פירלו: "עוד לא עשינו כלום" בופון:"כלכך כעסתי!" זאת צריכה להיות הגישה,חייבת להיות הגישה לקראת ראשון. הציטוט של בופון מתייחס כמובן להחמצול של איטליה,בדקות הסיום.ג'יג'י עוד הוסיף ואמר שאי אפשר לזלזל ככה בטורניר כזה. עם הפנים קדימה: למרות התיאום הנהדר בקישור,כדאי לחשוב על נוצ'רינו בהרכב,קלאודיו פשוט גמור.
בקטנה לפני שאני הולך לישון(כשאני יקום אני אביא תגובה רצינית יותר) - יש מצב שלא הייתה לנו קרן אחת היום?
מי כמו השניים הללו יודעים כמה חשוב לשמור על מאה חמישים אחוז ריכוז ברמות האלה. ובנוגע למארקיזיו השאלה היא האם נוצ'רינו יכול למלאות את התפקיד של מארקיזיו מבחינה טאקטית וסגירה בקישור.
grazie ragazzi http://cdn.corrieredellosport.it/images/09/C_3_Media_1512409_immagine_obig.Xxx לאחר שיכרון החושים אתמול שלאחריו פשוט לא הייתי מסוגל לכתוב, סוף סוף אפשר לדון בעניין. רבים לא האמינו בנו, אמרו שאנחנו חלשים, רחוקים מהשיא, שחקנים בינוניים, משמעממים, בונקריסטים ומה לא? אז אמרו ואנחנו בתגובה הראנו על המגרש עד כמה הטענות הללו חסרות תוכן ושיקריות. הדרך לא הייתה קלה כל וכלל- נגד ספרד עוד התחלנו טוב, אך הניצחון חמק לנו מעבר לידיים וההמשך בישר רעות. משחק נרפה ואיום נגד הקרואטים הכניס את הנבחרת לצרות והביקורות הגיעו מכל עבר ובצדק יש לומר. האירים? נגד הנבחרת החלשה בטורניר האזורי היו צריכים להיראות הרבה יותר טוב. הגענו לאנגלים ושם התוודענו עד כמה הנבחרת אמנם חזקה מנטלית אך לוקה בחסר בחלק ההתקפי, הניצחון בפנדלים הגיע בצדק וגם הכרטיס הנכסף לחצי הגמר. כאנדרדוג ועם הגב לקיר, לא רבים (בשונה ממני), האמינו שיש לאיטליה מה להציע נגד החבורה הגרמנית. אלא שקרה דבר מה ונחשפנו לאיטליה חדשה ומהפכנית, בשעה טובה התחברו כל החלקים של המפלצת שפראנדלי ניסה ליצור. על המשחק עצמו נכתב רבות בדיון המתאים ועל כן אין לי מה להרחיב, אולם הייתה חוויה אדירה לצפות בשחקנים הללו, אחד אחד. ריגש אותי לראות אותם מאוחדים, צפוניים ודרומיים, מילאנזים ויובנטיניים, 11 איטלקים שרים בגאווה אדירה את ההמנון עם אמונה חזקה שהם לא באים להוות תפאורה. אם יש שחקן בכדרוגל העולמי כיום שאני יכול להגיד בוודאות שהוא הגדול ביותר בהיסטוריה בתפקידו, זהו בופון ללא ספק. על היכולות שהאל העניק לו אפשר לכתוב מגילות ולא רק אלו מציבים אותו בפיסגה, אלא המנהיגות, קור הרוח, השלווה שהוא משרה בהגנה, האלגנטיות והאינטלגנטיות. פשוט האיטלקי האולטימטיבי, תענוג היה לראות איך ההמנון פונה לליבו ואת התשוקה שבו. יום ראשון יערוך את ההופעה ה 120 בנבחרת ואין קפטן שראוי יותר להניף את הגביע. השחקן הבולט ביותר שעונה על ההגרה של הקפטן. בונוצ'י אדיר בטורניר הזה, מהיום הראשון ועד האחרון הוא מוכיח לי ולעוד רבים אחרים עד כמה טעינו כשהספדנו אותו השנה. לא זכורה לי טעות אחת ממנו אתמול ובלם שלם אני יכול לומר על אף שהוא משחק אצל יריבה שנואה, שגודל כאן בלם איטלקי מבטיח ואיכותי ביותר. ברצאלי עמיתו, היה חלש יותר וכמעט עלה לנו בשער עצמי, אולם לסיכומו של עניין סיפק משחק טוב. נגד ההתקפה הטובה ביותר באירופה, השניים עשו עבודה יוצאת מגדר הרגיל. על התיאום של קייליני איתם ואין מה להרחיב ומדובר בהחלטה נפלאה של פראנדלי להציב אותו בעמדת המגן, שם ביטא את יכולותיו ההגנתיות העילאיות. בצד השני, בלצארטי היה מאוד פעיל וחל שיפור אצלו גם בחלק ההגנתי, עם זאת כל עוד אבאטה כשיר אני מעדיף אותו בהרכב, אך אני סבור כי בלצארטי עדיף על מאג'ו כמגן. מרקיזיו היה יכול להבקיע בסיום וראיתי ממנו מספר פעולות טובות בחיפוי על ההגנה, אבל שורה תחתונה, מספר משחקים שהוא מתחת לממוצע. אין טעם לשחק איתו גם בגמר, הוא שחוק, מותש ואין לי ספק כי נוצ'רינו מסוגל ליותר נגד בספרדים. דה רוסי, הגלדיאטור הרומאי מתחיל לשעמם אותי, כל משחק אותו הדבר- נלחם, נמצא בהגנה, בהתקפה, יוצר שילוב יוצא מן הכלל עם פירלו ואחד הגורמים המשמעותיים להגעתה של הנבחרת לגמר. ופירלו זה פירלו, קונצנזוס בכדורגל העולמי, עבודה טובה עשו עליו הגרמני, אך כמו תמיד הוכיח מי בעל הבית על המגרש וכל מילה נוספת תגרע ממנו. סוף סוף ראיתי את מונטוליבו בשיאו כמו שאני מצפה שיהיה במילאן. מעורבות ישירה שלו בשני השערים של באלו והבישול בשער השני, תענוג. קסאנו היום היה חד יותר ובשער הראשון סיפק לפי דעתי את הביצוע היפה ביותר בטורניר ועוד נגד ההגנה הגרמנית. עשה את העבודה בצורה הטובה ביותר, רק חבל שהאוויר נגמר לו מהר. באלוטלי היום ענה לכל המבקרים ואני לא יכול לתאר עד כמה אני שמח בשבילו. כשהנבחרת הצעירה שיחקה בבלומפילד פשוט התאהבתי בו ומייחל להתקדמות משמעותי בקריירה שלו ושישים בצד את כל השטויות. אתמול ללא ספק היה מדובר בנקודת מפנה משמעותית ביותר. הוכחנו כבר נגד הספרדים שאנחנו לא פחות טובים מהם, אולם אסור שפורמה של הנבחרת תדעך כי אז לא עשינו כלום וכל העבודה הייתה לחינם. אני גאה בשחקנים של פראנדלי ואין ספק כי כקבוצה מדובר באחת הנבחרות המוצלחות ביותר של המעצמה האיטלקית. :aaa15:
נקסט זה בופון. מרקיזיו הוא שחקן הרכב שפרנאדלי רץ איתו לכל אורך הטורניר. על אף העייפות והשחיקה שניכרת עליו, אני לא צופה שינוי כזה דווקא במשחק הגמר. אם הוא עצמו לא יבקש מפראנדלי לנוח, והוא לא, נראה לי שפראנדלי ימשיך עם אותו הרכב. במקרה הרע, כמו קסאנו, הוא יתן שעה ואז נראה את נוצ'רינו או מוטה.
http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/goodpost.Xxx http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/goodpost.Xxx
מארקיזיו רץ 62.5 ק"מ ב-5 המשחקים בטורניר, מקום ראשון מבין שחקני היורו, אז לפני שיורדים עליו פה אל תשכחו את הנתון הזה. מארקיזיו אמנם החמיץ אתמול, אבל מעבר לכך היה לו משחק די טוב. הוא הפגין יכולת טובה בכל משחק לטעמי למעט מול אירלנד כך שאני לא רואה סיבה להוציא אותו מההרכב. כמו שאומרים - אל תתקן את מה שלא שבור.
האמת שאני לא יודע מי רץ הכי הרבה בטורניר אבל זה ניר קלינגר וההמצאות שלו, בדיוק כמו שבונוצ'י הוא מגן ישמאלי בטבעו, אני לא מאמין שיש שחשןק כלשהוא בעולם שמסוגל לרוץ 12.5 קילומטר במשחק כל משחק.
חבר'ה, אני לא רוצה לעשות נאחס, אבל הגענו לגמר היורו וזה שווה דיון... איפה הייתם שמים את הנבחרת האיטלקית הזאת לעומת הנבחרות של קמפיינים קודמים? אני עוד טרם הבנתי אם יש פה דור איטלקי ממש טוב או שזאת הלחימה שהביאה אותנו עד הלום (ופרשת השחיתות).
בראש ובראשונה לדעתי זה הלחימה החסרת פשרות של הנבחרת הזאת, אתה רואה את כולם נותנים 120 אחוז מעצמם, במיוחד בהגנה ובקישור שבאמת כל שחקן שם מלבד פירלו עושה קילומטראז'ים אדירים זה ביחד עם העובדה שפירלו מציג את היכולת המדהימה שלו מתחילת העשור(קצת יותר איטי אבל עדיין נמצא בכל אזור על המגרש) ובמיוחד העובדה שבופון סוף סוף בריא במאה אחוז אחריי עונה שלמה ולא מוצא את עצמו בשער הנבחרת אחריי עונה מרובת פציעות(2008) או נפצע בתחילת המשחקים(מונדיאל 2010) אין לי ספק שאם בופון לא היה נפצע במונדיאל 2010 היינו הולכים שם הרבה יותר רחוק, הוא פשוט שוער כזה שברגע שהוא מאחור גם אם אתה חולה בהתקפי חרדה אתה תהיה רגוע. וכמובן שהפרשת שחיתות וההפסד הצורם לרוסיה עזרו המון מבחינת הרצון של השחקנים להחזיר את הכבוד ואת שמם הטוב.
הרבה מאוד זמן אני לא זוכר נבחרת שעולה למשחק ומשחקת בצורה כל כך מאוחדת כמו זאת. זה לא כישרון וזה גם הרבה מעבר ללחימה שהם נותנים. כמובן שגם לפראנדלי יש חלק בהגעה לגמר, אבל יש משהו קצת מעבר בנבחרת הזאת שנותן את הערך המוסף. כמובן שממש לא בטוח שזה יספיק מול נבחרת כמו ספרד, אבל גם אם ימשיכו לשחק בצורה הזאת, הם כבר הרוויחו את קבלת הפנים שתחכה להם בנחיתה.
הרבה הרבה הרבה פחות טובה מ-2006, וגם ספרד הרבה הרבה הרבה פחות טובה מ-2010 ו-2008. זה גם אומר משהו על הנבחרות שהן ניצחו.
