נכון שלא היה פוטבול אלוהי והמשחק לא התקרב להזכיר את המאסטרפיס מינואר האחרון אבל חושב שזה קצת לא הוגן להציב רף כל כך גבוה וחולני למשחק במחזור 6. רמת התיאום, הכושר והמיינדסט עדיין בחצי הילוך ולא ב-peak של סוף עונה אחרי קמפיין של 17+ משחקים. זה היה משחק הרבה יותר איכותי בשני צדי המגרש של שתי הקבוצות יחסית למפגש הקודם ביניהם בעונה הרגילה (שהיה מופע בלהות הגנתי של הצ'יפס ותחילת הסוף של שחקנים כמו מאת'יו, סורנסן והיצ'נס שהיו עמודי תווך ב-4 שנים האחרונות) לצורך העניין. אין דבר כזה לא לשחק אגרסיבי בכל מהלך. זה סגנון המשחק של אלן ומהומס ומה שהופך אותם לעילויים של פעם בדור שהם. על אחת כמה וכמה כשהקבוצות שלהם משחקות אחת נגד השנייה ומודעות לכך שגישה שמרנית עם פאנטים/ריצות/פילד גול'ס לא יספיקו. כאילו, פאקינג 12 שניות על השעון הספיקו לצ'יפס כדי להזרים 40 יארד בשני מהלכים ולהגיע ל-FG Range מול קבוצה ש-9 חודשים (וכנראה כל החיים) לא הוציאה מהראש את הסנאריו הספציפי הזה בדיוק. ודקה אחת על השעון (בעצם דקה ו-12) + 2 פסקי זמן הספיקו לבילס לחרוך 99 יארד כל הדרך לאנדזון. זאת רמת ה"אי אפשר לנשום ולהירגע לשנייה" כשמדובר בשתי ההתקפות האלה. אז ברור שאף אחד לא ירצה לבזבז אפילו דאון אחד על מהלכים לא יעילים כמו ריצות (גם אם הן עובדות כמו במקרה של הבילס, זה משחק לידיים של הצ'יפס כי המיסמאץ' הוא דיגס+דייוויס+מקינזי+נוקס מול הסקנדרי המחורר שלהם) או פילד גול'ס אם האלטרנטיבה היא ניסיון להשיג 4 יארד ומטה. אז כן, ברור שמדי פעם זה מוביל ל-Brain farts (למרות שלא מסכים שהחטיפה הראשונה של מהומס הייתה כזאת כי הכדור פגע ל-MVS בידיים ואם הן לא היו עשויות מחמאה ו/או הוא לא היה כל כך רך אז במקרה הטוב זה היה מסתיים ב-TD, במקרה הפחות טוב בברייקאפ של החטיפה ובמקרה הרע במה שהלך שם. וזה שכר לימוד עם רסיבר חדש שאני מניח שפאטי יחשוב 9 פעמים הבאה לפני שהוא יסמוך עליו בסיטואציה כזו) אבל כל עוד היחס בינם לבין מהלכי ה"זה הדבר הכי מדהים שראיתי אי פעם על מגרש פוטבול" נוטים בבירור לחיוב אז כולם החל מהמאמנים שלהם ועד אחרון הפאן בויז חי וימשיך לחיות איתם בשלום. שותף לתובנה הזאת והעלתי אותה כבר במחזור השני אחרי הניצחון על הצ'ארג'רס בשבוע שאנשים היו באופוריה אחרי השחיטה של אריזונה. זאת לא חוליית סקיל פליירס לקרקסים שהתרגלנו אליהם ולכן אני אישית כבר לא מצפה להם ו/או מתאכזב אם אני לא מקבל אותם על בסיס שבועי יותר. זה עדיין work in progress עבור כולם והתקווה היא לגבש זהות ו-go to guys/plays עד ינואר. כרגע ברור לחלוטין שזה לא זה. CEH מקרה אבוד (עוד תצוגה אומללה שלו אתמול עם קריסה מכל מגע של מגן ואפס ניעור תיקולים ו/או Juice כלשהו. קשה לעכל את גודל הנפילה איתו) וסקיי מגיע מקולג' ורמת תחרות נמוכה אז כדי לרכך לו את הנחיתה משולב בהדרגה ככל שהעונה מתקדמת. וזה כבר בא לידי ביטוי בכמות הסנאפס והנגיעות. אבל בגדול אני לא חושב שמדובר באיזה אלפא שיכול להיות focal point ו/או להפוך למוציא עיקרי לפועל. מקווה שאני טועה אבל לדעתי הוא לא יותר מסלוט רסיבר וכרגע יש את הארדמן על העמדה הזאת שעם כל היותו באסט מהדהד (שרק סופרים את השניות כדי שיעוף) עדיין מביא לשולחן את המהירות שכל כך חשובה. שום דבר מעניין. אתה מהספה שלך בצהלה תרמת לניצחון של הג'טס אתמול יותר מהזיין סבתות שמיידה שם כדורים מתחת לסנטר. הסגל מפוצץ Ballers משני צדי הכדור אבל זה לא רלוונטי לכלום כל עוד היצור הזה והמאמן של היצור הזה נמצאים שם. אפילו אלייז'ה התחיל לזעוק בטוויטר. הג'איינטס סיפור מצחיק שפשוט מסמל את החולשה הכללית של הליגה העונה. מספיק להיות Competent כדי לגרד ניצחונות מהתחת, אפילו מול יריבות איכותיות על הנייר. מה שכן, יש להם לוח משחקים מגוחך עד סוף העונה וה-NFC פח אשפה לוהט אז אפשר לדמיין השתחלות לפלייאוף. וכל עוד זה לא יוביל את מקבלי ההחלטות שם לחיות בסרט שדניאל ג'ונס הוא IT ושאין צורך בניקוי אורוות מאסיבי אז אחלה. אחרת היה עדיף לקבל בראש תרתי משמע. אבל דאייבול נראה כמו הדבר האמיתי (למרות שקשה לי טיפה עם הסגנון הבילהילי שלו) שהיה נראה שהוא כבר מהעבודה שלו בבילס. רק זה = זהב טהור ונקודת פתיחה שיותר מחצי ליגה חולמת עליה.
סיימתי לראות עכשיו לראות את המשחק בלילה בפילדלפיה. האיגלס ניצחו, אבל לדעתי הם לא ניצלו את איבודי הכדור של ראש. ניק סיריאני לבטח מרוצה שהם ללא הפסד, אבל אחרי המשחק הקאובויס חזרו יפה למשחק. האורחת עשתה שינויים יפים וכל המומנטום עבר לדאלאס. בסך הכל הטאצדאון האחרון של המארחת סגר סופי את המשחק, אבל לדעתי סיריאני גם ראה רבע שלישי ממש לא טוב.
מקצועית ה-fit מפחיד כמובן. אבל זה ראנינג בק. עם טונות קילומטראז'. והיסטוריית פציעות בעייתית בלשון המעטה. שיושב על חוזה גבוה. 4 בחירות דראפט על דבר כזה לקבוצה עם עתיד שגם ככה ממושכן על QB שמריח כמו באסט זה פשוט צעד אנליטי מחריד שגובל בשיגעון. לא שזה מפתיע כשמדובר באירגון ומקבל ההחלטות הספציפי הזה. כבר שנים שאין שם אסטרטגיה אמיתית אלא רק שליפות מהמותן. יש מצב שהפעם גם תגיע הנפילה מהצוק.
PREACH. אז מה הניינרס נתנו פה בעצם? סיבוב 2 - סוויפט, טיילור, צ'אב. סיבוב 3 - קאמארה, האנט. סיבוב 4 - הול. אקלר אפילו לא נבחר בדראפט. בסופו של דבר, ראנינג בק זה רק ראנינג בק. אפשר למצוא כשרונות מצוינים בכל סיבוב וגם ככה הפג תוקף שלהם מחמיץ יותר מהר מחלב (עוד לפני קילומטראז' ב-NFL). לדעתי הקבוצה היחידה שהייתי יכול להבין מהלך אגרסיבי כזה על מקאפרי זה באפלו שאין לה רץ איכותי אחד מלבד אלן, והיא גם ככה בנקודת זמן בה היא בבירור הקבוצה הטובה והשלמה בליגה. אז זה היה יכול להפוך לסוג של תעודת ביטוח עם אקסטרה זיקוקים.
הם נתנו אפילו יותר אם לוקחים בחשבון את ה-Draft capital שהם השקיעו בעמדה רק בשנתיים האחרונות; בחירת סיבוב שלישי + שתי בחירות סיבוב רביעי על טריי סרמון (כבר לא בקבוצה) בחירת סיבוב שלישי על טיי דייויס פרייס (כרגע קבור רביעי בדפט צ'ארט אחרי מקאפרי/מיצ'ל/ווילסון). יחד עם החבילה שהם שלחו הלילה על מקאפרי זה יוצא 8 בחירות דראפט על שני RB's שאחד מהם כרגע רביעי בדפט צ'ארט. שואה זו הגדרה עדינה מדי לתאר תהליך קבלת החלטות כזה. הדעה שלי על שאנהאן ידועה. והפלוסים שהוא מביא לקבוצת פוטבול מתעלים משמעותית על המינוסים. אבל זה כבר ברור לחלוטין שאין לו יכולת להריץ אירגון שלם ולקבל החלטות מושכלות ושקולות עם הסתכלות על הטווח הרחוק. הכל אצלו זה כאן ועכשיו ומה שהזין רוצה בנקודת הזמן הנוכחית. זין על המחיר, זין על Positional value, זין על מחר וזין על מחרתיים. אפשר להבין את זה באירגונים עם QBs מבוגרים וחלון הזדמנויות צר שעומד להיסגר. אבל הניינרס גם לא בדיוק עונים על ההגדרה עם היצור שיש להם מתחת לסנטר וגם כבר משלמים את המחיר על מהלך אגרסיבי רק מלפני שנתיים שבינתיים רחוק מלעבוד.
ובכל זאת, מסקרן מאוד איך הדברים ייראו שם ואם זה ייתן מימד נוסף למשחק ההתקפה שלהם. אם כן, כצופה מהצד שלא ממש אכפת לו מהניינרז ובסך הכל מעוניין לראות פוטבול טוב, אני אהיה מבסוט.
ברור שזה ייתן. כמו שזה היה נותן לכל התקפה שהוא היה נוחת בה. ספציפית ל-Outside zone של שאנהאן גם אם היה הולך למעבדה ומבקש ממדען לייצר לו את הראנינג בק המושלם לשיטה הוא לא היה מייצר את מקאפרי כי זה היה מוגזם מדי. הוא יודע ומסוגל להריץ הכל מהכל ברמה הגבוהה ביותר; בין התאקלים/מחוץ לתאקלים, שובר תיקולים עם yards after contact, נע לפני הסנאפ לסלוט/מחוץ למספרים ומתפקד כרסיבר עם יכולת תפיסה מול ליינבקר, סתם מטרה איכותית לצ'קאדאונס של ג'ימי במידה וכל המטרות שלו סגורות ו/או הוא נלחץ מהפאס ראש. אם הוא נשאר בריא (אם גדול) ברור שמדובר בשידרוג התקפי משמעותי לקבוצה עם QB כל כך מוגבל. אבל זאת לא חכמה לשפוט צעד כזה מנקודת מבט צרה כזו, בענף נאצי כזה, ועם Sample size כל כך קטן. אחרת היינו רואים כל שנה אינספור טריידים מוגזמים של קונטנדריות עבור פליימייקר'ס התקפיים/הגנתיים. יש סיבה למה זה לא קורה.
הקטע הוא שטעויות קורות בלי קשר לדראפט קפיטל שיש לקבוצה. אני לא מתווכח שזה מצמצם את מרווח הטעות של הניינרז (כי בחירות דראפט ומשכורות של שחקנים בחוזי הרוקי שלהם) אבל זה לא שבמצב הנוכחי משהו מבטיח להם הצלחה. ההפך, כרגע יש להם קיובי בינוני ועוד קיובי שנבחר בסיבוב הראשון שנה שעברה ומריח כמו פלופ מהדהד. לעומת זאת, יש להם כמה סקיל פליירז מעולים והם חזקים מאוד בטרנצ׳ס, בעיקר בחלק ההגנתי. זה מרגיש כמו המהלכים האגרסיביים של הראמס בשנים האחרונות שבסוף הובילו להישגים. וה-NFC is there for the taking כך שאני מבין את הרציונאל. רציונאלי פגום, אבל גם מובן. כך או כך זה לא באמת משנה כי קשה לראות קבוצה שהיא לא הבילס או הצ׳יפס זוכה בסופר בול.
לא יודע לגבי העניין הזה. בספורט האמריקאי יש תמיד יותר מקום להפתעות מאשר בענפי ספורט באירופה. תסתכל עכשיו מה שקורה בבייסבול. לא יודע אם אתה מתעניין או עוקב, אבל בגמר הנאסיונל ליג משחקים סן דייגו ופילדלפיה. הפיבוריטיות הדודג'רס ואטלנטה בחוץ. אז ברור לי למה אתה אומר את הדברים, אבל גם ככה שתי הקבוצות לא יגיעו ביחד לסופרבול ולך תדע עד כמה פציעות עוד יכולות לשחק תפקיד בהמשך העונה.
