http://imageshack.com/a/img540/2695/fFRwjJ.Xxx אין סיבה להתחבא: צמד טאצ'דאונים לקרלוס הייד בניצחון סן פרנסיסקו. אטלנטה ניצחה את פילדלפיה. בדרך לאנדזון: סיכום המחזור ב-NFL . תקצירי הוידאו ממשחקי הלילה: סן פרנסיסקו - מינסוטה אטלנטה - פילדלפיה כאן ניתן לראות תקצירים וקטעי וידאו מה-NFL (מתעדכן).
אני רואה שמכונת השקרים המשומנת חזרה לעבוד תוך פחות משבוע... same old same old. נראה כמו טום בריידי כשהוא זורק לרסיבר מס' 1 בליגה בסינגל קאברג' כל המשחק. נראה כמו ג'ינו סמית כשהוא מנסה למסור לכל שחקן אחר. When targeting Julio: 9/11, 141 Yds, 2 TD When targeting any other WR: 14/25, 158 Yds, 0 TD, 2 INT שורה סטטיסטית טיפוסית של אנדי דאלטון במשחק ביתי כש-AJ גרין בריא. 6 נק' בלבד במחצית השנייה. בושה. הסיבה היחידה שהם ניצחו נבעה בגלל שצ'יפ באופן לא אופייני אימן בצורה פחדנית ולא הלך על 4th&1 למרות שכל החצי השני ה-OL של פילי טחן ל-DL שלהם את הצורה, אחרת גם גם זה היה מסתיים בעוד אחת מההתפרקויות המפוארות שהוא כל כך הצטיין בהם לאורך השנים. אני כן מסכים שהגנתית ראו שיפור והיו אנרגיות ואגרסיביות שלא ראו תחת אדון טבע נאות אבל אחרי פציעה וחצי גם זה לא יחזיק מים כי העומק שם בקושי קיים.
היו הבדלים עצומים בין המחציות. בשנים קודמות ההתקפה של אטלנטה הייתה משחקת נהדר ופותחת פער גדול שהקבוצה הייתה מחרבנת מאוחר יותר במשחק, אבל הפעם זאת הייתה ההגנה שאפשרה פתיחה של פער גדול. הקווים עשו את ההבדל בשתי המחציות. בראשונה ה-DL של ATL עשה מה שבא לו מול ה-OL של פילדלפיה, אבל במחצית השנייה זה התהפך וקו ההתקפה של פילי הפך להיות הדומיננטי מבין השניים כמו שאמרת. אני לא בטוח מה זה אומר לגבי העתיד והמשך העונה. לא יודע איך להשליך את זה על משחקים באים... ולגבי ראיין - ברור שחוליו סוחב אותו ומנפח אותו סטטיסטית, אבל יש פה סייג והוא שראיין ממש מוגבל מבחינת אפשרויות מסירה. רודי וייט עוד סביר, אבל גם הוא לא ברמה כשהוא היה בה לפני שנתיים-שלוש כשהתחלתי לעקוב. ראבק, לדלטון יש לפחות TE שרלוונטי למשחק המסירה. לראיין אין כלום. תאשים את חבר שלך דימיטרוף שהוביל לזה שאופציות המסירה הן רסיבר וחצי נורמליים שלאחריהם השחקנים הכי בולטים בעומק (כולל TE) הם מחזירי בעיטות.
אין אתה פשוט חולה עליו, זה היה קל מדי... לא חושב שהוא היה נוראי כל כך הפעם. ואתה יכול להביא שורות סטטיסטיות כאלה גם כשמדובר על רומו וביג בן - עובדתית חוליו האופציה הכי טובה בהתקפה שלהם וזה יהיה טימטום לא לתת לו אותם. אייס בדרך כלל משלים באחוזים גבוהים יותר גם ליתר המטרות שלו ולדעתי השורה הסטטיסטית הזו תאפיין יותר יריבות מול ההגנה של פילי מאשר כל דבר אחר. אגב, בלי שום קשר משחק מטורף של חוליו והוא עשה דברים שהוא לא עשה בעבר ככה שהקרדיט לשורה הסטטיסטית ממקודם גם ככה שייך יותר לו. היה משחק נהדר, לכל אורכו, שזה לא אופייני לשלב הזה של העונה. אני מייחס את ההתעלות בהגנה של הפלקונס לטעויות של צ'יפ והצוות שלו שלפחות תיקנו בחצי. מה שכן, לפחות אפשר היה לזהות שמץ של אנרגיה ורצון אצל החבר'ה באדום שזה מה שהיה חסר למטומטם עם הסנדלים מעבר לכל השטיות שלו בניהול משחק. אישית, שמחתי לראות את פילי מפסידים. ועוד על הראש של צ'יפ... בכלל כיף. אבל החרא שלהם יעבוד גם העונה מול לא מעט קבוצות. נקווה לפארסה נוספת בפלייאוף
ראיין היה אותו דחליל גם כשהיה לו את חוליו, רודי בשיאו, טוני גונזאלס באמצע המגרש ומייקל טרנר בבקפילד. די כבר, מדובר באוברייטד הכי גדול בליגה. הוא קיבל את הפינוק האולטימטיבי שכל QB רוקי יכול רק לחלום לקבל ב-8 שנים והביא כינים. זה אותו שטאנץ של סטאפורד ודלטון שבלי עילויים outside the numbers שאי אפשר לשמור עליהם ופנויים כמעט בכל מהלך הם פחי אשפה מהלכים. למה זה מעצבן אותי? בגלל הדאבל סטאנדרט'ס והיחס ש-QB's שאין להם את זה מקבלים מהתקשורת והקהל. ה-INT שלו בפתיחת המחצית השנייה זה מהלך ש-QB איכותי פשוט לא יכול להרשות לעצמו. הקבוצה היריבה על הקרשים, אף אחד מהקורנרים הנכים שם לא מצליח להריח את חוליו כל המשחק, יש לך צ'אנס להוביל דרייב ל-TD שיעשה הבדל של 3 פוזשנס והמסירה הראשונה שאתה מוציא מה-12 יארד ליין שלך היא הזבל הבא: פשוט בלתי נסלח. היה לו את טאמי פנוי ב-flat (זה שעומד ליד ה-10 יארד ליין). אם הוא נותן לו שם מסירה מדוייקת החוצה in stride הוא בקלות משאיר לליינבקר עשן ועושה 1st down. וגם אם לא, לפחות לא נתת חיים חדשים לקבוצה מתה בתוך הרדזון שלך. זה היה מהלך ששינה את כל המומנטום של המשחק והוא קרה דקה וחצי אל תוך המחצית השנייה בשטח המגרש של אטלנטה. זה לא דבר חדש אצלו. מי שזוכר את התמונות שהבאתי שנה שעברה מהמשחק שלו מול קליבלנד גם שם היה לו INT מחריד שהוא זרק מה-5 יארד ליין של אטלנטה, וגם שם קליבלנד עשו מזה TD קליל. אלה דברים שמ-QB בשנה השמינית שלו בליגה אתה לא אמור לראות. אצלו רואים את זה כל שבוע שני. הוא QB בינוני ומטה שנתלה יתר על המידה על ה-WR1 שלו. קחו לו אותו ואין שום הבדל בינו לבין כל הג'ינו סמית' והמארק סאנצ'זים שהם מושא ללעג בכל רחבי הליגה רק כי הם לא הגיעו לאירגון שסידר להם מפלצת לזרוק לה כדורים. חוליו אליל וקייל שאנהאן ה-OC הוא אחד האהובים עליי בליגה. הוא לא מקבל מספיק press כי הוא הבן של שאנהאן וישר עולה אסוסיאציה של נפוטיזם אבל הוא באמת מוח מבריק שהצליח לגרום לאהבלים כמו מאט שאב, RG3 ובראיין הוייר להיראות סביר + בזכות עיצוב מערכים לא מסובכים מדי שרוב הזמן מתמקדים במיקסום הנגיעות של ה-X WR. ביוסטון הוא עבד עם אנדרה, בוושינגטון עם גארסון, בקליבלנד עם ג'וש גורדון (שהיה רחוק מלהיות 100% בעונה שעברה). עכשיו יש לו את argubly הרסיבר מס' 1 בליגה אז אלא אם קבוצות מתכוונות לשלוח דאבל וטריפל קאברג'ס בניגוד לפילי, אנחנו נראה עוד לא מעט הופעות כמו אתמול (במילים אחרות - שיחקת אותה קירק.). זה עדיין לא יהפוך את ראיין למילימטר יותר ממה שהוא.
אני מסכים חלקית עם השורה התחתונה שהוא אוברייטד - אבל הוא אף פעם לא באמת קיבל PRESS של טופ 5 ומה לעשות שמבחינת סקילס וגם סטטיסטיקה הוא כן באזור הטופ 6-10... בתחרות הפנימית הזו זה גם ככה לא משנה מי לפני מי. ככה שאלא אם הטענה שלך שהוא מחוץ לטופ 10, אז אני זורם.
הוא קיבל PRESS מהרגע הראשון שהוא דרך בליגה שהוא פייטון צעיר. התלהבו מהצעקות שלו בליין אוף סקרימג' ואיתרגו אותו מעונת הרוקי שלו. לא שמעת עליו רבע מילת ביקורת על כל הכישלונות של אטלנטה לאורך השנים לעומת QB כמו רומו שהוא ב-7 דרגות מעליו שאנשים שתו ועדיין שותים לו את הדם עם קשית. "איזור ה-6-10". צחוקים. רודג'רס, בריידי, פייטון, רות'לסברגר, לאק, רומו, בריז, ריברס זאת שמינייה שהוא רק יכול להשקיף עליה עם טלסקופ. הוא בטח לא יותר טוב מפלאקו, איליי, ווילסון וההישגים שהם הביאו לקבוצות שלהם. אלא אם אנחנו מדברים במונחי פנטאזי ואז כבר הקייס שלו מתחיל להתחזק. אלה כבר 11 שמות מעליו בעיניים עצומות. מבחינתי גם פאלמר וניוטון אם כי זה יותר debatable. זה כבר 13. הטופ היחיד שהוא נמצא בו מבחינתי זה ב-Tier הסמרטוטים שמאיישים בגאון חבר'ה מוגבלים כמו - סטאפורד, קאטלר (!!!), פולס ודאלטון. הוא עשוי מאותו זן שלהם אבל פחות גרוע. זה הדבר הטוב היחיד שאני יכול לומר עליו.
אם הניינרס מנצחים את הרייבנס בהארבול ההוא, גם את קאפרניק היית שם מעליו על סמך הישגים? כי את האליפויות של הג'איינטס לא ראיתי, אבל בשלוש השנים שבהן אני כן צופה בפוטבול, אין סיכוי שאתה משכנע אותי שאיליי טוב ממנו. על סמך שלושת השנים האלה, איליי בדיוק בחבורה הזאת של סטאפורד ושות'. ואם אתה עדיין מתעקש, אני דורש שמעתה ואילך תביא לפה צילומי מסך מהקואוצ'ס פילם על כל פיק סיקס שלו כמו שאתה עושה לראיין. בעצם עזוב, אייסוקר יקרוס. לניוטון גם אתה לא מאמין. אפילו לא עם ההסתייגות של ה-debatable. גם עם וילסון ופלאקו יש לי בעיה. היתרון שלהם הוא בריצות פלייאוף שמעידות כביכול על חוסן מנטלי ויכולת לתפקד במאני טיים וכו' - וראיתי את ההתפרקויות מול סיאטל והניינרס בריצת הפלייאוף ההיא ואין ספק שיש לו חלק גדול בזה - אבל קשה לי להתעלם מרמת המאמנים. משהו אומר לי שקל יותר לתפקד במערכת שמונהגת על ידי אחד כמו הארבו או אפילו קארול ולא ע"י הקיבוצניק המבולבל שמטיף לאנשים שבאים מתרבות של THUGLIFE על קשיחות כשהוא עומד מולם עם סנדלים ולוק כללי של מדריך טיולים בגליל. ויודע מה - אם לך מותר להגיד ניוטון אז גם לי מותר להיסחף. בלאספמי מטורף, נכון, אבל אני לא בטוח שפייטון הנוכחי עד כדי כך טוב מראיין. צריך לראות אותו מתפקד כי הוא לא עשה את זה כבר הרבה זמן. יכול להיות שהמשחק האחרון סתם היה אפקט בולטימור ואין קשר אמיתי בין לזה לבין היכולת שלו בסוף העונה שעברה, אבל הוא לא נראה טוב. ראיין בערך 10 (אולי בצוותא עם עוד ק"ב או שניים). הוא בחיים לא 6, אבל גם 14-15 זה נמוך מדי. ותתנער מביטויים כמו סמרטוטים ומוגבלים כשבליגה הזאת טיפוסים כמו ג'ינו סמית ו-RG3 עדיין מקבלים כסף. לא אשמתם של ה-TIER האמצעי שהם מנופחים ע"י אמריקאים חנפנים שבאים מתרבות של PC שמרגישים מחוייבים להגיד על 25 ק"בים שונים שהם "מהיותר טובים בליגה". בקיצור, אתה הייטר של התקשורת שמסקרת את ראיין יותר מאשר שאתה הייטר של ראיין עצמו. ככה נראה לי. אתה נכנס בו כדי להיכנס בטימטום של התקשורת שאוהבת לנפח דברים.
אני מגדיר QB's לפי מס' פרמטרים: 1) כישרון טהור 2) התפוקה ביחס לרמת הכישרון ההתקפי המצויה בסגל 3) תפקוד בפלייאוף. בשקלול כל אלו מאט ראיין נמצא בדיוק במקום שדירגתי אותו. לא אחד יותר, לא אחד פחות. 1 - רמת הכישרון שלו היא מעל הממוצע בליגה אבל אין בו שום דבר מיוחד. שום מאפיין פיזי שקופץ לעין. זרוע ממוצעת. יכולת audibles אוברייטד בטירוף (לא זוכר יותר מדי שינויים שלו לפני הסנאפ שהדהימו אותי וגרמו לי להגיד איזה גאון. רוב הפעמים הוא checking out of pass plays לריצות שמסתיימות ב-2-3 יארד). ראיית מגרש ו-awareness סבירים מינוס עד חלשים שנשענים נטו על העילוי שיש לו מחוץ למספרים ואם כואב לו הקרסול או לא. 2) הכלים ההתקפיים שדימיטרוף סידר לו בין השנים 2010-2013 מאז הטרייד אפ על חוליו הם טופ 3 בליגה (איליי ופלאקו יכלו אולי רק לחלום על דברים כאלה). לא היה ארסנל התקפי טוב ומגוון יותר יותר מחוליו, רודי ווייט, טוני גונזאלס ומייקל טרנר. בכל התקופה הזאת הוא חצה את ה-29 TD בעונה בסך הכל פעם אחת ואמנם הוביל את הקבוצה ל-3 הופעות פלייאוף רצופות אבל בסעיף הבא נגיע לקסמים שהוא עשה שם. 3) פלייאוף 2010: נראה כמו בדיחה עצובה במשחק בית בדום הסטרילי והממוזג מול גרין ביי עם שלל זריקות מחרידות כולל PICK 6 במהלך האחרון לפני המחצית שהגדיל את הפיגור מ-7 ל-14 כשגרין ביי מקבלת את הכדור בפתיחת המחצית השנייה (עשתה שם TD וגמרה את המשחק). פלייאוף 2011: מתפוצץ על הג'איינטס עם לא פחות מ-2 נק'. פלייאוף 2012: אתם כבר יודעים. מייק סמית' הוא לא זה שגרם לו לאבד את הידיים והרגליים כשהאורות נדלקו והתותחים הכבדים הגיעו לעיר. העובדה שהוא אפס קצת יותר תרמה. בחצי הראשון מול הניינרס כשהוא וחוליו תפרו להם את הצורה אני לא חושב שהעובדה שמדובר במדריך של"ח עם שקפקפים הזיזה לו יותר מדי. פתאום בחצי השני כשרעדו לו הביצים והוא לא היה מסוגל להשלים 1st down זה כן היה הוא? גם מול פילי ביום שני זה היה הוא אי שם מנחל אלכסנדר או שפשוט סתם מדובר בחוסר יציבות מטורפת/תלות מוחלטת ברסיבר (שמטבע הדברים אחרי ההתאמות שהיריבה עושה במחצית קצת מאט בחצי השני) ש-QB איכותי כביכול לא אמור לסבול ממנה ו/או להיפטר ממנה בשנה השמינית בליגה? אם הוא לא אפס כמובן. בקשר לפייטון תיסחף כמה שבא לך אבל אני לא עשיתי דירוג נכון ל-16/09/2015 אלא שיקלול של ה-6-7 שנים האחרונות. צודק אבל It is what it is. זאת התקשורת והיא יוצרת את הפרספשן המעוות הזה שמדליק אותי. רק שהמקרה של ראיין הוא חריג כי הניפוח באמת מוגזם והוא נובע מכל מיני סיבות שעל רובן כבר חפרתי.
רק הערה לגבי הקטע עם פייטון: אני חושב שהדירוג הזה שאנחנו עושים אמור להיות נכון להיום. לאו דווקא במונחים של תאריך ספציפי, אבל באופן כללי נכון לתחילת עונת 2015 של ה-NFL. לקחת את 6-7 השנים האחרונות זה נכון כי הן מהוות מדד למה שהשחקן מסוגל לעשות ומה הוא באמת עשה, אבל ברגע שברור ששחקן כבר לא מתפקד או נראה כמו שהוא נראה באותן שנים, אז מה שהוא עשה בעבר פחות רלוונטי ליכולות שלו כיום.
סלח לי אבל הדירוג שלך מצוץ... מה הקשר בין התפוקה ביחס לרמת הכישרון ההתקפי המצויה בסגל? ועוד אתה דוחף את פלאקו שהוא בדיוק ההוכחה שאין לזה קשר לעניין. שים את פלאקו השבלוני הזה במקום ראיין באטלנטה עם חוליו, גונזו וטרנר והוא חופר לעצמו את הבור מאחורי הסנטר בעצמו. אתה משווה בין QB שמבקשים ממנו להביא את הניצחון לבין אחד שביקשו ממנו לא להרוס להגנה (ולא אי אפשר להתעלם ממה שהוא עשה בריצת הפלייאוף, אבל זה רחוק מלהעיד על הכלל ותעיד על כך העונה הסדירה שלו) וזה שאתה שם עכשיו את רומו על הפודיום אחרי שנתיים טובות עם דז זה אחלה. זה רחוק מלמחוק את הבושות שהוא עשה (למרות הכישרון ועם הסגל). עם כל הכבוד - הוא פחות או יותר קנה לתקשורת את הקשיות בעצמו. בחר בקשיות ורודות כמו שהוא אוהב.... ד"ש לג'סיקה
מה מה הקשר? אמרתי שזה הפרמטר היחיד? הקובע? אחד מתוך שלושה שעוברים שיקלול. מה לעשות שהרסיברים וה-OL בקרוליינה ≠ הרסיברים וה-OL באטלנטה באנדרסטייטמנט של המאה. כשמדרגים זה חייב לבוא איכשהו בחשבון. פלאקו עשה בסעיף 3 מה שמר טיטאניק חולם עליו בלילות כשהוא הולך לישון אחרי סשן אוננות על תמונה של חוליו. ריצת הפלייאוף שהוא דפק ב-2012 היא argubly המרשימה ביותר בהיסטוריה (וכן, היא כן מעידה על הכלל. המספרים והיכולת שלו בפלייאוף טובים יותר באופן קבוע מאלו שהוא מראה בעונה הרגילה.לא כ-fluke חד פעמי אלא שנה אחר שנה עוד מעונת הרוקי שלו.) talent wise יש לו אולי את הזרוע הכי חזקה בליגה, הוא נייד יחסית לגובה שלו והוא אחד ה-QB's הכי קרי רוח בליגה. משחק ביתי בשבוע 4 מול קליבלנד או פיגור במשחק פלייאוף בג'ילט - אתה תקבל את אותו QB. לכן בשיקלול הוא יותר טוב ממנו וזה אפילו לא באמת קרוב. גם מוכשר יותר, גם מוציא more with less וגם קלאץ' יותר. אההה וגם משחק בדיוויז'ן הרבה הרבה הרבה יותר קשה. הרבה. הדבר היחיד שהוא נופל ממנו זה בפנטאזי ובסטטיסטיקות ריקות מתוכן. ממש לא יודע איזה בור הוא חופר לעצמו עם חוליית רסיברים שמורכבת ממפלצת שפנויה בכל ראוט שהיא יוצאת אליה, HOF TE באמצע וברדזון וסתם רסיבר שיותר טוב ממה שהיה לו בבולטימור אי פעם כאופציה השלישית בטיבה. אבל נניח לרגע שזרמתי עם הטיעון ההזוי הזה. על אותו משקל שים את מאט ראיין בקבוצה שהאופציות לזרוק אליהן את הכדורים הם טורי סמית (רסיבר חד גוני שיודע לרוץ רק go routes), אנקואן בולדין וג'קובי ג'ונס ואתה מקבל שיחזור הימים העליזים של מארק סאנצ'ז בג'טס. איך זה נגמר? כמו ריח כפות הרגליים של אשתו של רקס. למעשה כבר ראינו איך הוא נראה בעונה שחוליו נפצע כשהיה לו "רק" את רודי וטוני גונזאלס כמטרות למסור אליהם. צואת גמלים זה תיאור מלבב למה שהלך שם. עדיין לא מסכים? בוא תסביר איך אתה מדרג QB's. מה הפרמטרים. מעניין לשמוע. איזה בושות רומו עשה? הסריח במשחקי פלייאוף ובמאני טיים? יודע מי עוד הסריח במשחקי פלייאוף ובמאני טיים? רק פי 9475 יותר גרוע, עם כישרון עליון יותר ולא בפרנצ'ייז הכי משוגע ולחוץ באמריקה (אלא אם לדעתך כל אחד יכול לעמוד ולהביא תוצאות בקרקס של ג'רי שנה אחר שנה)? נראה לי שאתה יודע. זורם. זה נכון אם אתה חושב שפייטון שחקן גמור. אני לא חושב ככה. ראיתי את המשחק ביום ראשון וצפיתי ב-Coaches film וחוץ מknee jerk ואובר ריאקשן אמריקקי קלאסי לא יצאתי עם מסקנות מרחיקות לכת. יחס האשמה בין ה-OL לפייטון היה 90-10. להלן תמונה של סנאפ ממוצע במשחק: מאט פארדיס הסנטר וסאמברליו ה-LT (במקרה שתי העמדות הכי חשובות ב-OL) עברו התעללות מינית כל המשחק. לא הצליחו לחסום בשום מהלך אם לא קיבלו עזרה בדאבל טים. אוון מתיס נראה כמו שחקן שמתאמן בקושי שבועיים. 2 סאק'ס הגיעו כשדנבר היו עם 7 בלוקרים ב- MAX Protection. לבולטימור יש הגנת טופ 5 בליגה עם חיות אדם שרק מחפשות את מי לטרוף. אז הפעם לא יצא 7 TD's במשחק ופייטון over threw שתי זריקות שהיו אמורות להסתיים בטאצ'דאון שהיו פותחים את המשחק ולא מאפשרים לבולטימור לכווץ את כל השמירה לטווח הקצר-בינוני. שזה אגב אם כבר חדשות חיוביות למצב הזרוע ועדיף על פני ברווזים שמתים בחצי הדרך ככה שאני עדיין לא מברר מחירים של חלקות קבר. ייקח זמן עד שה-OL יצבור ניסיון ויהיה מתואם יותר, ובדרך נראה עוד הופעות דומות למפגש עם בולטימור (אחד מהם יהיה הלילה. אלא אם קוביאק ודניסון יקריצו איזו תכנית משחק מפתיעה שאין לי מושג מה היא יכולה להיות ושתתפוס את קנזס לא מוכנה זה הולך להיות סברה ושתילה 2) אבל אני כרגע שומר על אופטימיות זהירה.
