וואו וואו וואו SHOTS FIRED אני מבין שמישהו חלם בלילה שקירק קאזינס לא השתין לקבוצה שלו בפה והתעורר למציאות המרה. והקשה. לא יודע באיזה משחק צפית אבל הוא באמת לא ניצח, הפאטס והשופטים ניצחו את את המשחק הזה עבור דנבר. עד הפאמבל של הארפר בפאנט ריטרן הוא בקושי הצליח לחבר 2 מסירות (אם כי דימאריוס הרכיכה היה מחריד) ובדרייב הלפני אחרון של הפאטס השופטים המציאו שריקה מחרידה ב-OPI על גרונק ובמקום 1st down עם 3 דקות על השעון כשלדנבר יש רק פסק זמן אחד זה הפך ל-3rd and 20 והחזיר לדנבר את הכדור. לדנבר לא הגיע לנצח. תכנית המשחק ההגנתית הייתה מחרידה בתחילת המשחק עם סינגל קאברג׳ על גרונק (כשרק לפני שבוע בפאלו הראו איך משתקים אותו) ואוף קאברג׳ מכל הרסיברים, התאקלינג היה גרוע (גם בט״ד של גרונק וגם בשל בולדן), הפאס ראש לא היה קיים עד הרבע האחרון, קוביאק אימן עם אצבע בתחת, לא בעט פילד גול מ-50 יארד כשהתנאים עוד היו סבירים ולא הייתה רוח, אחר כך לא הלך על 4th down והחזיר לפאטס את הכדור שאילולא השופטים היו יכולים לגמור את השעון והפלייקולינג ברדזון בדרייס האחרון לפני ההארכה היה משחק באש. במקום לרוץ הוא עולה עם empty backfield ונותן להגנה להבין מה דנבר הולכת לעשות, אוזוויילר כמובן אוכל סאק ומאבד 10 יארד אבל רגע... ממציאים PI לצ׳אנג. בקיצור, שוד. לא שאכפת לי כשזה קורה מול כוחות האופל האלה ששודדים כמעט כל שבוע שני אבל צריך להגיד את האמת. אני לא איזה הומר פנאט שמסתנוור מחוואות כמו שהייתה הלילה רק כדי להתעורר רטוב ב-4 בבוקר ולא להבין איך או למה זה קרה.
בעעע לא היו לי יותר מדי ציפיות לנצח בחוץ את סיאטל אבל זה כל כך כואב לראות כל פעם מחדש כמה אנחנו קרובים לטופ וכמה חוליה אחת עלובה תגרום לנו להיות תלויים במזל או גורמי שמיים או סתם בחדי קרן... אם ביג בן מתייצב על הדשא אפילו על רגל אחת, אנחנו ההתקפה שלנו טופ 5 בליגה בקלילות. שזה די מדהים בהתחשב בזה שאנחנו במינוס של סנטר ענק, RB מהטובים בליגה וקו התקפה שמתחלף כל משחק ועוד מעט גם יקראו לפאנטר לתת כתף כדי לסגור עוד חור מזדמן. אגב, לא מדברים עליו בכלל וזה די הזוי, אבל מגיע לג'ון מונצ'ק ריספקט מטורף על העבודה שהוא מרים בחוליה הזו. הפרונט 7 בהגנה שלנו עושים עבודת קודש! זה התחיל בצליעה אבל כל משחק שעובר מחדד את האיכויות שיש לסטילרס בהגנת הריצה. העניין הוא שעכשיו גם נעשית עבודה סבירה לגמרי מול המסירה. מגיעים לQB, מפעילים לחץ, מוציאים לפועל תוכנית משחק מסודרת (לפעמים אפילו תוכנית מוצלחת...). ההחתמה של ג'ונס שידרגה אותנו מאוד בספיישל טימס. סוף סוף הצליחו להביא את עצמם לוותר על הפרוייקט הכושל של דרי ארצ'ר ופתאום אנחנו מתחילים עם מרווחים סבירים מהגול ליין שלנו... בוסוול נראה יציב. מה רע..? אהה כן, הפאקינג סקונדרי העלוב בליגה. זה אשכרה נהיה תלוי נטו במזל ושופטים עיוורים, בלי אלה אנחנו מפנקים את ההתקפה מהצד השני ביארדים חופשיים כל מהלך שבו הכדור עולה לאוויר. זה שאנחנו בכלל בעניינים זו תעודת כבוד נוספת להתקפה שצריכה לפצות כל שבוע על עוד מסדר של טעויות מביכות. אגב, אני מסכים שטומלין חציל אבל לרוב ההחלטות שלו לא פוגעות ביכולת שלנו להתמודד. המהלך של לאנדרי אתמול כמו כל מהלך כזה הוא בום או באסט והבעיה לא הייתה במהלך אלא בעבודת התיקול שבאה אחרי האיבוד. נדיר שאנחנו אוכלים פיק סיקס במהלך טריק של טומלין. גם הביקורת על מהלכי ה-2 אחרי טאצ'דאונס שולית. הוא מוכיח לאורך כל העונה שמבחינה סטטיסטית הוא מעל לגובה פני הים... אגב, שכחת לערוך את ההודעה לגבי הצ'אלנג' הגאוני שלו
זה פחות או יותר הביקורת היחידה שהייתה לי על פיטסבורג לאורך השנים. לדעתי אחד הארגונים המנוהלים הכי טוב בליגה, ומפציצים בדראפט רוב הזמן, אבל ההפקרות בחלק האחורי זה משהו שקורה שם כבר שנים. במקום לבחור בליינבקרים בסיבוב ראשון שלוש שנים ברצף היה אפשר להשקיע בקורנר במקום להיתקע עם ברנדון פאקינג בויקין. באמת חבל. שנה אחרי שנה מאלתרים בחלק הזה ובליגה של היום חייב לפחות שחקן אחד שאפשר לסמוך עליו שם. לא יודע אם לסטילרס יש כזה. אליאור כפרה עליך, אל תוציא עליי את הזעם מהפציעה של גרונק, פוסטר וחוליו לפני שלוש שנים, נדבר במגרש הפנטזי ראשון הבא. Money time bitch Sent from my Nexus 5 using Tapatalk
למי שפספס את המהלך החולני של המח׳. למי שפספס את המהלך החצילי של המח׳. אגב, הפציעות האלה הורגות אותי, זה פשוט מוציא אותך מהמשחק, למרות שנהניתי מאוד משני המשחקים בלילה. אגב2, אליאור, אני מבין שאוזווילר יהיה פרי אייג׳נט בסוף העונה. יש סרט שהוא בכלל לא יהיה שחקן דנבר עונה הבאה?
מה זה משנה אם כל מהלך כזה הוא בום או באסט? למה ללכת עליו? מה ההיגיון? אתה רוצה ללכת על 4th and 1, אין בעיה, למה שלא תשים על המגרש את הטופ 3 QB שלך ואת המפלצות אאוטסייד דה נאמברס ואת דיאנג'לו וויליאמס ותיתן להם להשיג את היארד המזויין במקום לעשות "פייק" שלוקח שעה וחצי ולא באמת פייק, בטח לא מול אחת הקבוצות המאומנות בליגה ולשים את הכדור בידיים של לאנדרי ג'ונס במסירה across the field כשלסיאטל יש סילונים בסקנדרי שסוגרים על הכדורים האלה בעיניים עצומות. זה מהלך מפגר איך שלא מסתכלים על זה. מזכיר את הדרייב הראשון שלכם במחזור הפתיחה מול הפאטס שתוקתק בלי בעיה עם מסירות וריצות דאון דה מידל עד שהגעתם לרדזון ואדון היילי הגאון החליט שזה קל מדי אז הוא קרא Double reverse pass של אנטוניו פאקינג בראון שהסתיים באיבוד של איזה 15 יארד ומוות קליני של הדרייב. אני יודע שהנוסטלגיה לרנדל אל בסופרבול מציפה אותך ואת כל האוהדים כל פעם מחדש כשקוראים את הג'אדג'טים האלה אבל זה פשוט לא לעניין. המהלכים האלה נועדו בעיקר בשביל לייצר איזשהו spark כשהמצב בקאנטים וכלום לא עובד. בקשר ל-2pt conversions זה באמת לא פגע בכם, עד שזה יפגע. אין לי ולך מושג מתי זה יקרה, רק שזה יקרה. אין שום סיבה נורמלית ללכת על זה ביתרון 16-14 בפאקינג רבע ראשון. יותר מדי מסוכן עם רווח שלא שווה את זה. יש סיבה למה מאמנים ב-400 דרגות טובים יותר, חכמים יותר ואגרסיביים יותר ממנו לא עושים את זה. בתחילת העונה חשבתי שזה איזשהו פתרון ביניים בגלל שסקובי הסריח ו-33 יארד היה גדול עליו אבל ככה? מטומטם ומסוכן מדי. לא צריך את זה. ולא משנה שהצ'אלנג' הצליח - לבזבז אחד כזה ברבע השני על קומפלישן של 7 יארד ב-1st down ב-20 יארד ליין של סיאטל זה מהלך מהספר של רקס ראיין וג'ון פוקס (שני הצ'אלנג'רים הגרועים בליגה בפער). עדיף לשמור אותו להחלטות בעייתיות יותר במצבים טיפה יותר קריטיים כמו שרואים כמעט בכל משחק שני בליגה הזאת. יופי אז הוא הרוויח את ה-7 יארד האלה ואז ווילסון תיקתק עליו בלי בעיה 16 יארד מהלך אחר כך כל הדרך לאנדזון. כל הכבוד, אחלה צ'אלנג' שהיה שווה לבזבז ולהישאר עם 1 עד סוף המשחק.
אם הוא ימשיך להיראות ככה אז לא, אין שום סיכוי כזה. לא סתם אלוויי השקיע בו בחירת סיבוב שני (שהגיעה משום מקום ונראתה לכולם הזויה ומפגרת) ונתן לו לשבת 4 שנים על הספסל וללמוד את המערכת. הוא פרוייקט אישי שלו ואם עד 2007 זה היה הסטנדרט אצל רוב הקבוצות, עכשיו אם אני לא טועה דנבר היא הקבוצה היחידה שעשתה את זה בשנים האחרונות (בעצם גם הפאטריוטס אם כי במאפיה שהם מריצים זה גם כדי לייצר הייפ למרות שאין על מה ולקבל עליו בחירת דראפט מאיזה QB GURU סטייל אובראיין). זו גם אחת הסיבות שכל כך התלהבו לתת לו את ההזדמנות אחרי הפיאסקו של פייטון מול קנזס (הוא לא באמת כזה פצוע כמו שמספרים) - סוג של אודישן כדי לדעת מה יש לקבוצה ביד לפני האוף סיזן ואם כדאי לשלם לו או לא. אני אגב רחוק מלהיות סגור עליו ולא משתפך עליו כמו רוב האוהדים והתקשורת. הוא עדיין לא מדוייק מספיק, נלחץ בפוקט ונתקע כשה-read הראשון שלו לא פתוח. לדעתי האפקט היותר חיובי שיש לו כרגע על הקבוצה הוא בכלל על משחק הריצה בשיטת ה-Zone blocking של קוביאק. פייטון מאנינג לא מסוגל להריץ אותה. פיזית. הוא ניסה כמה פעמים בתחילת העונה וכמעט התפרק. כל התיאום והטיימינג של ה-OL והראנינג בק'ס נדפק בגללו ובגלל שהגנות לא כיבדו את הזרוע שלו אז הם כיווצו את כל השמירה שלהם + הליינבקרים יכלו לרמות כל הזמן בבק סייד של הפליי אקשן כי הוא לא היווה איום במשחק הריצה עם הרגליים שלו. לאוזווילר יש זרוע נפץ שהגנות כן מכבדות והוא אתלט מצויין שמסוגל לרוץ אם הליינבקר לא יהיה במקום וייפול להטעייה.
בקיצור, זה לא שהוא כ״כ טוב כמו שפייטון (נהיה) כ״כ גרוע. אגב, אם כבר עסקינן בדראפט, כמה היום הזה מעניין עבור האוהדים? יוצא לי לקרוא את הספר ׳מאניבול׳ אחרי תקופה ארוכה שהוא נמצא אצלי בחדר. יש שם הרבה דברים מעניינים (אני אגב מבין בבייסבול עוד פחות מאשר בפוטבול וזה אומר הרבה) שבין היתר מציינים את זה שלעומת הדראפט בבייסבול, הדראפט בפוטבול הוא ממש חגיגה שלמה עבור האוהדים של הליגה. כמו כן, יש פרק שלם על בנאדם בשם ביל ג׳יימס שהיה פריק חולני של בייסבול שכתב כמה ספרים על בייסבול וסטטיסטיקה, אם כי הרעיון המרכזי שלו בכלל היה להציג שהידע של כל הקבוצות בליגה הבכירה בפרט והבייסבול בכלל הוא מאוד מוגבל וה״מקצוענים״ מסתכלים על המשחק בצורה טיפשית להחריד. כמו כן, עוד דבר שהפריע לו מאוד הוא שהיו יותר מדי מאמנים שהעדיפו לבצע מהלכים שלא דורשים סיכון כדי לא להיכשל. מזכיר לך מישהו?
הדראפט הוא חגיגה שלמה של 3 ימים עם שידורים בפריים טיים ב-ESPN ו-NFL NETWORK שמניבים אחוזים רייטינג גבוהים יותר ממשחקי פלייאוף NBA שמשודרים באותה שעה. זה מאוד מעניין ומאוד דרמטי. קח את כל מה שאתה מכיר מדראפט NBA ותכפיל. בעצם תשלש. או תרבע. או תחמש. מזכיר לי הרבה מישוהים לצערי. מדובר בנקודה כואבת. אני באמת סובל מהעניין הזה. לא צוחק. זה מוריד את הרמה של המוצר כל יום ראשון. גם ככה העונה היא אחת היותר חלשות שאני זוכר בשנים האחרונות עם המון קבוצות בינוניות עד גרועות, פציעות בלתי נגמרות ושיפוט מחריד. אבל המאמנים האלה שלא יודעים לנהל שעון כמו בני אדם או סיטואציות במשחק גומרים עליי. שכחתי לציין בהודעה הקודמת אבל מה שקוביאק עשה הלילה לפני המחצית זה המדריך לקוף המתחיל. פשוט קלולס מפגר. הפאטס ב-35 יארד ליין שלהם עם 3rd and 3 ו1:12 על השעון כשלדנבר יש 2 טיימאאוט'ס והוא לא עושה כלום. ניו אינגלנד מורידים את השעון ל-35 שניות ורצים (כלומר מנסים לרדת למחצית) ל-0 יארד. אנחנו ב -4th and 3 מה-38 יארד ליין של ניו אינגלנד והקוף לא עושה כלום. מחכה. ומחכה. ואז קורא טיימאאוט עם 5 שניות על השעון. למה? כי הוא רוצה שהפאטס יעשו פאנט כדי שהוא אולי יעשה TD כמו בפוקס ההוא מול הקולטס. רק שאת הפאטס מאמן בן אדם עם מוח מתפקד ו-2 אונות אז הוא מעלה את טום בריידי שמוציא סנאפ וזורק את הכדור הכי רחוק שהוא יכול מחוץ למגרש, עוברות 5 שניות ויורדים למחצית. פשוט דברים שכשאני צופה בהם בזמן אמת אני מרגיש כאילו מה שחסר זה שהמאמן יוריד את המכנסיים וישתין עליי דרך המסך. זה רק מה שחסר.
אין מה להבין בבייסבול. משחק של בבונים עם קהל יעד של בני 50+ שמשנה לשנה רק הולך ומאבד את הצעירים. אתה לא מפסיד כלום. הרבה ״אינטלקטואלים״ (שם קוד לחנונים) נמשכים אליו מאוד בגלל שכל המהות שלו זה מספרים וסטטיסטיקה וזה גורם להם לחשוב שהם מבינים אותו, מה שבהרבה מקרים נכון, אבל ברמת הכי בסיסית שלו כספורט הוא פשוט לא עושה את העבודה. תגגל שנייה פרינס פילדר וסיסי סבאתיה ותגיד לי אם ככה לדעתך אתלטים שמרוויחים 150M$+ אמורים להיראות. על אופן המשחק המסורבל אני אפילו לא אתחיל לדבר. צפייה יחידנית בצבע מתייבש מסעירה יותר. השימוש באנליטיקס וסטטיסטיקה מתקדמת בפוטבול מתרחב משנה לשנה אבל עדיין רחוק מלהיות מספיק בגלל לא מעט דינוזוארים שלא מוכנים לזה ומבחינתם זה אפילו סוג של פגיעה באגו ובכבוד בגלל הצורה שבה הם אימנו פוטבול 20-30 שנה. PFF שהפנתי אותך אליו הוא אתר שעובד עם 19 קבוצות בלבד בליגה (לא מפרטים מי) ומעניק להם גישה מלאה לסטטיסטיקות המתקדמות שלו. קח למשל סטטיסטיקה יבשה כמו סאק׳ס. היא בעייתית מאוד. שחקן הגנה שמייצר 10 PRESSURES על ה-QB משפיע על המשחק יותר משחקן הגנה שמייצר 3 PRESSURES שבאחד מהם הוא הצליח לתקל את ה-QB לפני שהוא שיחרר את הכדור. בבוקס סקור אתה לא תשמע על הראשון אלא רק על השני. וזו סתם הדוגמה הכי בסיסית וקלה שעלתה לי לראש. אפשר לשחק עם זה למיליון כיוונים בכל העמדות. הענף כל כך הרבה יותר מורכב מבייסבול שזה פשוט הרבה הרבה יותר קשה להגיע לאיזושהי פריצת דרך סטייל מאניבול (שגם היא מאוד אוברייטד אגב). דראפט WISE ידוע שסיאטל עושה את הדראפטים שלה בשנים האחרונות תוך כדי התבססות על נוסחא בשם SPARQ שפותחה על ידי נייקי ומאמן הכושר שלהם שנועדה להעריך יכולות אתלטיות של שחקנים. הטראק רקורד שלהם איתה מוצלח מאוד ואני מניח שמשנה לשנה הם רק הולכים ומשכללים אותה. לא חושב שזה מקרי שהם אחת הקבוצות עם מחזורי הדראפט הטובים ביותר ב-5-6 שנים האחרונות.
לא מסכים איתך בקשר לגאדג'ט פלייס. זה מתחיל ונגמר בשאלה אחת: האם אתה בעד או נגד הרעיון הכללי הזה. אם התשובה היא לא זה פחות או יותר סוגר את הדיון כי יש דוגמאות לשני הצדדים אבל אי אפשר להוכיח רלוונטיות כי כל מקרה לגופו גם מבחינת התוצאה באותו רגע וגם מבחינת המהלך שבוחרים לבצע. אם אתה בעד זו כבר נטו שאלה של הצלחה בביצוע כי על כל טריק פליי מוצלח (והעונה אני חושב שהמאמנים קוראים לא מעט כאלה יחסית) אפשר להגיד שהוא מפגר (לתת לWR לזרוק כדור זה ביי דפינישן מפגר). אתה לא שם את הכלים הטובים ביותר על המגרש בדאון 4 ו7 כי זה לא טריק פליי ולא גאדג'ט זה נסיון ללכת בדאון רביעי - זה לא אותו דבר. כל הקטע במהלכים הללו זה אלמנט ההפתעה והעובדה שהקבוצה ממול עומדת עם סט שחקנים שונה מזה שהיא מעמידה מול ההתקפה הרגילה. טומלין אמר בכל הזדמנות (גם לפני המשחק, יש לציין) שהם מתכוונים לקרוא את המשחק בצורה אגרסיבית מאוד כדי לפצות על הפער. אם המהלך היה מצליח אז היו מנתחים אותו אחרת לטעמי כי הוא לא היה מהלך גרוע - פשוט סיאטל היו מוכנים. אין לזה שום קשר למהלך של ראנדל אל (לקאוור וארינאס היו סטים של מהלכים כאלה והם היו משתמשים בהם לפחות פעם במשחק) אני בעד כאלה מהלכים. גם כשהם נכשלים.
מה הסיבה לכך שבטאצ'דאון של הסיהוקס (לא האחרון אלא זה שלפניו) הסייפטיז של הסטילרס עמדו בתוך הרדזון במקום ללחוץ על בולדווין? הרי הוא היה כל כך קרוב לזון, זה נראה לי קצת טיפשי.
אגב אליאור, על קייל פולר שכבר הושמץ ולפתע חזר לעצמו: Chicago Bears Quietly Made Kyle Fuller What He Should Be
