שוטנהיימר אשפה אבל הוא רק הסימפטום. הבעיה היא קארול. זה בדיוק הסגנון שהוא רוצה וזה מה שהוא מקבל. זו הפילוסופיה ההתקפית שהוא מאמין בה ומוכן ללכת איתה עד הקבר. מי שעקב אחרי הדברים שיוצאים לו מהפה בשנים האחרונות, זה הרציונל לתפיסתו - יותר ריצות=יותר "פיזיות"=הגנה יריבה עייפה ברבע האחרון (אשכרה מכנה את זה "Body blows")= יותר שליטה בשעון=פחות איבודים=ניצחונות. הבן אדם מדקלם על בסיס שבועי את מאזן ה-Turnovers במשחק ומייחס לו את התוצאה הסופית. אתם צריכים לראות אותו במסיבות עיתונאים שהוא קולט שהקבוצה שאיבדה יותר עדיין ניצחה. כמו Deer in the headlights. לכן המינוי הספציפי של שוטנהיימר באוף סיזן למרות הטראק רקורד המחריד שלו. לכן הבחירה האומללה בראנינג בק בסיבוב ראשון. לכן כל החרא הטהור שראינו מההתקפה הזו לאורך רוב העונה. מי שהתעורר הלילה כנראה ישן בארבעת החודשים האחרונים.. חוץ מהמספרים הפאתטיים הנ"ל היה זוועתון קשה לצפייה בין שני צוותי אימון עתיקים עם פילוסופיה זהה כשהקבוצה היותר מוכשרת בסופו של דבר עשתה (AKA דאק בשתי ריצות ברדזון) 1-2 מהלכים יותר וניצחה את המשחק. רוב הדרייבים נראו כמו העתק-הדבק אחת של השנייה ובגדול שום דבר לא באמת השתנה בביג פיקצ'ר של שני האירגונים המדכאים האלה שלא הולכים לשום מקום בעתיד הנראה לעין. דאלאס בגלל ש"הולי שיט ניצחנו משחק פלייאוף בייבי תוסיפו דחוף 7 שנים לחוזה של גארט" וסיאטל בגלל ש"הולי שיט כולם אמרו שנסיים 6-10 ובסוף השתחלנו לפלייאוף בגלל לוח משחקים מהקלילים שנראו אז העונה הייתה מוצלחת פצצות קארול לא הולך לשום מקום ושוטנהיימר לא הולך לשום מקום וכולם נשארים בדיוק איפה שהם נמצאים ובאוף סיזן מנסים להביא עוד כמה פולבק'ס וטייט אנד חוסמים".
סוריה-פלסטין והלייקרס בלי לברון יותר חשובים לפי ספורט5. עזבו את זה שאין סיקור בכלל...מוכן לוותר על 4 ערוצים שלהם ושיחזירו את פוקס.
רייטינג חבוב. אתה יכול להאשים רק את הישראלים שבשבילם ליגה של 82 משחקים יותר פופולארית מפלייאוף ב-NFL.
בשביל מה אתה צריך "סיקור" שרק יטמטם אותך וישרוף תאי מוח? יש לך פה את גולדינג ואלעד או במקרה היותר גרוע את האמריקאים. בגדול כל זמן שפוטבול לא תופס חזק בארץ זה בגדר נס גלוי שצריך לברך עליו והסיבה שעדיין לא החשיכו את METV או פגעו אנושות רחמנא לצלן באיכות ומחיר הגיים פאס כמו אצל הבריטים. אחרי שאתמול היה יום לחשיפת וגירוש ה-FRAUDS מהעיר הערב סוף סוף מגיעים למנה העיקרית. הלב עם פיליפ ודאגי P, הראש אומר רייבנס ושיקאגו על גבול השחיטה. מה שלא יהיה העיקר שנקבל פוטבול איכותי ואיזו דרמה מרגשת.
שליטה מוחלטת של הצ׳ארג׳רס בשני צדי הכדור בינתיים אבל: - 3 ריצות ברדזון והתפשרות על פילד גול מה-6 יארד ליין. - 6 נק׳ בלבד - פיליפ מפספס 3rd down conversion קליל ובגדול כל תכנית המשחק ההתקפית מסריחה משמרנות שלא לומר פחדנות. כל הריצות והמסירות ל-2 יארד בפלאט לא יובילו לכלום חוץ מפאנטס וישאירו את הרייבנס עם התקפת ימי הביניים הזאת במשחק עד הסוף.
ג׳ודון ומוזלי הזה שני בהמות. פחד אלוהים. פיליפ חייב להתאפס על עצמו ב-3rd down conversion. יותר מדי פספוסים שכבר יכלו להוביל לטצ׳דאון אחד לפחות במקום כל ה-FG's.
אני חושב שאין מנוס מלהכניס את פלאקו למחצית השנייה. זה סבבה והכל לטחון על הקרקע ולאכול שעון עם יתרון או אפילו כשהפיגור הוא עד פוזשן אחד אבל בור של 9 נק׳ + שני פוזשנס רצופים של הצ׳ארג׳רס זה כבר יותר מדי (הם הולכים לקבל את הכדור עכשיו עם 1:55 על השעון ובפתיחת החצי השני. יש פה פוטנציאל ל-Double score גהינומי)
בהתחשב בשליטה שלהם במחצית התוצאה מזעזעת ומסוכנת פצצות אבל מול התקפת האופשן בראשות QB שלא מסוגל לזרוק אי אפשר להתלונן יותר מדי. כמעט כמו יתרון 21-3 בערך מול התקפה נורמלית. אבל כלום עדיין לא גמור בתוצאה הנזילה הזאת. פיליפ חייב להמשיך בריכוז החולני של החצי הראשון עם ה-0 טעויות.