בראונס, צ'רג'רס, ניינרס, ו...ג'איינטס. 4-0. וואו. אבל באמת שאין לי מה להגיד על זה כרגע. הרבה פעמים הרחבתי פה על למה אני חושב שפיצג'רלד הוא הגדול ביותר שראיתי וקצת כאב לי שאף אחד לא דיבר עליו אחרי ההופעה המפלצתית שלו שבוע שעבר. עכשיו בסנאפ האחרון לא היה לי ספק בכלל למי הכדור יילך. איזה שחקן, מודה על כל רגע שאני רואה אותו. קפצתי כמו ילד קטן. אבל אריזונה עדיין קבוצה מבישה.
למרות ההפסד של הפאטס לא יכולתי שלא להתלהב מאמנדולה. איזה גבר הוא. יושב בצד וכשבריידי נקלע לצרה קוראים לו, הוא עולה כמו גדול ודופק מהלך. ביצים מפלדה והוא ככ טוב בליצור ספריישן (ובלרוץ ראוטים כמעט מושלמים עבור בריידי). כמעט ניצח להם את המשחק. ממש מקווה שהליונס ימשיכו ככה. המהפך שהתבצע שם בשנתיים האחרונות הוא לא ייאמן.
http://www.up2me.co.il/images/95855126.Xxx הכל חוץ מצפוי: ערב של ניצחונות חוץ סנסציונים ב-NFL. תקצירי וידאו בולטים ממשחקי אמש: ניו אינגלנד - קרוליינה אטלנטה - בפאלו דאלאס - לוס אנג'לס ראמס בולטימור - פיטסבורג דנבר - אוקלנד כאן ניתן לראות תקצירים וקטעי וידאו נוספים מה-NFL (מתעדכן). יום שלישי (3.10): 3:30 בלילה: קנזס סיטי צ'יפס (0:3) - וושינגטון רדסקינס (1:2) ; שידור ישיר ב-FOX * ערוץ FOX (אפיק 63 ביס, אין כרגע בהוט).
עוד לא התחיל וכבר נגמר בייבי. החדשות הטובות הן שלפחות דל ריו יקבל עוד עונה אחת לפני שיתחילו לשפוט את הכלום שהוא עושה שזה למעשה רק עוד שתי עונות.
אמנדולה היה תותח רציני בסט. לואיס. נתן שם כמה משחקים בלתי נשכחים, תמיד היו לו ידיים מעולות. הפטריוטס החתימו אותו ישר אחרי שוולקר עזב. בגלל פציעות קטנות ואיזה בחור בשם אדלמן התפקיד שלו בפאטס לא ממש היה עצום בחשיבותו אבל הוא תמיד כאן. אנדרייטד נצחי. נרגש קצת לראות טרוביסקי, לא אשקר. קצת חבל שאין לו יותר כישרון בעמדת הרסיבר. אליאור, מה אתה מסיק מהראמס עד כה? יש דיבור? ושני דברים לגבי הפנטזי: 1. לא לעניין שגרג דה פאקינג לג זורליין משווה עליי שיא NFL ומחרבן לי 27 נקודות על הפנים, ועוד פתאום באותו שבוע אדון לייבאון נזכר להתעורר וגם כן מתפוצץ עם 31. כבר שבוע שני שאונסים אותי ואני חסר אונים, מה נסגר? 2. מספיק עם ההצעות המגוחכות לטריידים. יש צחוקים ויש חלאס.
מה המשקל של הcoordinators אצל הצ׳יפס? ריד נתפס אצלי כקונטרול פריק שלא מאפשר לאחרים לפעול בצורה עצמאית. אולי אני טועה. בכל מקרה, ההתקפה של הצ׳יפס בשנתיים האחרונות מצוינת ואני תוהה אם לנאגי מגיע קרדיט.
לא יודע איך בדיוק מתחלקת האחריות בצוות המקצועי שם, אני בטוח שאליאור שעבר לאהוד אותם יידע לענות. מה שבטוח - מי שזה לא יהיה עושה עבודה מדהימה. אלכס סמית׳, ק״ב לבן בינוני למדי בן 33, נראה אתמול כמו קאם ניוטון. מהלכים אתלטיים שלו על ימין ועל שמאל, כולל ריצות לט״ד ומסירות תוך כדי תנועה וסקראמבלינג. הכל כמובן לצוות אימון שמוציא איתו מים מהסלע. הם צריכים לקרוע את הדיוויז׳ן שלהם ולהגיע לפלייאוף מהמקום הראשון בAFC עם home field advantage. הכל מוביל לשם (כולל פציעה של דרק קאר).
יש דיבור לא רע בכלל אבל לא קרוב אפילו למה שעושים מה עם כל מיני הצהרות הזויות בנוסח "הקבוצה הכי טובה ב-NFC WEST" או חלומות על פלייאוף. צ'יל דה פאק אאוט כמו שאומרים. מקוויי מסתמן כמוח התקפי חד ולא גונב דעת שזה עצום כמובן אבל חוץ מהפלייקולינג ועיצובי המהלכים שהוא הביא איתו שאכן החזירו לחיים את גרלי וגורמים לגוף להיראות competent צריך לזכור את מי ואיך הם ניצחו - אינדי וסן פראן שהן בוטום 5 קבוצות בליגה (שלא לומר בוטום 2) ומשחק הזוי בדאלאס שאחרי שצפיתי בגירסה הדחוסה שלו הבנתי כמה דברים שלא קלטתי בתוך הכאוס של הרדזון: 1. ההגנה של דאלאס מחרידה. ממש אבל. ברמות של היי סקול וכאלה. שון לי אמנם לא שיחק אבל זה לא תירוץ לבית זונות שהלך שם לאורך כל שלבי המשחק. היה מביך לראות איך הליינבקר'ס והסקנדרי אוכלים כל הטעייה הכי קטנה של הסקיל פליירס של הראמס, מפספסים תיקולים, לוקחים זוויות מחרידות ומאפשרים ביג פלייז אול אובר דה פילד. ג'יילון סמית עם כל הרצון הטוב זה לא זה. הוא לא מסוגל לשמור על קונוס ומקווי תקף אותו מהלך אחרי מהלך. הם לא הולכים לשום מקום עם ההגנה הזאת. בשנתיים האחרונות הם הצליחו להחביא אותה עם שליטה בשעון וטחינה אגרסיבית על הקרקע אבל השנה זה לא קורה בינתיים מכל מיני סיבות (ה-OL הרבה פחות טוב, זיק מזייף, חוליית הרסיברים בינונית חוץ מדז שגם לא בדיוק שוס) 2. having said that, הראמס הזדקקו ללא פחות מ-7 פילד גולס ו-MUFF PUNT בתוך הרדזון של דאלאס כדי לעשות 28 נקודות. זה משחק שאם גוף היה מנצל 50% מההזדמנויות והסירחון הכללי שעמד מולו הם היו צריכים לסיים עם 45+ נק'. זה נשמע אולי מוגזם למי שלא ראה את המשחק אבל אני רציני. דאלאס היו עד כדי כך גרועים. בגלל שזה לא קרה אני סקפטי לגבי הראמס, לפחות העונה. אבל זה לא אומר שהעתיד לא נראה ורוד מבחינתם. הם מרחק כמה החתמות הגנתיות ומחזור דראפט איכותי מלהתחרות על פלייאוף ובניגוד ל-AFC המזעזע, ב-NFC זה אומר משהו. תגדיר לפעול בצורה עצמאית. השיטה ועיצובי המערכים הם ושל אנדי. הפלייקולינג במהלך משחקים הוא שלו. ההחלטות פרסונל (מי הפותחים, מי הבקאפ'ס שיחליפו פצועים וכו') שלו. מה נאגי (ופדרסן) עושים עם הטייטל של OC? לא ברור לי לגמרי אם להיות כנה ואני תמיד מניח שזה הרבה עזרה מאחורי הקלעים עם ה-game plans השבועיים בזמן שאנדי מתעסק באימון היומיומי של כל הקבוצה. זה אומר Review בפילם רום עם ה-QB's והדגשים ספציפיים לגבי המשחק האחרון/הבא, סקאוטינג לקראת שבוע הבא, charting של מהלכים יעילים יותר/פחות, באיזה מהלכים היריבה הבאה פגיעה וכו'. בקיצור - הרבה עבודה שחורה בלי ת'כלס. עכשיו, מצד אחד התקשורת והאוהדים לא יודעים איך קוראים לך והקרדיט שאתה מקבל די קטן אבל לאור ההזדמנות שפאדרסן קיבל בפילי וההצלחה שלו שם אני חושב שבסופו של דבר מדובר בג'וב מאוד משתלם עם מעט דאונסייד. האחריות למקרה שדברים נכשלים ולא נראים טוב היא לא 100% עליך כמו ברוב קבוצות הליגה כשמנגד אתה קוצר את פירות ההצלחה וזוכה להמלצות חמות מצד אנדי לריאיונות עבודה. אליאור יודע להבדיל בין עובדות ל-HOT TAKES של יצורים מאוסים כמו קוואהרד שסתם מנסה לקבל צומי מהאוהדים חמומי המוח של פילי. אנדי תותח על והכל אבל הוא מיצה את עצמו בפילי ולא היה מנוס מלהיפרד. בשנתיים האחרונות שלו בתפקיד הוא הלך ALL IN עם החתמות מפוצצות ודראפטים אגרסיביים והקבוצה קרסה. זה היה עליו ואחרי למעלה מעשור שני הצדדים היו זקוקים לריענון. מזכיר קבוצת כדורגל לונדונית כלשהי בלי להיכנס לשמות כדי לא להכאיב לאנשים ספציפיים בלי להיכנס לשמות שיודעים מי הם בלי להיכנס לשמות. תגיד לי אתה איך אפשר לעמוד בפני האיש הדגול הזה. Postgame Locker Room Celebration HOW ABOUT THEM CHIIIIIIIIIIIIIIIIIEFSSS
