11 נהדרים. ליריבה (תמיד הרבה יותר עשירה) היו 18 נהדרים אף יותר. היו לרומא תקופות רקובות ממש בפן של אתיקת עבודה, מקצוענות והישגיות. אבל זה תמיד התחיל ונגמר בפרסונל. היום, ספאלטי דורש מהשחקנים שלו ריכוז והקרבה לכל אורך 90 הדקות וממש מתחרפן על הקווים כאשר מישהו "מאבד את זה" אפילו לרגע. בדיוק כמו אלגרי. ההבדל הוא שמנדזוקיץ' עומד במשימה שלו כמו נגד רומא, בעוד שג'רסון ששיחק מולו בצד השני לא. מריו קיבע את מקומו באגף (למרות שמקומו בהרכב היה בספק עם הגעתו של היגוואין). ג'רסון מהצד השני התבקש לעלות על טיסה לליל. זה באמת עד כדי כך פשוט. רומא מכוונת בדיוק לאותו המקום כמו יובה. רק עם נקודת פתיחה הרבה יותר נמוכה.
אותו ג'רסון נקנה ב17 מיליון יורו כשהוא בגיל 19 ככה שאני לא קונה את המסכנות של רומא במקרה איתו. חוץ מזה שגם ליובה יש משחקים שהיא פותחת עם סטורארו או משהו כזה. זה לא אומר כלום. בגדול אף אחד לא יחלוק פה שהסגל של יובה איכותי וגדול משל רומא כמובן בגלל הפער התקציבי. אבל אני חושב שגם הסגל של רומא מספיק איכותי כדי לגנוב איזה אליפות ליובה ואם לא, אז לפחות להיות ראויה יותר באירופה. לא יתכן שהיא מסיימת שלבי בתים עם ניצחון אחד מסכן. זה משהו נורמאלי למועדונים כמו רוזנבורג או משהו דומה בטח לא לרומא. אני לא מכיר קבוצות חוץ מרומא וארסנל שהתחושות על מנטליות נמוכה כל כך חזקות כלפם.ולא סתם. גם אתלטיקו נחותה משמעותית מברצלונה וריאל ולא עצר בעדה לקחת אליפות ולהדיח את ברצלונה מהאלופות.
