Super Bowl LIX

אבל הם לא בקטע של טאנקינג כי הם קבוצה טובה עם טופ 7 QB. מה שקורה איתם זה אחד הדברים ההזויים שנתקלתי בו. בכל ארבעת המשחקים שלהם הם הובילו עם 2 דקות על השעון והפסידו שלושה. כל עוד ריברס חי ונושם הם לא יסיימו בחיים עם בחירה ראשונה בדראפט כי יש להם לא מעט קבוצות פח לשחק מולן (קליבלנד, טמפה, טנסי, מיאמי) אבל העונה אכן גמורה מבחינתם ואין שום סיכוי לוויילד קארד, שזה מבאס מאוד כי אני מת על ריברס.

אכן. גם בעונה שעברה הם ניצלו את הלוח הקליל שהיה להם בחודש הראשון. אם כי לזכותם ייאמר שהוא היה קליל גם בחודשים לאחר מכן והם עדיין מצאו דרכים לפשל ככה שאולי כן מגיע להם קרדיט מסויים שהם ניצחו בהתחלה. העונה זה רק יילך ויהיה יותר קשה משבוע לשבוע (דנבר, סיאטל, גרין ביי, אריזונה, פילי, קרוליינה בחוץ)

בקשר לחוליו, זה שאלה של כמה משאבים אתה מוכן להשקיע כדי לעצור אותו. ב1 על 1 אין לאף קורנר בליגה סיכוי. אז השלב הבא הוא להציב את הסייפטי בצד שהוא ממוקם בו ולקחת את האופציה לזריקה עמוקה למקרה שהוא משאיר עשן לקורנר ששומר עליו בגו ראוט. השלב הקיצוני ביותר הוא להוסיף לכל זה גם ליינבקר שיהיה באיזור שלו וייקח גם את האופציה לטווח בינוני/קצר (בקצר כנראה לא יימנע תפיסה אבל יבטיח תיקול מהיר ו-YAC לא גבוה). זה למשל מה שמינסוטה עשו לאודל ביום שני האחרון. בשום שלב במשחק הוא לא נשמר 1 על 1 והם גיוונו מדי פעם עם שמירה כפולה ולעיתים עם משולשת. רק קבוצות שבטוחות בהגנה שלהם עושות את זה בדרך כלל כי הן סומכות מספיק על שאר השחקנים שיתמודדו ב1 על 1 עם האופציות האחרות של ההתקפה.

קרוליינה בחרו לשמור אותו 1 על 1 כל המשחק עם רוקי קורנר.

יש סיכוי לא רע שחוליו ייראה מצויין מול דנבר כי הם סומכים גם על טאליב וגם על האריס ב1 על 1 ולפעמים זה מתנקם בהם אבל חרטות כמו 300 יארד או TD של 76 יארד ש-90% מהם זה ב-YAC זה קטע קיצוני שרק סקנדרי לא מנוסה וצוות אימון עקשן וגאוותן יכולים לאפשר.

אין בינינו וויכוח. אבל להזכיר את אטלנטה ספציפית לצד דנבר זה לא לעניין. הם שלב הרבה הרבה הרבה הרבה יותר מוקדם בהתפתחות האבולוציונית של סוג ההתקפה הזאת (שהיא רכה מדי ולא מנצחת), בעיקר בגלל ההבדלים העצומים בין ה-QB's. אם אתה מוציא מאטלנטה את חוליו ההתקפה מתה והופכת לגירסה דרומית של קליבלנד. בדנבר היו לך בכל זמן נתון 3 רסיברים עלית (ג'וליוס תומאס הוא למעשה רסיבר) ו-QB עם המוח החד ביותר שהענף הזה ראה. זה בכלל לא דומה.

 

לאנשים יש נטיה להכניס כל דבר לתבניות, ולכן ההגנה של סיאטל "הראתה" שההתקפה של דנבר ב2013 היתה בלוף. כמו שאומרים שבריידי ב2014 התמודד מול אותה הגנה שפייטון התמודד מולה בשנה קודם. טכנית ופרסונלית זה אולי נכון (עם הסתייגויות) אבל מי שרואה את המשחק יכול לדעת מתי קורה שתופסים יום, ואני זוכר טוב מאוד את ס"ב 2013 וההגנה של סיאטל פשוט נתנה משחק לפנתיאון. נכון שהמצ' אפ בינה לבין ההתקפה של דנבר היה מצ' אפ טוב מאוד, בגלל שההתקפה של דנבר התבססה על זריזות של רסיברים ועל YAC ולגיון הבום היה ALL OVER THE PLACE ולא נתן להם לזוז ס"מ. אבל תקיים עוד 10 משחקים כאלה וזה לא נגמר ב8 נקודות לדנבר. הם נתנו משחק יותר טוב מהבייסליין שלהם.

נ.ב.
למרות שהרבה מאוד מהקריירה שלו מאט ראיין חב לחוליו ג'ונס בשלושת המשחקים הראשונים של העונה הוא לא היה פאקטור חזק, ובזה צריך לתת את הקרדיט לראיין. בהתעלמות כמובן מהמשחק האחרון

 

ל

 

הם קבוצה טובה? חולק עלייך בעניין הזה. הם אחת מכמה קבוצות בעלות ק״ב מצוין עם צוות רך ומרגיז סביבו, כולל אופנסיב ליין חלש והגנה מחוררת (עוד קבוצות בסגנון - אינדי, סיינטס). לפני עשור הם באמת היו קבוצה טובה, כרגע הם לא מאוזנים בכלל וצריכים המון עזרה. הם לדעתי יקבלו העונה בחירת טופ 5 בדראפט ויוכלו להביא את שחקן ההגנה הטוב ביותר בקולג׳ים (כנראה מיילס גארט, פאס ראשר מTexas A&M). ככה יהיה להם שם נוצץ חדש להתרגש ממנו כשהם יעברו בעונה הבאה לLA או לוגאס.

 

בלוף זו הגדרה חזקה מדי ואני לא חושב שמישהו פה התכוון אליה אבל כמו שיצא לך להבין ממני בדיון על בריז לפני שבועיים - אני לא אוהב את סגנון ההתקפה הסטרילי הזה וחושב שברגעי אמת מול הגנות קשוחות הכל קורס. יש לכך הרבה דוגמאות לאורך ההיסטוריה (הקולטס של מאנינג, פאטריוטס 2009-2014, בעיקר במצ'אפס מול בולטימור והג'טס. ניו אורלינס - כל העידן חוץ מעונת הבאונטי). מן הסתם לא מדובר בהתקפה רעה או אפילו בינונית אבל תמיד חסר בה איזון, ובמיוחד הזהות האגרסיבית ומשחק הריצה בגלל שהן ULTRA PASS HAPPY, מה שמפתח הרבה הרגלים "רכים" מה שנקרא אצל סקיל פליירס ושחקני אופנסיב ליין. ברוב המקרים זה גם משליך על ההגנה מכל מיני סיבות.

חוליו הוא פאקטור מאוד חזק בכל פעם שהוא דורך על הדשא בגלל תשומת הלב שהגנות מעניקות לו. כשהסיינטס שומרים עליו בטריפל קאברג' אז אין לדיקאפריו סיבה להכריח את הכדור אליו אם כל שאר הרסיברים (ובעיקר הראנינג בקס) פנויים מול הקונוסים שמנסים לשמור עליהם. הבעיה היא תמיד מול הגנות טיפה יותר איכותיות שמצליחות גם לייצר לחץ, גם סוג של לשמור על חוליו וגם מספיק טובות כדי לשמור על שאר שחקני ההתקפה ברמה שהם לא פנויים לגמרי וצריך להשחיל אליהם זריקות קשות ו/או לזהות את השחקן הפנוי היחיד. מול הגנות כמו של אוקלנד וניו אורלינס זה לא היה המקרה וראיין היה רק צריך לבחור.

איך עוד אפשר להגדיר קבוצה שהובילה בכל המשחקים שלה העונה עם 2 דקות על השעון אם לא כקבוצה טובה אך לוזרית עם מנטליות של בני יהודה CIRCA 1998? יש להם QB מצויין, אחלה סקיל פליירס וסקנדרי מהטובים בליגה (היה לפחות, עד לפני שעתיים). במשחק הראשון מול קנזס הכל התפרק כמו מגדל קלפים אחרי הפציעה של קינאן אלן והם איבדו יתרון של 24-3 במחצית. שבוע אחרי הם תפרו לג'קסונוויל את הצורה. אחר כך הובילו רוב המשחק מול הקולטס בחוץ ואיבדו עשתונות עם פאמבל של הנרי הרוקי בדרייב האחרון והמשחק האחרון כמובן שהשתיקה יפה לו לאחר שליטה ללא עוררין מהרגע הראשון עד 5 דקות לסיום עם 2 פאמבל'ס הזויים בתוך ה-20 יארד ליין שלהם.

כל זה כשבדרך הם מאבדים כל שבוע שחקן מרכזי אחר (קינאן, וודהד, טיאו, בשבועיים האחרונים בלי גייטס ודאנלפ ה-LT הפותח. החל מהשבוע הקרוב גם בלי שחקן ההגנה הטוב ביותר שלהם). אם הם רק היו יודעים לסיים משחקים (כלומר - לא מפילים כדורים מהידיים) הם היו יושבים כרגע על לפחות מאזן של 3-1 ואם היה להם קצת מזל מבחינת פציעות כנראה שעל 4-0. אז ברור שאם לסבתא היה זין היא הייתה סבא ושכל החרא הזה לא מעניין חוץ מהשורה התחתונה אבל לדעתי הם נתנו 4 תצוגות הרבה הרבה יותר טובות ומרשימות מקבוצות כמו יוסטון או בולטימור או אוקלנד שיושבות כרגע על 3-1 וחזק בתמונת הוויילד קארד. משחק של אינצ'ים ושל Breaks and bounces, רק שהם כבר שנתיים תמיד בצד הלא נכון שלהם.

 

אני אולי דינוזאור במנטליות הפוטבול שלי, אבל אני לא יכול להחשיב קבוצה עם כאלה קווי הגנה והתקפה+מנטליות לוזרית (אליה התייחסת) כקבוצה טובה.

הם והסיינטס והקולטס מזכירים לי יותר קבוצות בביג 12 מאשר בNFL

 

הקווים שלהם לא מספיק טובים אבל גם לא כאלה גרועים כמו שאתה חושב לדעתי אם אתה מזכיר אותם בשורה אחת עם סגלים מזעזעים כמו של הקולטס והסיינטס. שחקנים כמו ליג׳ט, מלווין אינגרם, מיביין, טאו או פלוקר ופרנקלין הם סבירים יחסית ואפשר לעבוד איתם. חוץ מזה שלא נראה לי שאתה נותן מספיק קרדיט לסקנדרי שלהם שהיה אדיר בחודש האחרון בראשות וארט, ברנדון פלאוורס והשיחוק העונתי עם קייסי הייווארד. היה כיף לראות אותם משתקים רסיברים כמו אלן רובינסון, ברנדון קוקס וג׳רמי מקלין. עכשיו בלי וארט הכל הולך להתפרק.

אתה לא דינוזאוור אבל מציב סטנדרטים קצת קשוחים לטעמי. אם אני זורם איתם אז יש כנראה משהו כמו 5-6 קבוצות טובות בליגה. שזה כנראה נכון מבחינת סופרבול או כלום אבל אם מרחיבים את ההגדרה לקבוצות ששוות פלייאוף סן דייגו לדעתי היו בשיחה. כמו שאמרתי, קבוצות כמו יוסטון, בולטימור ואוקלנד הציגו יכולת פחות מרשימה מהם והן על 3-1 וחזק במאבק על וויילד קארד בזמן שהם על 1-3 ותכנונים על טורניר מטקות בים.

 

שתי נקודות. ראשית, אני לא חושב שסוג מסויים של התקפה גורם לרכות בהגנה. אני חושב שכל התקפה ששמה כמות עצומה של נקודות על הלוח (ובאופן טבעי מדובר בהתקפה אווירית בעיקר) גורמת להגנה להיות רכה. הגנה חייבת אינטנסיביות והיא לא יכולה להיות כזאת אם כל פעם שהיא נותנת TD ההתקפה לוקחת בחזרה. העובדה שההגנה של דנבר יכלה לרדת מנצחת במשחק שהיא הרשתה לשים 48 נקודות על הלוח הפך אותה ללא רלוונטית. ואחד הדברים שהפכו אותה לכזו טובה בשנה שעברה ומה שעוזר להם להמשיך בכך השנה (וזה נראה שטעיתי לגביהם לחלוטין) זה העובדה שההתקפה מאוד חשודה, ובכל דרייב שעולים ההגנה יודעת שזה נקודות שיהיה קשה מאוד לקחת בחזרה. תחשוב על המעבר העצום שהפאקרז עברו מ2010 ל2011, ההגנה נתנה עוד 120 נקודות ב2011 כי זה בלתי אפשרי לעלות ולשמור כשההתקפה שמה 35 נקודות כל משחק. ואז מגיע המשחק שההתקפה קצת מגמגמת (וזה תמיד מגיע, ראה נקודה הבאה) וצריך שההגנה תיתן משהו ואין לה מאיפה להביא את זה. צריך ללכת הרבה אחורה לפני עידן תקרת השכר כדי למצוא קבוצה שהיתה ממש טובה בהגנה וממש טובה בהתקפה. הניינרז בשנות ה80 היו כאלה. אבל גם הקבוצה ההיא מדובר בהתקפה שהייתה אמנם מאוד יעילה, אבל היא מעולם לא הייתה מפלצת של ט"ד או של יארדים. הקרקסים המעופפים של פאוטס או של מרינו תמיד היו נתקעים כשהם התמודדו מול קבוצה חצי סבירה.

עוד נקודה. לדעתי להגנה יש יתרון מסויים על התקפה במשחק נתון. ע"ע דנבר נגד סיאטל, או אוקלנד מול טמפה ביי ב2002, או הראמז מול הפאטס ב2001. הדבר הזה נובע מהעובדה שלהתקפה יש פחות משתנים שמריכיבים אותה בניגוד להגנה. זה הסיבה שקל יותר לבנות התקפה מאוד מצליחה מאשר הגנה מאוד מצליחה. אם יש לך ק"ב מצויין ועוד שני תותחים כסקיל פליירז יש לך 400 נקודות לעונה באופן נתון. אם יש לך ק"ב הסטורי זה מקפיץ את הבסיס ל450-500 נקודות. בשביל הגנה טובה צריך הרבה יותר מ2-3 שחקנים טובים, צריך שבכל שלושת החוליות יהיה בסיס טוב חוץ מעוד שניים מצויינים ועוד שניים אדירים לפחות כדי להשלים להגנה הסטורית כמו זו של דנבר או סיאטל. לכן יותר קשה לבנות אותם, ולכן הם מתפרקות הרבה יותר מהר. מצד שני זה נותן יתרון עצום במשחק נתון, בגלל שאתה אף פעם לא תלוי בשחקן אחד שיום רע שלו הורג לך את המשחק. מה שאין כן בהתקפה, יום רע של ק"ב ואתה גמור. לא משנה כמה ההתקפה שלך מאוזנת. הראמז ב2001 הייתה טקסטבוק של התקפה מאוזנת. ועדיין כל מה שהיה צריך זה פיק סיקס ופאמבל של וורנר כדי ש350 יארד באוויר ומארשל פואלק על הקרקע לא יהיו מספיק טובים לנצחון על הפאטס. הרבה יותר קל לגרום להתקפה אדירה ליום רע מאשר להגנה אדירה ליום רע. מצד שני קבוצה שמחזיקה את פייטון או בריז או רוג'רז תצליח להחזיק התקפה אדירה או קרוב לזה למשך עשור כשחיי המדף של הגנת סיאטל נמצא בטווח של שנתיים שלוש.

 

עוד משחק, עוד פנאלטי על taunting שהורס דרייב ומשנה מומנטום (הפעם כי קרלוס הייד עשה פלקס של הידיים אחרי ריצה מוצלחת)... האם הקשקוש הזה ייפסק מתישהו?

 

ייפסק ברגע שעונש על עישון מריחואנה יהיה מחמיר פחות מהעונש של הפסיכי ההוא שכמעט הוריד לאנטוניו בראון את הראש שנה שעברה אחרי שכבר הייתה לו היסטוריה בתחום.

 

התכוונתי ייפסק מבחינת השופטים, לא מבחינת השחקנים. לא יכול לסבול את הסטריליזציה שעושים לענף. מה מצפים שאנשים יעשו אחרי טאצ׳דאון או סאק? לחיצת יד לשופט?

 

השופטים בסך הכל מיישמים את ההדגשים על החוקים שה-Competition Committee מורים עליהם. אם כבר אז הטענות צריכות להיות מופנות אליהם. אני מסכים שהדגלים והקנסות על חגיגות באנדזון מוגזמים אבל עם Taunting אין לי בעיה כי זה נועד למנוע תגרות ו/או פעולות תגמול של שחקנים מתוסכלים. קרלוס הייד יכול לנפח את השרירים שלו אבל לא בתוך הפנים של הסייפטי, וקאם ניוטון יכול לעשות את החרטות שהוא עושה אחרי כל 1st down אבל לא על הראש של הליינבקר. כשהם עושים את זה לכיוון הקהל/שחקנים מהקבוצה שלהם הם לא מקבלים על זה דגל.