קצת פילוסופיה: המונדיאל VS ליגת האלופות וכן הלאה

מי שאוהד קבוצה בארץ או בחו״ל בצורה רצינית כמו חלק מהאנשים כאן אז פחות יתחבר למונדיאל או לנבחרת ישראל כמו פעם. הקבוצה ממלאת לו את רוב השנה והזמן.

פעם בעולם פחות גלובלי זה היה פחות נגיש ואנשים יותר ציפו לראות את הנבחרת שלהם.

חושב גם שאוהדים של קבוצות פחות הישגיות דוגמת ברייטון/סנדרלנד/אסטון וילה יותר יתחברו לנבחרת אנגליה מאשר אוהדי סיטי או ליברפול.

ועדיין, מספיק לראות את החגיגות של השחקנים מארגנטינה או ברזיל אשר קיבלו זימון למונדיאל כדי להבין שזה עדיין הפיסגה הכי גבוהה של כדורגלן

 

היום קצת מפריע לי שרק עכשיו יש קולות מחאה על השחיתות של פיפא ובכלל נגע הכסף בכדורגל. לא מבינים שהכדורגל לא יחזור להיות מה שהיה פעם. כל טורניר יזיע משחיתות, לא משנה אם זה בקטר או באנגליה, כבר הכרנו את הנפשות הפועלות.

אז בהנחה ואנחנו עדיין רוצים להתייחס למה שנשאר מהספורט עצמו, אני אכניס לחדר פיל: אליפות העולם למועדונים.

נכון, זה עוד רעיון מעוות של פיפא לצד מונדיאל 48 הנבחרות, אבל אם אני מתייחס לכדורגל, אני ממש מחכה לטורניר הזה, וחושב שהוא יכול להיות הצלחה מסחררת לא פחות מהמונדיאל. קיץ, טורניר קצר של חודש, רק שבמקום נבחרות לאומיות, נקבל קבוצות כדורגל שרצות כבר תקופה. במקום רגש לאומי, נקבל את הרגש הרגיל.

בהנחה וזה יהיה פעם ב-4 שנים, המעמד של ליגת האלופות (או מה שיהיה או לא יהיה בעתיד) לא ייפגע יותר מדי בקרב האוהדים.

אני מחכה לטורניר הזה, יהיה שילוב מעניין של מונדיאל וצ'מפיונס.

 

זה רעיון מחורבן. ליגת האלופות מספיק מעניינת, לא צריך ליגת אלופות+בוקה ג׳וניורס וריבר פלייט, לא יתרום שום דבר. כמובן שידחפו לטורניר הזה קבוצות קיקיוניות מאסיה ואפריקה ובכלל יהפוך את העסק הזה לגועל. בקיץ שחקנים צריכים לנוח.

 

לדעתי אם לא הפציעות ואורח החיים הלא ספורטיבי רונאלדו היה באותה שורה עם מסי ורונאלדו השני. הוא מתחתיהם אבל עדיין השחקן הכי טוב של הדור שלו ואחד מגדולי החלוצים בהיסטוריה. מת על ראול, אבל זה לא אותה ספירה בכלל. גם דל פיירו אגב.

 

אגב אחלה סרטון דור! גם העריכה וגם המוזיקה שהיא בדיוק במקום

 

בסופו של יום וגם בגלל שהם אף פעם לא משוחקים במקביל, זה כמו התאוריה על ׳קיבת הקינוחים׳ שלא משנה כמה אתה מלא מאוכל - תמיד יש מקום לקינוח.

כדורגל מועדונים זו הארוחה, זה הבסיס, וזה גם איפה שנראה את רמת הכדורגל הכי גבוהה ללא ספק.

כדורגל הנבחרות זה העוגת יומולדת הזו שאתה מחכה לה פעם בשנה(או 4 לצורך העניין)

 

אפרופו הדיון הזה מחשבה שעלתה לי לראש. פעם המונדיאל היה ממש קובע את המעמד ההיסטורי שלך. זכיה במונדיאל היתה מקפיצה את היוקרה שלך ב-10 רמות. זה הטורניר שהיה מבדיל בין שחקנים הטובים לשחקנים ההיסטורים. היום הוא כבר לא קובע כלום. קחו למשל את פול פוגבה, הבן אדם היה שחקן מפתח בנבחרת שזכתה במונדיאל, האם זה הפך אותו לשחקן היסטורי? לא, למעשה זה אפילו לא מנע ממנו להפוך למושא ללעג. גם אמבפה היה שותף בכיר לזכיה, אף כבש בגמר, וגם זה לא הפך אותו לשחקן היסטורי אלא רק שחקן "עם פוטנציאל להיות כזה". אם נניח אריקסן יוביל את דנמרק לזכיה במונדיאל, מישהו יוכל לאמר ברצינות שהוא אחד הקשרים הגדולים בהיסטוריה? האמת שהמונדיאל הנוכחי מרגיש לי כמו טורניר שנבנה בשביל מסי ורונאלדו כדי שהם יוכלו סוף סוף לגמור את הדיון המתיש הזה על למי יש יותר גדול. כל שאר השחקנים הם על תקן ניצבים בהצגה המוזרה הזאת.

 

על פלה אסרו לצאת לאירופה נבחרת ברזיל פעם לא זימנה שחקנים שיצאו לאירופה(ככה ז'וזה אלטפיני עבר לייצג את איטליה). מה הייתה הדרך העיקרית של פלה להגיע לתהילה?

Sent from my SM-G973F using Tapatalk

 

עזוב פלה. מישהו היה זוכר את פאולו רוסי אם לא המונדיאל ב-82? הוא היה חלוץ די בינוני ב״יום יום״. המונדיאל ההוא הפך אותו לאחד החלוצים האיטלקים הגדולים בהיסטוריה ולאחד שמדינה שלמה בוכה עליו במותו. מישהו היה זוכר את פסארלה וקמפס אם לא מונדיאל 78? ולהבדיל מפלה הם כן שיחקו באירופה. המונדיאל הוא עדיין האירוע הגדול בכדורגל, ואני עצמי צופה בו, אבל כבר מזמן אין לו את המעמד המיתי שהיה לו בעבר.

 

רוסי היה ביובה המאוד מצליחה בתחילת שנות השמונים, קמפס כנראה גדול שחקני ולנסיה.
היום יש הרבה יותר משחקים במפעלים אירופיים וכמות כוכבים מתרכזת בפחות קבוצות.
הכסף העיקרי הוא בכדורגל מועדונים. טבעי שהפוקוס יעבור אליו.

יש גם שחקנים מתקופה עתיקה שצברו תהילה בעיקר בגלל מועדונים כמו די סטפנו.

Sent from my SM-G973F using Tapatalk

 

רוסי היה ביובה אבל לא התבלט שם יותר מדי. הכוכבים של הקבוצה היו פלאטיני, בונייק, שיראה וזוף. ארבעתם היו הפנים של הקבוצה האגדית ההיא, רוסי היה די שולי שם.

 

אני אתפלא מאוד אם יש שחקן שיעדיף זכיה בליגת האלופות על זכיה במונדיאל.
בדיוק כמו שאתפלא אם שחקן יעדיף זכיה באליפות על זכיה בליגת האלופות.

ברור שיש מקרים חריגים (כמו ליברפול שלא זכתה באליפות המון זמן), אבל בסך הכל הפער עצום.
לדעתי המצב הוא: מונדיאל >> יורו/קופה >> ליגת האלופות >> אליפות בכירה >> שאר התארים.

 

@Raulito
אני חושב שכולם יסכימו שמאלדיני שחקן היסטורי יותר מאשר קנבארו (או מטראצי), גם אם לפאולו אין מונדיאל ולפאביו יש.
זאת נקודה חשובה בקריירה ואני בטוח שזה חסר לשחקנים בקנה מידה הזה, אבל זה לא 'תנאי הכרחי' כדי להיות שחקן היסטורי.
מה שכן, זה בהחלט 'תנאי מספיק'. כלומר שחקן שיתן קריירה בינונית אבל טוריר אדיר אחד במונדיאל ויביא לזכייה - נכנס כבר לספרי ההיסטוריה, מה שלא קורה כמעט בטורנירים אחרים.