Super Bowl LIX

תחשבו מה היה קורה אם מייק טומלין לא היה בליצ׳ק שחור ומאמן סופר נועז וחדשני וגאון שחושב מחוץ לקופסה ובסך הכל בועט 3 XP's במקום ללכת על 2pt conversion שלוש פעמים

יש מצב שהוא היה מוביל עכשיו בפער 4 במקום 1 אבל אז זה היה קל מדי עבורו.

איזה מזל שמייק טומלין מאמן בליגה. ועוד HOF QB כמו ביג בן. אני מרגיש שהפוטנציאל שם ממוצה עד תום.

 

שלוש ניסיונות ל2pt converstions ואפס נקודות.

לך כבר הביתה. זה נהיה מביך

Sent from my Nexus 5 using Tapatalk

 

הולי הל בני בוי.

 

איזה הגנה בדיחה. קבוצה בדיחה. מאמנים בדיחה.

לא ייאמן מה שקורה עם רודג׳רס וביג בן. פשוט לא ייאמן.

 

עזוב רגע את פיטסבורג ותן קצת קרדיט לקבוצה שניצחה השנה בלאמבו ובהיינץ פילד. ולקוורטרבק הרוקי שבלט במשחקים האלה. הערב הברווז התחיל באופן מהוסס, אבל במחצית השנייה כבר נכנס למשחק, כולל מסירה גאונית לדז בראיינט על 50 יארד אחרי שחמק מהבליץ ושני דרייבים נהדרים בדקות הסיום של המשחק.

כולם מתלהבים ובצדק ממה שההתקפה של דאלאס (על שלל מרכיביה) עושה, אבל לדעתי גם צריך להסיר את הכובע בפני הדיפנסיב קואורדינייטור שלהם רוד מארינלי. הוא שועל ותיק שמצליח להוציא את המקסימום מחבורה מוגבלת למדי מבחינת יכולות, שעוד סובלת מלא מעט פציעות וחיסורים העונה. הם שיחקו היום מצוין עד לדקות הסיום, בהן ביג בן ידוע כבלתי עציר בעליל.

בדנבר כבר יכולים להתחיל למכור jerseys של טוני רומו, זה בלתי נמנע...

 

אני חושב שאחרי 10 מחזורים אפשר להבין שלנצח בלאמבו והיינץ פילד זה לא בדיוק משימה כזאת קשה כמו שניצחונות במגרשים האלה על קבוצות עם HOF QB's כמו רודג'רס וביג בן אמורים להיות. אין ספק שמגיעות המון מחמאות לדאלאס על התצוגה היום (ובכלל על העונה) אבל אני לא לוקח אותם עדיין ברצינות ואני יודע שזה נשמע הזוי ופאתטי אבל IT IS WHAT IT IS. אני חושב שרומו יכול להוציא לפועל את הדברים שדאק מוציא בתור GAME MANAGER ובסיטואציות כמו two minute drill או לחילופין במשחקים שבהם הם ייקלעו לפיגור ויצטרכו לנטוש את משחק הריצה הוא יביא לשולחן FIRE POWER שלדאק עדיין אין בשלב הזה של הקריירה.

מצד שני אני מבין לחלוטין למה ג'רי לא מעוניין להתעסק ולהפריע לכימיה של הקבוצה הכי חמה בליגה וזה לגיטימי בעיניי. אני פשוט רואה איך זה הולך להתנקם ולהתפוצץ בפנים ב-adversity הראשון שיגיע (ושוב, אני לא יודע אם אני אאשים בזה מישהו. הסיטואציה הזו מורכבת ונדירה מדי). אני מקווה בשבילם שזה יגיע עוד לפני הפלייאוף רק כדי לראות אם ואיך דאק שורד את זה אבל כשאני מעיף מבט על הלוח שנשאר להם ומתחשב בחולשה הכללית של הליגה אני לא רואה מאיפה זה מגיע. הם כרגע על המסלול הבטוח להשגת שבוע ביי ויתרון ביתיות לאורך הפלייאוף ויעדיפו להימנע מכל צעד דראסטי שיוכל לערער את המצב.


אגב, לא זוכר מתי מאמן הפך אצלי מאחד האהובים לאחד המאוסים בפרק זמן כל כך קצר כמו ברוס אריאנס. אני מרגיש שהבן אדם השתכר מהשתן של עצמו וכבר לא רואה בעיניים יותר. הצורה שבה הוא מאמן כל העונה בכלל ואת המשחק הלילה בפרט הייתה פאתטית. הוא כאילו לא נותן לשום עובדה או מהלך(ים) שמתרחשים על המגרש לבלבל אותו. אפס גמישות מחשבתית ואפס יצירתיות. לא משנה כמה פאלמר ייראה גרוע וכמה ה-OL יחסום מזעזע או כמה המצ'אפ ממול יזעק להריץ את הכדור 70 פעם במשחק עם העילוי שנמצא בבקפילד הוא ימשיך לקרוא את ה-VERTICAL ROUTES המזויינים האלה פעם אחר פעם אחר פעם, לא משנה איזה ליינמן נפצע, איזה רסיבר צולע, כמה הוא משמיט, האם פאלמר בכלל בכיוון, מה התוצאה ו/או סיטואציה במשחק. לזרוק. לזרוק לזרוק לזרוק ולזרוק. זה היה כזה מפגר לראות אותם ממשיכים לזרוק דאון אחרי דאון אחרי דאון למרות יתרון של 7-10 נקודות מול קבוצה שנחותה מהם באיזה 4 דרגות. מילא אם היו שולטים ותופרים כמו הפאטס בימים היפים. אבל כשזה לא עובד, וזה לא עובד להם בערך מתחילת העונה אולי הגיע הזמן להרגיע טיפה?

 

עזוב אותך, קבוצה שמתיימרת להשתחל לפלייאוף ומנצחת את הניינרס בשיניים?

דיברת על החולשה של הליגה וזה באמת הזוי לראות. הסטילרס, בנגאלס, קולטס, קרדינלס, פנתרס, פאקרס - כולם underachieving. אף אחת לא במאזן חיובי אפילו ועברנו חצי עונה. אפילו קבוצות כמו סיאטל ואטלנטה שנמצאות כרגע בפלייאוף נראות כאילו אפשר לנצח אותם בכל לילה.

שתבינו את חומרת המצב - אם סיאטל מפסידה והג'איינטס מנצחים מחר - לג'איינטס יש את הרקורד השני בטיבו בNFC. לפאקינג ג'איינטס.

אצל קאובויס מבחינתי כל הקרדיט לאו-ליין. ההגנה בסדר, אליוט נפלא ופרסקוט יכול להיות הרוקי הכי מרשים שראיתי בעמדה הזאת. אבל הכל מתחיל מהאו-ליין. ואני לא זוכר אחד כל כך דומיננטי. כל short yardage שהקאובויס צריכים יהיה דרך משחק הריצה. כי הם ישיגו את היארד, או השניים, או השלוש. היכולת הזאת לשלוט ביריבה ככה ולהכתיב את הקצב היא unmatched. לאף אחד אין תשובה לזה כרגע.

מילה על טנסי - אני נהנה מהם השנה ומקווה שהם איכשהו ישתחלו לפלייאוף (למרות שאיכשהו יוסטון ממשיכים לנצח) . מאריוטה בשקט שם מספרים מדהימים, דמארקו החייה את הקריירה שלו והאו-ליין שם גם כן נהדר. ההגנה גם כן עם פליימייקרים וזו קבוצה שמתקדמת בכיוון הנכון לדעתי.




Sent from my Nexus 5 using Tapatalk

 

ה״בעיה״ שלי עם דאלאס עד כה היתה שחשבתי שהם מסוגלים לנצח רק מעמדת יתרון ולא יכולים to play from behind. אתמול הם נאלצו לחזור מכמה פיגורים (אם כי לא עמוקים מאוד) ועשו את זה כמו גדולים. עדיין לא רואה איך בסגנון ההתקפי הזה הם מתמודדים מול פיגור ב14-20 נקודות ברבע השני נגד בריידי ושות. לכאלה סיטואציות הם אכן צריכים את הextra fire power של טוני רומו.

 

1) אם אתם מדברים על אימון, אנדראצ׳יבינג וכו׳, בחיים לא ראיתי סיטואציית fucked up כמו של גרלי שכבר הזכרתי כאן. זה בערך כמו שיהיה לך את מייקל ג׳ורדן ב-1 על 1 כדי לעשות נק׳ קלות, אבל אתה תעדיף לשחק על מסירות עם קר בעמדת הרכז. וואט דה פאק יא ג׳ף פישר. וואט דה פאק.

2) אגב, לא מזמן שאלתי כאן על סגנון של ראנינג בק׳ס, אז לכבודי - ואך ורק לכבודי - קיבלתי הזדמנות טובה לראות את זה בלייב במשחק בין הסטילרז לקאובויס (בל מול אליוט). למרות ההופעה של אליוט אתמול, ההבדלים בינו לבין בל היו נראים (לי) גדולים מאוד הפעם. הראשון פשוט רץ בשיא הכוח וחלונות נפתחים לו עם OL מפלצתי בעוד השני מתחיל לאט, כאילו הוא מסתכל כל הזמן איך לפרוץ את הדרך וממש רק בסוף מאיץ.

3) לגבי הקאובויס - מתחיל להזכיר את הסיטואציה של הפאנתרס מבחינת המומנטום ההתקפי בעונה שעברה, אם כי גם יש לא מעט שוני לטעמי. מרגיש לי אבל ש: א) פרסקוט נראה טוב יותר תחת לחץ (אם כי פלייאוף מול בריידי ושות׳ זה משהו אחר לגמרי). ב) המטרות מסביב פרסקוט טובות יותר מאשר אצל ניוטון בעונה שעברה). ג) הכישרון בהגנה של דאלאס אולי בינוני במקרה הטוב, אבל הם באמת לא עושים עבודה כזו רעה.

4) ימים יגידו אומנם, כי זו ליגה מוזרה ונראה לי הדבר היחידי שנשאר קבוע מתחילת העונה הוא שכולן מסוגלות להפסיד לכולן ביום נתון, אבל עם החזרה של ווילסון שנראה בריא יותר בשני המשחקים האחרונים וההגנה המפלצתית שיש לסיהוקס, הם הפייבוריטים שלי בפלייאוף.

 

אליאור - שום הסבר על מופע ההתאבדות של ריברס אתמול? גם כן הז*ן הזה. רחמים על אוהדי הצ׳ארג׳רס.

 

אין לי זמן לחפור עכשיו על נושאים כאובים ובוערים אז בינתיים אני רק אניח את זה כאן:
Chiefs vs. Panthers: Postgame Locker Room Celebration

המאמן האהוב עליי בליגה בפער ניכר. כל כך שמח בשבילו ומקווה מאוד שהוא יעבוד בקרוב מאוד עם QB שתואם את מידותיו כי הרזומה הזה חייב לסמן V על סופרבול. איש מרגש.

 

אם ההגנה של סיאטל הייתה מצויינת העונה גם בלי קאם צ'נסלור, עם החזרה שלו אתמול היא חזרה להיות מפלצתית בקנה מידה היסטורי.
אם זה לא מספיק שגם צ'אנסלור וגם תומאס הם All Pro כל אחד בפני עצמו, הם משלימים אחד את השני בכזו שלמות שזה כבר לא פייר. האחד נועל לחלוטין את אמצע המגרש ומכריח את היריבות ללכת Underneath. מתי בפעם האחרונה ראיתם את הפאטס זורקים פעם אחת כל המשחק לסים ראוט של גרונק/בנט, וגם בפעם הזו תומס הביא שם פצצה לגרונק שהוא הולך לזכור הרבה מאוד זמן. השני, לא רק שהוא פריק אתלטי בגדול של ILB, שהוא הסייפטי הטוב בליגה נגד הריצה, שהוא מסוגל לעשות כמעט הכל על המגרש, הוא גם הפליימיקר הכי גדול שיצא לי לראות בלייב. רק ברבע הרביעי של המשחק אתמול הוא סיפק עוד שלושה מהלכים כאלה לרזומה. הForced fumble מאדלמן עמוק ברבע הרביעי שהוביל לטאצ'דאון וליתרון 7, לאחר מכן בגול ליין בסוף המשחק שאיכשהו הצליח שם לתפוס את בלאונט מהרגליים ולמנוע TD, ובמהלך האחרון, שיא המאניטיים, הצליח למנוע קומפלישן באחד על אחד מול הTE הגדול בהסיטוריה. ומה שבלתי נתפס אצל היצור הזה, זה שזה לא משחק יוצא דופן, ההיילייט של הקריירה או משהו כזה. זה עוד משחק, אחד מיני רבים. Fucking GOAT.

ובלי קשר, איזה מאצ' אפ אדיר זה פאטס-סיהוקס. מהשחקנים על המגרש, למאמנים על הקווים, עד לפרונט אופיס. הלוואי שכל עונה היינו יכולים לקבל משחק בין שני הקבוצות האלה, במיוחד שבכל כך הרבה מקומות בליגה הרמה רק הולכת ויורדת משנה לשנה.

 

אני לא חושב שאני זוכר מחזור כזה שבו כל הק"ב הבכירים-רוג'רז, בריידי, בריז, ביג בן, ריברז (האם נכניס את מאט ראיין? לא) כולם הפסידו, ולכולם היה משחק מצויין (חוץ מהופעת הWTF של ריברז). היה צריך צירופי מקרים מיוחדים בשביל כל זה בכל אחד מהמקרים, אז לא נראה לי שבהכרח יש פה אינדיקציה למשהו. זה עדיין מעניין

 

game over man, game over

**תרתי משמע**