זה פחות עניין של מוסר יותר עניין של פחדנות מ'בזבוז' של בחירת דראפט גבוהה על שחקן מוכשר אבל בעייתי שאולי תעלה לך ביוקר בהמשך סטייל אהרון הרננדס, בלאקמון או מאנזיאל למשל.
זו גם התחושה שלי. ובמקרים כאלה GMs פחדנים משתמשים בעניין המוסר כתירוץ. אני כן חושב שיש מקום לשקול שיקולי מוסר במידה כזו או אחרת, ויחד עם זאת אני חושב שלאנשים מגיעה הזדמנות שנייה בנסיבות מסוימות. אני לא מאוד בקי בכל הסיפור של היל אז קשה לי להיכנס לפרטים. אני כנראה אומר משהו שהוא כבר בגדר המובן מאליו כרגע ובכל זאת - לדעתי טייריק היל הולך להיות עילוי בליגה בעשור הקרוב.
לא חושב שיש בכלל מקום לשפוט GMs כאלה או אחרים על כך שהם רוצים שחקנים עם עבר נקי. לא חסרים מקרים שבהם לקחו הימור על מישהו וזה לא הלך. מדובר פה במישהו שחנק את חברה שלו בזמן שהיא הייתה בהיריון ונמצא בכמה שנים על תנאי עכשיו. הכי קל להגיד שהצ'יפס פגעו ושההימור השתלם אבל הרבה יותר קרדיט מגיע למועדון עצמו, לאנדי ריד ולאיך שהם קיבלו את היל והתנהלו איתו. כל מועדון שבוחן שחקן בעייתי קודם כל שואל את השאלה "האם הבנאדם הזה יעשה עוד פעם שטויות וכמה אנחנו יכולים לצמצם את הסיכויים לכך", וכאן אתה רואה את ההבדל מפרנצ'ייז כמו הקאובויס שלוקחים הימורים על שחקנים כמו מקליין, גרגורי וגרג הארדי ותראה איפה השלושה האלה היום. זה דבר אחד להחתים שחקן בעייתי, זה דבר אחר להחזיק באחד. אגב אל תמהר לקפוץ על שחקנים בשנה הראשונה שלהם, לא משנה כמה הם מחשמלים. ראה ערך רוברט גריפין השלישי.
צפיתי עכשו בתקצירי המחזור וזה מה שקפץ לי. -וואו באפלו היו גרועים. אבל ממש ממש גרועים בדברים הכי בסיסיים במשחק. הMISTACKLES הכי מזעזעים שראיתי הרבה זמן. אלעד רצה שנדבר על הסטוריה לפעמים. אז אם אתה רוצה לראות איך המשחק היה נראה בשנות ה50 לפני שהיה אינטגרציה מלאה, והליגה היתה מלאה באנשים לבנים שמנים שלא ידעו לתקל, אז באפלו. -אני לא שמעתי שיש קבוצה בניו יורק שצבע המדים שלה ירוק. על מה אתם מדברים בכלל? -בשקט בשקט בלי שאף אחד שומע, ועם כל הכבוד לפאדיחה המצחיקה בסוף המשחק מול הצ'יפס, מאט ראיין נותן עונה ממש ממש טובה. -חוויית האלכס סמית' הקבועה. נכנס לדף המשחק ורואה שהוא זרק ל250 יארד וחושב שזה די סבבה ושהיה יכול להיות הרבה יותר גרוע. אבל אז רואה את התקציר ורואה ש80 יארד היה סקרין של קלסי וחושב שזה ממש ממש גרוע. אבל אז רואה אותו נותן כמה ריצות ממש יפות והיה יכול להיות יותר גרוע. ואז רואה את הINT המכוער. אז מה אני חושב? אני לא יודע מה לחשוב. האם הצ'יפס יהיו מסוגלים ליותר מלהדיח את אוקלנד? ואם כבר המשחק, אז קלסי. בפעם הראשונה כשאתה מסתכל עליו אתה מקטלג אותו במדור הקרנפים ביחד עם גרונק, וויטן, ג'ימי גראהם והחברה. אבל לבחור יש AGILITY ומהירות שהם יכולים רק לחלום עליה. הוא שחקן שבונה את הקריירה לקיובי שלו. -המשחק בפיטסבורג. אני חושב שיש יותר מדי תמימות דעים בפורום הזה, אבל לצערי אני לא יכול לעזור בנקודה הזו. שמתם לב מתי ההתקפה של פיטסבורג היתה טובה? בדרייב הראשון, ואחר כך כשההתקפה נכנסה לPANIC MODE בגלל הפיגור. בכל האמצע הרחב והארוך, נאדה. זה דוגמא לצוות אימון מקובע שאין לו יכולת א"ב של התאמה לתנאים המשתנים של המשחק. בניגוד לבולטימור שמה שהיה חסר לה זה כשרון, ועדיין, בלי הסנאפ שהרס לה 3 נקודות אי אפשר לדעת איך המשחק היה מתפתח. אם רק היה אפשר לצרף את הכשרון של פיטסבורג ליכולת האימון של בולטימור.
מוסר זה הדבר האחרון שמעניין את מקבלי ההחלטות בליגה וטיעוני "פחדנות" ו"שמרנות" לא תופסים יותר כשאתה רואה איך לכולם רועדות הביצים "להשקיע" אפילו בחירת סיבוב 7 על שחקן כמו לא'ל קולינס. מאז ה-SHITSTORM שנגרם משיחרור קלטת המעלית של ריי רייס שם המשחק הפך להיות PR. זה השיקול היחיד שעומד לנגד בעלים/GM ב-2016; כמה ישחטו אותי בתקשורת אם נביא את X. ההיסטוריה וההווה (סיאטל עם פרנק קלארק, קנזס עם טייריק היל, דאלאס עם דייוויד אירווינג. שלושתם אתלטים אלוהיים שהיו אמורים להיבחר בטופ 40 והידרדרו משמעותית בגלל אלימות כלפי נשים) מוכיחים שכל עוד אין תמונות מזעזעות/וידאו מחריד - תחטוף נו נו נו קצר ואחרי ה-TD/סאק הראשון הכל יישכח (במידה ומישהו בכלל מודע לזה. להרבה אנשים אין בכלל מושג אם הם לא שומעים על זה בכותרת הראשית של ספורטסנטר או במקרים נדירים CNN וכו'). במיוחד אם מדובר באירגון חזק עם דמויות דומיננטיות כמו ג'רי ג'ונס, ביל בליצ'ק ופיט קארול שכל עיתונאי שעומד לידם קודם כל מלקק את הריצפה שעליה הם דורכים ורק אז מעז לשאול שאלה בתקווה שהיא לא קשה מדי. אם אתה גם חלאה וגם חסר מזל (גרג הארדי, ריי רייס, ג'ו מיקסון*) - אכלת זין של כושי (למתקשים תרתי משמע: כריס ג'ונס מקנזס). * RB עילוי מאוקלהומה שאמור להיבחר בסיבוב ראשון העונה אבל עכשיו לא בטוח שייצא בכלל לדראפט אחרי שיחרור הוידאו המזעזע הזה בשבוע שעבר - Video Of Oklahoma RB Joe Mixon Punching Female Student Released
1. לא יודע כמה הם גרועים בזה כמו שהם פשוט נהדרים בזריקת זין. עונה גמורה + מאמן עם רגל וחצי בחוץ + מינוס 100 מעלות = תיקולים מביכים ב-30% כדי לא לשבור ציפורן. וכמה שבא לי ללכלך עליהם והכל, לדעתי זה סוג של טבעי. אם כי במשחק הזה באמת נשברו שיאי שפל, במיוחד בשני ה-TD's הראשונים של אג'איי ופארקר שהיו מהלכים שהיו צריכים להסתיים במינוס 4 יארד ואיכשהו הסתיימו עם 100+ ו-2 TD's. סך הכל זה היה סיכום מצויין לקדנציה של רקס בבפאלו עם פוטבול כל כך לא ממושמע, מלא עבירות, אפס הבנה ב-Situational football והפסד בצורה הכי כואבת שיכולה להיות. אם עד לפני לא מעט זמן הייתי בדעה שהוא עדיין יכול להיות מתאם הגנה טוב בליגה - זה כבר לא המצב. מרגיש לי כאילו הליגה has passed him by ושהוא פשוט לא מסוגל להתאים את עצמו ולפתח את כל מה שהוא למד מאבא שלו לפוטבול של 2016. פשוט בלתי אפשרי לשחק בצורה כל כך אגרסיבית היום. 2. כואב להגיד אבל דיקאפריו אכן נותן עונה גדולה. הדעה שלי עליו ידועה ואני לא אסמוך עליו לעולם להרים את הצוות סביבו כשאטלנטה יצטרכו את זה אבל זה לא ממש משנה כי העונה הם כמעט ולא היו צריכים את זה. הצוות המסייע שלו אדיר (אחד מקווי ההתקפה הטובים בליגה וכלים התקפיים לא נוצצים במיוחד אבל סופר מגוונים עם ROLES ספציפיים; חוליו - אלוהים, גבריאל - גאדג'ט סילון לראוטים עמוקים/אנד אראונד'ס/טייריק היליזם, סאנו - סלוט וראוטים קצרים, קולמן ופרימן -שניים מ-5 התופסים בטובים בליגה בעמדה שמייצרים מיסמאצ'ים בלתי אפשריים.) הם מביכים הגנות שבוע אחר שבוע. זה לא מצריך שום התעלות פיזית או זריקות רודג'רסיות אבל כן חדות מחשבה וזיהוי וקבלת החלטות טובה ומהבחינה הזאת באמת שקשה לי ללכלך למרות שמאוד בא לי.) ובאוזנייה יש לו קו ישיר למתאם ההתקפי הכי טוב בליגה. אם הם יצליחו לסיים עם ה-#2 ולהבטיח גם שבוע ביי וגם משחק פלייאוף ביתי בדום הם שווים ניצחון מול כל קבוצה והאמת היא שאני מוכן לזרום גם על תרחיש של ניצחון חוץ בדאלאס למקרה ש. 3. כתבתי כבר שקלסי הוא הדבר שהכי קרוב לגרונק והאמת היא שכל שבוע שאני רואה אותו אני מבין כמה הפער הזה קטן יותר שחשבתי. הוא ה-TE הכי טוב שראיתי אחרי התפיסה (גם גרונק אדיר בזה אבל עם פחות TOP SPEED) וחוסם כמו מטורף. החבילה השלמה שהם מביאים לשולחן זה משהו שלא רואים מטייט אנדס יותר. או שאתה מתופקד בת'כלס כ"רסיבר גדול" 90% מהזמן (ג'ורדן ריד, ג'ימי גרהאם, לאדריוס גרין) או כחוסם שישי/שביעי (וירג'יל גרין, ברנט סלק, ניק אולירי). אם הוא היה משחק עם QB ברמת הבריידי אני מניח שגם המספרים היו בהתאם והבמות שעליהן הוא היה מככב היו קצת יותר גדולות. אבל זה לא משנה כי העונה הוא מפגיז למרות הצורר מחאורי הסנטר וסוף סוף זוכה להכרה שמגיעה לו (ושהוא כל כך צמא לה למי שנתקל בריאיון אקראי/כל השטויות שהוא מצייץ). 4. סיאטל רשמית במשבר שאני לא רואה אותם יוצאים ממנו. הם התרגלו לפתוח בצורה פושרת בשנים האחרונות ולהתחזק ככל שהגענו לשלבים המכריעים של העונה אבל השנה לא רק שזה לא קורה, הם גם מאבדים מדי שבוע שחקנים שהם הסתמכו עליהם להיות גיים צ'יינג'רים, הגנתית והתקפית. קארול חפר כל הקיץ ובכל החודשיים הראשונים של העונה שאין לאוהדים סיבה להילחץ מה-OL המזעזע ושזה ייקח אולי קצת זמן אבל בסופו של דבר טום קייבל (מאמן ה-OL שהוא מת עליו) ישפר את כל השחקני כדורסל לשעבר שהתחילו לשחק פוטבול לפני יומיים ואיך נאמר ואיך נגיד, 5 סאק'ס ברבע אחד במשחק ביתי במחזור 16 זה לא בדיוק השיפור שהיה להם בראש. אם היה להם מאחורי ה-OL הזה סתם QB נחמד ולא אחד המאלתרים הטובים שהענף הזה ראה הם היו נראים כמו גירסה כושלת של דנבר. זה עד כדי כך גרוע ומגיעות לווילסון המון מחמאות על הקסמים ההזויים שהוא מצליח לייצר מהחרא הזה, כשהפעם אין לו אפילו משהו שמתקרב להזכיר משחק ריצה שיוכל להקל עליו כמה בשנים עם מארשון. תוסיפו לזה את העובדה שהשחקן ההגנתי החשוב ביותר זצ"ל ושכבר 3 שבועות קבוצות משלימות עליהם GO ROUTES וביג פלייז של 50-60 פלוס יארד (ואגב, הפציעה של תומאס לא משפיעה רק על הסקנדרי אלא גם על הפאס ראש שכבר 3 שבועות בקושי קיים) + הגטואיזם השנתי הרגיל של שרמן וההגנה שמפנה חצים למתאם ההתקפי וההתקפה ותקבל קרקס שהולך להיגמר רע. לא הייתי שם על זה שקל כי מדובר באחת הקבוצות הווינריות עם התחת הגדול ביותר ב-3 שנים האחרונות אבל זה הווייב שאני מקבל מאז הפציעה של תומאס. שזה אומר במילים אחרות שה-NFC פתוח לגמרי. אני לא הולך להיות מופתע מכלום. יש שם 5 קבוצות שאני יכול לראות מנצחות בכל שבוע, בכל מגרש, בכל סיטואציה. פיצוי הולם על השיממון שאנחנו הולכים לקבל מה-AFC.
אם כבר ציינת את רייאן והצוות המסייע שלו אני אדגיש נקודה ששמתי לב אליה בעונה האחרונה דווקא, בהקשר של הקו. יש לרייאן יכולת לתפקד בצורה מעולה בפוקט מאוד מצומצם. הוא לא צריך הרבה מרחב להוציא זריקות וזה לדעתי תכונה שמאוד עוזרת לליין שלך. אני מעולם לא למדתי לעומק את הצדדים הטכניים של התפקוד של האוליין אבל אני מנחש זה מאוד מקל התאקלים שלך אם הם יודעים שזה לא נורא לתת לDE או לOLB שניים או שלושה צעדים עליך והק"ב עדין יהיה מתפקד. ועוד נקודת יתרון בפוקט מכווץ זה היכולת לצמצם את המרחק בין הגארדים והתאקלים והסנטר , מה שמקל מאוד על הBLITZ PICK UP. מה שמרשים אותי מאוד באוליין של דאלאס זה הרדיוס הרחב של הפוקט שהם מצליחים ליצור
לדעתי זה קשור בעיקר לסגנון השיחרור המהיר שלו ולעובדה שבהתקפה של שאנהאן יש הרבה מהלכי 3 drops שמכריחים את ה-QB להתרגל לשחרר מסירות כשהם קרובים מאוד לליין אוף סקרימג׳. מרוב שהוא טוב בזה הם התחילו לשלב העונה הרבה RPO's (מהלך ריצה ומסירה אופציונלי שנתון לשיקול דעת של ה-QB בהתאם לקריאת ההגנה שלו) שבהם הוא ממש משחרר לרסיבר מסירה ב-1 drop back וזה תמיד מסתיים בקומפלישן קליל ל-7+ יארד שאני לא מבין למה כל הליגה לא עושה את זה (בקולג׳ים זה תפס תאוצה העונה והמון התקפות מריצות את הקונספט הזה). אגב, גם ריברס אדיר בפוקטס צרים עד כדי לא קיימים למרות השיחרור המוזר שלו.
ריברס הוא מי שעומד לי בראש כדוגמא לשחקן שטוב מאוד בפוקט צר. גם ביג בן מוציא זריקות לא רעות כשהפוקט קורס עליו
ביג בן מוציא TD של 50 יארד שכדור הארץ קורס עליו. When some in upper management wanted to bench Tyrod Taylor, it was Rex Ryan who kept him on the field. GM Doug Whaley wants to see EJ Manuel אני האחרון שיגן על רקס, אבל גם קארול או בילציק לא יצליחו בארגון הכושל הכזה.
אני חושב שעוד לפני שנאהאן הייתה לראיין נטייה להשאר בפוקט גם כשה-DT של היריבה דוחק את הסנטר שאמור להגן עליו לתוך הפרצוף שלו ובמובנים מסויימים הוא גרסה הפוכה לגמרי של הסטריאוטיפ שיש על ק"בים שחורים. אם RG3 (הדוגמה הקיצונית ההפוכה) יברח ברגע שיש אפשרות ולו הקטנה ביותר, ראיין נדמה שעושה הכל כדי למסור מהפוקט אם אכן מדובר במהלך מסירה. אולי הנוכחות של חוליו והידיעה שכל מה שהוא צריך זה להוציא כדור לכיוון הכללי שלו כדי לקבל תוצאה חיובית זה מה שמעודד את זה. הנטייה שלו לקפץ במקום מאחורי הסנטר ולא באמת לזוז מעבר לרדיוס של מטר מנקודת המוצא שלו גורמת לו להראות כמו מישהו שמעדיף למות מאשר לצאת לסקראמבל. אולי אני סתם מדמיין, אבל גם יש לי תחושה שהוא אוכל יותר סאקס באיזור "מוגן" לעומת ק"בים אחרים. ביג בן מרגיש לי כמו מישהו שפשוט יודע שהוא בנוי כמו טנק וזה יותר שהוא לא מפחד מנוכחות מאוד קרובה של יריבים מאשר פחד לצאת לסקראמבל כמו אצל ראיין. בכל מקרה, לקרוא על מהלכי one step drop back אחרי שאתה רגיל לפאקרס שאצלם כל המהלכים מרגישים כמו 15 סטפ דרופ עושה לי סחרחורת. דרך אגב, מישהו ראה אתמול איך 40 שניות לסיום בפיגור 21 כשדטרויט מתחילה התקפה מה-30 יארד שלה סטאפורד עלה לשחק רגיל והם גם קראו מהלך מסירה(!) במקום to take a knee בסה"כ 48 שעות אחרי שמאריוטה וקאר הלכו לעולמם כשבעוד 5 ימים משחק פלייאוף לכל דבר? מה בדיוק הם ניסו להוכיח או להראות בזה. וזה עוד אחרי שבדרייב הקודם שלהם סטאפורד נאנס ויצא צולע. אולי זה נשמע קטנוני וכמו overreaction אחרי המחזור הנוראי בשבת, אבל לא לגמור את המשחק ועוד לקרוא מהלך מסירה הרגיש לי ממש דבילי.
מתנצל על ההיעלמות דווקא בימים האחרונים הקריטיים, אלוהי הטכנולוגיה החליטו להתאכזר אליי... אבל oh yeah! הייתי סקפטי לגבי רקס בערך מהרגע בו הוא מונה, והחליט לפתוח את הקדנציה שלו בלפטר את ג'ים שוורץ, שבנה הגנה מופתית בבפאלו, ולעבור מ4-3 ל3-4 למרות שהיה לנו סגל ל4-3. הוא איבד אותי כבר שם. זו אומנות להפיק כל כך מעט מהגנה עם כל כך הרבה כישרון בכל שלושת הרמות. ולחשוב שעל זה הבנאדם בנה קריירה... הוא כבר לא ייאמן בNFL. השאלה היא אם הוא ייקח את האגו הענק שלו לESPN, פוקס או CBS, ואם יהיה אפשר למנות את רוב הליצן כעוזר פרשן. על דבר אחד אני יכול לתת לו קרדיט - הוא שם את בפאלו על המפה מבחינת העניין התקשורתי, וגם הקהל המקומי התלהב ממנו ושבר את שיא המנויים פעמיים. כעת כנראה נחזור לאנונימיות אפורה... לא רואה אותנו מנחיתים מאמן עם יחסי ציבור בסדר הגודל שלו. מה יהיה הלאה? זו שאלה מצוינת שקשה לענות עליה כרגע. עמדת המאמן בסימן שאלה ועמדת הק״ב בסימן שאלה גם כן, וייתכן שהן תלויות זו בזו. אני אישית מקווה לאנתוני לין כמאמן ולהישארות של טיירוד. אולם ישנם דיווחים שהGM שלנו דאג ויילי לא בדיוק שש לתת לטיירוד חוזה גדול... יהיה מעניין
לגמרי. אחת התופעות המטומטמות ביותר בליגה שמלאה בתופעות מטומטמות. מה הם ניסו להשיג בזה? בדיוק מה שדאלאס ניסו להשיג לפני המחצית בנשיאה לזיק עם 10 שניות על השעון מה-30 יארד ליין שלהם במקום לעשות knee. אותו זיק שהם נותנים לו מדי פעם איזה סדרה שלמה על הספסל כדי להפחית לו מהעומס. עוד תופעה שאני שונא ומוצא דבילית עד דבילית מאוד עד קופיזם מוחלט - חשיפת כוכבים כמחזירי פאנט/בעיטה. כל פעם שאני רואה איזה אנטוניו בראון/אודל בקהאם עומד ומחכה לכדור שמרחף באוויר 4-5 שניות הלב שלי פועם כמו מטורף. הסיכוי שיקרה איזה FUCK UP והכדור ייפול להם מהיד/ישנה כיוון בשנייה האחרונה וייתן אור ירוק ל-48859 קרנפים להיכנס בהם בשיא התאוצה או שהם סתם ישיגו איזה 3-4 יארד לפני התיקול (שאחריו קיימת סבירות של 104% שהשופט יכריז על פנאלטי של BLOCK IN THE BACK) פשוט לא שווה את זה. אני יכול לפעמים להבין קבוצות שעושות את זה כשהביטחון של המחזיר הקבוע בקאנטים (*שיעול* דנבר *שיעול*) אחרי איזה כמה פשלות רציניות ופשוט חייבים את הרסיבר עם הידיים האמינות ביותר אבל אז לפחות שיהיה מדובר ב-FAIR CATCH בלבד (מה שלא בדיוק קורה). כל דבר שהוא לא מציאת פיתרון והארכת חוזה לטיירוד = כל הדברים הגרועים שרקס הביא לשולחן פי 758. אני חושב שאוהדי בפאלו צריכים לפחד מאוד אחרי כל הציוצים של ראפשיט ושות' אתמול. חייב לציין שהם תפסו אותי לא מוכן בכלל כי כל התקופה האחרונה התחושה שהייתה לי היא שרקס לא מעוניין בטיירוד ושההנהלה כופה אותו עליו. אתמול הבנתי שזה היה בדיוק ההפך ושכל ההתבטאויות המוזרות האלה על כך שהוא "לא מתחייב" וש"צריך לראות" אם טיירוד יפתח בשבוע הבא שהוא היה משחרר אחרי משחקים (מלפני חודש!) היו ניסיונות להלך בין הטיפות במקום למצוא שעיר לעזאזל להפיל עליו את האשמה בהפסדים. טיירוד טיילור זה ה-QB הכי טוב שעבר בפרנצ'ייז הרקוב הזה ב-17 שנים האחרונות. למקרה שדאג וויילי הגאון לא זוכר ו/או יודע - טיירוד טיילורים לא גדלים על העצים אלא ראיין פיצפאטריק'ס ו-EJ מנואלס. אותו EJ מנואל שהוא השקיע בו בחירת טופ 10 ועכשיו רוצה לתת לו "אודישן" בפאקינג מחזור 17 במשחק שלא קובע כלום מול קבוצה שמוכרת את המאמן שלה כבר חודש וחצי כדי לראות אם הוא יכול להיות האיש שלהם לעונה הבאה. כי היכולת השואתית שהוא הפגין בכל פעם שקיבל צ'אנס מאז שכף רגלו דרכה בליגה לא הספיקה. בכלל, כשמעיפים מבט על 3 מחזורי הדראפט האחרונים שעליהם וויילי היה אחראי אני לא יודע איך אפשר להוציא אותו נקי ולהאמין שהוא האיש שיכול וצריך להוביל את הפרנצ'ייז הזה קדימה. זה מריח לי כמו עוד שכר לימוד כבד מאוד שהולך לעלות לבעלים חדשים שמבינים שעשו לפני שנתיים טעות של מתחילים עם ההתלהבות מהדג השמן שהתברר כלקרדה ועכשיו מנסים ללכת בדרך ההפוכה והשמרנית לפי הספר אבל מפחדים ללכת עד הסוף עם החלפה של כל ה-Regime אז עדיין נעזרים באיש כושל שאחראי לא פחות מהאיש שהם פיטרו על ה-Shortcomings של השנים האחרונות.